״אמא, אני נהנה. אני מאושר. אני נמצא בעיר הכי יפה בפרו, בקוסקה״ אמר אוראל גואטה לאימו יהודית, יומיים קודם לטרגדיה הנוראית שקיפחה את חייו. חברי ילדות שהיו עימו אמרו, ״היינו חסרי אונים לראות אותו מדמם למוות ולא יכולנו לעשות כלום. דיברנו אליו אבל הוא לא ענה. הוא דימם ולקח הרבה זמן לחלץ אותו מהמקום״.
יהודית ואלי, הוריו של גואטה קיבלו את הבשורה לפנות בוקר בתדהמה גדולה. משרד החוץ הוא זה שהודיע להם שאוראל בנם הבכור בן ה-24 נהרג במה שהם כינו ״טרזן״. בדיווח היבש נמסר למשפחה: ״לא היה מי שיתפוס אותו או מה שיתפוס״, אמר בן זוגה של אימו יהודית, בני שהרים טלפון למתן, אחיו בן ה-23 שנמצא אף הוא במדינה. אך האחים טרם הספיקו להיפגש, ולטייל ביחד, כפי שתכננו.
גואטה בתמונה האחרונה שלו מפרו
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מיטל וגה בת דודתו של גואטה אמרה: ״אוראל הוא ילד טוב כזה שאחראי ולא לוקח סיכונים מיותרים. עם ראש על הכתפיים. הוא כל-כך התרגש וחיכה לטיול הגדול הזה״. כעת מחכה המשפחה שהאח יעלה על הטיסה הביתה ושגופת בנם בכורם תעלה כבר לטיסתה חזרה ארצה לישראל. ״האחים תכננו להיפגש ולטייל ביחד אבל לא הספיקו. עכשיו מתן שקטן מאחיו הבכור, אוראל, בשנה, כבר ממתין בלימה לטיסה חזרה הביתה. הטרגדיה פשוט בלתי נתפסת״ אמרו בני משפחה בכניסה לבניין המגורים של משפחת גואטה.
במשפחה מדברים על ילד איכותי וחייכן שלמד בתיכון אורט שפירא, בעתודת הנדסאי אדריכלות התגייס ושירת בפיקוד העורף בכפר סבא. גואטה השתחרר לפני כשנה והחל כבר בעננות לטיול הגדול - במסגרת זו ניהל את סניף של פיצה-דומינו והיה אחמ"ש בכיר. ברביעי לינואר יצא לפועל התכנון שלו שהחל בדרום אמריקה לשם יצא עם שני חברי ילדות שלו - מכפר סבא - אור יגר ואור וקנין נחתו בארגנטינה המשיכו לברזיל פרו עד למקסיקו היה התכנון ואז לצאת לארה"ב ולחזור ביולי לישראל. אוראל תכנן לחזור לישראל בתחילת דצמבר.
אוראל גואטה עם חבריו בפרו
״על התאונה שמענו אחרי כשעה, כשדיברנו עם החברים שטיילו איתו. הם אמרו לנו ׳הוא עשה אומגה ולא היה מי ומה שיחזיק אותו׳. הם בכו בטלפון" אמר אחיו בני, "הם אמרו שהיו חסרי אונים. לא ידעו מה לעשות כי לא היה מה לעשות. עברה מעל שעה עד שהגיע הסיוע ואח"כ האמבולנס הגיע. החברים לא יכלו לעשות כלום ולא היה להם מלה לעשות״. בני החזיק התמונה האחרונה שהוא שלח הביתה ואמר ״היה בחור חייכן תראי זו התמונה ששלח לנו שלשום. הבחור לא הפסיק לחייך, אין ספק שאלו היו הימים המאושרים שלו״.
על הרגע של קבלת ההודעה הוא מספר: ״בשעה 3 לפנות בוקר באו שני שוטרים ודפקו בדלת. הילד הקטן בן ה-16 פתח הדלת. האימא שלו קמה והיא חששה לשאול שאלות. וגם לא היו להם תשובות לתת, גם משרד החוץ לא היה מה למסור לנו. בארבע בבוקר דיברנו עם החברים שלו ומאז אנחנו בטירוף. היינו צריכים לאתר את אחיו מתן ולספר לו, אני הודעתי לו הוא לא הבין על מה מדובר בכלל. הייתי צריך לדבר איתו שוב ושוב. עכשיו מתן מחכה לטיסה חזרה הביתה. אנחנו חוששים שהוא לא יצליח להגיע בזמן ובינתיים ממתינים גם לטיסה שתחזיר את אוראל הביתה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו