אשת חוק

לפני קצת יותר משנה החליטה רויטל סוויד להסיר את גלימת עורכת הדין ולקפוץ לבריכה הפוליטית. אחרי שזכתה למוניטין, לפרסום ולהערכה רבה כמשפטנית שהתמחתה בתחום הפלילי, ייצגה פושעים (כמשפחת אבוטבול) ורוצחים (רוני רון ומארי פיזם), היא הצטרפה למפלגת העבודה, התמודדה בפריימריז וזכתה במספר הגדול ביותר של הקולות מבין הח"כים החדשים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

סוויד (48) נולדה בחדרה, בת למשפחת קסטל שמקורה במחוז קסטיליה בספרד, שבגירוש ספרד הגיעה לעזה ומשם ברחה לחברון. לאחר מאורעות תרפ"ט, שבמהלכם ראש המשפחה הרב קסטל ואשתו נשחטו על ידי הערבים, נדדה המשפחה לחדרה, שהיתה עדיין עיר של פרדסים ושדות ירוקים. סוויד למדה בבי"ס דתי, והיתה חניכה ולאחר מכן מדריכה בבני עקיבא, וידעה כבר בכיתה ג' שהיא רוצה להיות עורכת דין. "תמיד הייתי זו שמדבררת את התלמידים בפני המורים, הסניגורית שלהם וזו שהשמיעה את הטיעונים בפני המורים. מגיל צעיר היתה לי היכולת להציג משנה סדורה ולראות את שני הצדדים".

מדוע החלטת לוותר על הכסף הרב שהרווחת כעורכת דין, ולהיכנס לפוליטיקה, תחום שלא עסקת בו מעולם?

"במבצע צוק איתן בני הבכור שירת במסייעת של השריון ברצועת עזה. זו היתה בשבילי חוויה מאוד ראשונית של להבין מהי חרדה קיומית. התובנה שלאחר בני הבכור גם בני השני יתגייס לצה"ל, ובבוא היום גם הנכדים שיהיו לי, הלמה בי כמו מפץ גדול שמחייב אותי לעשות שינוי. הגעתי למסקנה שלאחר 24 שנים של עיסוק בתחום המשפטי, ולאחר שישבתי כבר על זרי הדפנה, עלי לשים בצד את הנוחות המקצועית ולהיכנס לתחום הפוליטי".

המשפחה תמכה בך?

"ההחלטה התקבלה מעכשיו לעכשיו. בעלי מאוד תמך בי, הילדים קצת חששו. אין ספק שזו החלטה מאוד גורלית, ואין לי ספק שבאתי למסלול ארוך טווח ולא לקדנציה אחת. כל עוד הבוחרים ירצו בי, אמשיך".

מדוע בחרת להצטרף דווקא למפלגת העבודה?

"משום שמפלגת העבודה בעולם הערכים שלה ובתפיסת העולם הכי קרובה להשקפות שלי. יש כאלה שחושבים שבגלל שגדלתי בבית דתי־לאומי היה עלי אוטומטית להצטרף לבית היהודי, אבל בציונות הדתית יש פלג מאוד משמעותי שמתחבר לערכים של מפלגת העבודה".

איך את מסבירה את הצלחתך בפריימריז? קיבלת כ־8,000 קולות אף על פי שמעולם לא היית חברת מפלגה.

"אין ספק שהפרסום שלו זכיתי בקריירה המשפטית סייע לי. אבל השקעתי גם מאמץ רב בפריימריז, הסתובבתי בארץ, נפגשתי עם הרבה אנשים במסע מופלא שהיה מאוד אינטנסיבי. אינני אדם שנרתע מקשיים ומהתמודדות". 

"החלום - להיות שרה"

עוד מעט תמלא שנה לכהונתך בכנסת. איך היה המעבר?

"במשך שנים רבות בתי המשפט היו הבית שלי. מזה כמעט שנה בית המחוקקים ששאפתי אליו הוא ביתי החדש. בשבוע שעבר היה מפגש מאוד מרגש עבורי בין שופטות ביהמ"ש העליון, השרות והח"כיות לכבוד יום האישה הבינלאומי. אני מכירה היטב את ארבע השופטות בביהמ"ש העליון מתקופת היותי פרקליטה שהרבתה להופיע בפניהן, אבל הפעם הגעתי ללא הגלימה. פתאום בערב אחד שתי המשפחות שלי נפגשו".

נושא ההטרדות המיניות לא יורד מהכותרות. החקירה נגד תא"ל בוכריס טרם הסתיימה. איך את, כפרקליטה שייצגה נאשמים באונס, רואה זאת?

"בציבור יש היום רגשות מעורבים בנושא זה, כי נשים מתלוננות וגברים שחשודים פתאום עושים להם 'שיימינג' מטורף. העובדה שיש הרבה חשיפות של הטרדות מיניות משמעותה שאנחנו מוקיעים ומקיאים את הסיטואציה הזו, ויש לגביה אפס סובלנות. שמעתי שיש גברים שאומרים: עכשיו נפסיק לחזר אחריכן. אני אומרת: אין לי בעיה עם זה, כי אם המחיר של חיזור הוא גם הטרדות ותקיפות מיניות וניצול יחסי מרות, לא רוצים את החיזורים האלה".

יש נושאים שהצלחת כבר לקדם בכהונה שלך בכנסת?

"היתה לי הזכות לחולל שינויים מהותיים ולהטביע חותם בכמה נושאים וזו זכות גדולה, כמו למשל במינוי דיינים. הצלחנו למנות 22 דיינים חדשים, ביניהם לא מעט אנשים ליברלים ומתונים. הקמתי שדולה בנושא האלימות והבריונות ברשתות החברתיות, שהן כיום כיכר עיר חדשה שבה יש גיליוטינה שעליה תולים אנשים ללא משפט. בעיית האלימות ברשת היא חובקת עולם ועדיין אין לה פתרון.

"תמיד המחוקק יפגר ולא יעמוד בקצב הקידמה. הגענו לעידן מאוד חשוף ועלינו להגביל סוג של שיח. הדור הצעיר שמדבר בשפת הפייסבוק אינו מבין שהוא בבעיה. אני גם שותפה במאבק להעלאת יהודי אתיופיה. בביקורי במשלחת הכנסת באדיס אבבה ובגונדר פגשנו 9,000 איש הממתינים לעלייה, חלקם כבר 18 שנים. לכולם יש קרובים בקרב 150 אלף העולים שהגיעו משם. נפגשתי בכנסת עם 22 חיילים קרביים עולי אתיופיה. לא ייתכן שהנכד ישרת בצבא ולסבא שלו לא יאפשרו לעלות".

לאן את נושאת את עינייך?

"כמובן לתפקיד של שרה בממשלה, שתהיה בעלת יכולת השפעה".

•   •   •

הימים כפרקליטה: ממשפחת אבוטבול ועד הרצח של רוז הקטנה

סוויד: "אני מאמינה שמארי פיזם לא רצחה את בתה"

אחד המשפטים המפורסמים ביותר שבהם היתה עו"ד רויטל סוויד מעורבת כפרקליטה במהלך קריירה מוצלחת מאוד, שנמשכה 24 שנים, היה הרצח האכזרי של הילדה רוז פיזם, בת ה־4.5 שגופתה נמצאה במזוודה אדומה בנחל הירקון ב־2008. סוויד היתה הפרקליטה של אמה, מארי פיזם, שהורשעה ברצח עם בן זוגה רוני רון, סבה של הילדה.

כשהיא נשאלת כיצד כאמא לארבעה ילדים לקחה על עצמה את המשימה להגן על מארי, היא אומרת: "אני שלמה עם ההחלטה שלי. יכול להיות שאילו הפנו אלי את התיק הזה באמצע ההליך לא הייתי נכנסת אליו מלכתחילה, אבל את התיק הזה קיבלתי ממש מההתחלה, כשעוד היינו בטוחים שרוז בחיים ולאט לאט הבנתי את הסיפור הראייתי והמשפטי. זה תיק שאתה יכול לייצג בו את הנאשם רק אם יש לך אמונה בצדקת התיק, בצדקת הדרך ובצדקת הלקוחה. אני עד היום מאמינה בה. זו גישה שאפיינה אותי כפרקליטה וגם כיום כח"כית. כשאני מאמינה בנושא מסוים, אני לוחמנית ומאמינה במה שאני עושה".

לשאלה אם היא סבורה שביהמ"ש העליון גרם עוול כשקבע בערעור ב־2014 כי "רוז הפעוטה נרצחה במעשה פשע נתעב, שלו היו שותפים המערער, סבה של רוז, ובת זוגו, אמה של רוז", אומרת סוויד: "אני לא אומרת שנעשה לה עוול. היה מקום לכך שהיא תיתן את הדין בכל מה שקשור להורות שלה והטיפול בבת שלה".

סוויד גם ייצגה במשך שנים בבתיהמ"ש את בני משפחת הפשע אבוטבול. כשהיא נשאלת מה משך אותה לייצג משפחות פשע שהציבור סולד מהן, היא משיבה: "זה לא עניין של משיכה. כשאתה פותח כעו"ד צעיר משרד פלילי, אלה התיקים שזורמים אליך. בשלב מסוים, אחרי יותר מעשר שנים במקצוע, יש לך פריבילגיה לבחור באיזה תיקים אתה רוצה לטפל". 

לשאלה אם לא היתה לה רתיעה לייצג דמויות בכירות מהעולם התחתון, היא משיבה בהחלטיות: "ממש לא, זה לא מפחיד. אילו היו חשש או רתיעה לא הייתי נמצאת שם. בתחום הפלילי זהו קהל הלקוחות". בתום עשר שנים של ייצוג משפחת אבוטבול, היא החליטה להפסיק את הייצוג. לדבריה, "הרגשתי שזהו תחום שאינני רוצה יותר להיות בו, הרגשתי אי־נוחות".

גדעון אלוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו