שר האוצר משה כחלון הוציא הבוקר (ראשון) קול קורא לחברות בנייה בינלאומיות להגיע לישראל. השר יביא את ההחלטה לאישור קבינט הדיור מחר. במשרד האוצר ציינו כי מעורבותן של החברות הזרות בתחום הבנייה בישראל, הינה חלק מהחלטת הממשלה להביא עובדי זרים לטובת האצת וקידום הבנייה ברחבי הארץ.
ההצעה של השר כוללת הקמת מאגר שיפעל במשך 5 שנים, אשר יכלול 6 חברות בניה זרות, שייבחרו בהליך של קול קורא, כאשר החברות הנבחרות הינן בעלות ניסיון עתיר בתחום הבניה למגורים. בנוסף, לכל אחת מהחברות תינתן האשרות להביא עד 1000 עובדים זרים לצורך העסקתם בעבודות רטובות בלבד בפרויקטים של בנייה למגורים. החברות הנבחרות יוכלו לשתף פעול עם חברות מקומיות.
הקבלנים הגיבו בזעם רב על ההחלטה. "במקום לפעול בערוצים הדיפלומטיים ולחתום עם ממשלות זרות הסכמים להבאת עובדי בניין מקצועיים לישראל, מעדיפה הממשלה לקבל ציון נכשל בטיפולה במחסור האדיר בעובדים בענף הבנייה, ולהעמיד בסכנה את מקום עבודתם של כ-100 אלף עובדים ישראלים בענף זה, על ידי פתיחת השערים לקבלנים זרים", כך מסר נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק.
לפי בריק, "אפשרות של חברות בנייה זרות לבנות כאן דירות במקום להותיר את האחריות להקמת הדירות בידיים ישראליות, משולה למחלה אוטואימונית - מחלה שבה הגוף תוקף את עצמו. אנו מעריכים שאם זה יקרה רבים מהקבלנים הקטנים הישראלים וחברות תעשייה מקומיות יפשטו את הרגל, ולכן יאבדו את מקום עבודתם מעל 100 אלף ישראלים העובדים בענף הבנייה ותעשיות נלוות שלו".
לדברי בריק: "בכל מדינה מתוקנת היה נתפס ניסיון של ממשלה לאפשר כניסת חברות זרות למשק שבו פועלים מעל 5,000 עסקים מקומיים כיריקה בפני אזרחי אותה מדינה". דבריו של נשיא התאחדות בוני הארץ נאמרו בעקבות הודעת שר האוצר, משה כחלון, כי הוא שוקל מתן אפשרות לחברות זרות לבנות בישראל.
נשיא ההתאחדות מעלה שלוש שאלות מפתח שעימן תהיה הממשלה צריכה להתמודד אם אכן תרצה להביא חברות בניה זרות לישראל: "קבלן ישראלי רשום כחוק, הוא רק מי שעמד ברשימה ארוכה של דרישות מקצועיות. מי יהיה הערב לכך שחברות בנייה זרות אכן יעמדו בדרישות אלה? הקבלנים הישראלים מחויבים לחוק המכר דירות, שכולל ערבות ואחריות של שנים רבות לתקינות המבנה ולאיכות הבנייה. כיצד בדיוק יובטחו אלה, בפרויקטים של גופים זרים אשר יעזבו את הארץ לאחר הבנייה? חברות זרות נוהגות לשלם מס על ההכנסה במדינות מוצאם, משמעות החלפת קבלנים ישראלים בזרים הינה - אובדן מסים לכלכלת ישראל".
בסיכום דבריו אמר בריק: "מכרזי מחיר למשתכן האחרונים מאמתים את טענת התאחדות בוני הארץ, כי קבלנים יכולים ויודעים לבנות דירה מלאה בסטנדרט ראוי ובהתאם לתקני הבנייה הישראליים בעלות של כ-700 אלף שקל. אין בסיס לטענה כי מחירי הדירות של החברות הזרות יהיו זולים יותר. לגבי ההערכה של הממשלה כי הן יבנו מהר יותר, אנו מזכירים כי התארכות זמן הבנייה שעומדת כיום על 36 חודשים לדירה בודדת, נובעת מחוסר בלתי נסבל באותם עובדים זרים שאותם אנו דורשים הממשלה להביא. טוב תעשה הממשלה אם תשוב מיידית למסלול הבאת העובדים במקום לפגוע בנו – הבונים את הארץ".
אלדד ניצן יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניין באיגוד לשכת המסחר הגיב להודעת השר כחלון באומרו כי "שרי קבינט הדיור צריכים להבין כי בהצבעתם מחר בנושא ייבוא חברות בנייה זרות הם גוזרים פגיעה אנושה בתעסוקת ישראלים, בתעשייה הישראלית ובזכויות העובדים. כל מי שעיניו בראשו מבין כי מצב זה יחזיר את הענף אחורה לכאוס ולאנדרלמוסיה ששררו פה בארץ בשנות ה-90"
לדבריו ניצן, "התכנית להבאת חברות זרות הינה גזר דין מוות לישראלים העובדים בענף בעבודות היבשות וקבלנים ישראליים שירצו לקבל פרויקטים, יהיו זקוקים לחסדיהם של החברות הזרות.תוכנית זו לא תביא לשום בשורה למחירי הנדל"ן ותחזיר את השוק אחורה"
ארז כהן לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין הגיב גם הוא באומרו כי "זוהי הצעה הזויה. מה יוכלו חברות מחו"ל לעשות במה שחברות ישראליות לא עשו? לבנות יותר? לקצר את זמן הבנייה? להוריד את מחירי הדיור? הלא הבעייה איננה כלל ועיקר חברות הבנייה המקומיות, אלא מבנה שוק הנדל"ן שהינו מעוות, עמוס בביורוקרטיה, הליכי הפשרה ותכנון סיזיפיים וממושכים ומחסור כרוני בעובדים זרים."
כהן אמר כי "אם הממשלה, למשל, תחליט לייבא עובדים ממדינות קרובות דוגמת טורקיה, בולגריה ורומניה, זאת במקום להפריח הצעות דוגמת יבוא עובדים יקרים מסין וכעת יבוא חברות זרות, זה יהיה הרבה יותר אפרקטיבי נכון ויניב תוצאות. יבוא חברות מוחו"ל רק יכניס כאוס נוסף לענף, יוריד לחלוטין את המוטיווציה לבנות אצל חברות ישראליות ויתרום בדיוק להיפך – לעליית מחירי הדיור!"
עו"ד גיא ברכה-טשרניחובסקי, מבעלי המרכז להתחדשות עירונית מקבוצת אפיקים 38 אמר "נשגב מבינתי איך ממשלת ישראל מסרבת פעם אחר פעם לאמץ את הפתרון הנכון והאולטימטיבי –קידום התחדשות עירונית כוללת. הכשלונות הרצופים בשנים האחרונות לעצור את דהירת מחירי הדיור, המחסור בהתחלות בנייה, והעובדה שכל פתרון שאומץ בשנים האחרונות, החל ממחיר למשתכן, דרך מעמ אפס וכעת יבוא קבלנים זרים, הוכיח את עצמו כקטליזטור של עוד עליות מחירים, ממחיש באופן חד ביותר כי רק תכנית ממשלתית כוללת שתסמן את כל האזורים המיועדים לפינוי בינוי ו/או תמא 38, ותחרות על דגלה קידום רבבות יחידות דיור בשנה ובסופו של דבר מאות אלפי דירות שייבנו במסגרת התחדשות עירונית, רק היא תביא ליציבות בענף ולהורדת מחירי הדיור. התחזית שלי: תכנית זו וכמו קודמותיה, תגנז כלעומת שבאה!"
שאול שמיל, הבעלים של שאול שמיל מהנדסים ציין כי "הטעויות החוזרות של ממשלת ישראל בפתרון משבר הנדל"ן מקורן לא בהעדר כוונות טובות אלא בהעדר אנשי מקצוע טובים. המלצתי בעבר, ואני ממליץ כעת ביתר שאת, כשהממשלה תיצור גוף מקצועי נטו, מעין "טראסט מוחות" של מומחים שיכלול בתוכו מתכנניערים, מהנדסים, אדריכלים, שמאי מקרקעין ועוד, וגוף זה ייצר מטרות ויעדים לטווח הקצר, הבינוני והארוך, שבהם ניתן יהיה לא רק לייצר את מאות אלפי יחידות הדיור הדרושות בשנים הקרובות, אלא גם תעדוף – על מה ללכת? האם באיזור הביקוש? האם בשולי איזור הביקוש? האם בפריפריה? האם הממשלה, למשל, צריכה לחזור ולהתערב בשוק הנדלן כפי שהיה בעבר הרחוק ולהקים "חברות משכנות" או שמא להמשיך ולתת לשוקר הפרטי להכתיב את הקצב? האם להחזיר את הלוואות ומענקי המקום? אילו עובדים זרים, אם בכלל, צריך לייבא? מה הם ה"פלוסים" וה"מינוסים" של יבוא חברות זרות? איך לייצר מחדש מוטיווציה אצל היזמים המיואשים? כל אלה, לטעמי, לא יקודמו ללא "טראסט המוחות" הזה!
היזם חיים מאירוביץ, הבעלים של קבוצת מאירוביץ-גלנור הבונה בערים תל אביב ורמת גן:"הישראלים אינם טיפשים. הם רוצים לגור היכן שיש להם עבודה, משפחה וחברים. לדוגמא, ברמת גן כל ההתעניינות היא בקרב משפרי דיור מקומיים וכנ"ל בתל אביב. לכן על הממשלה לדאוג, לצד דירות יוקרה ודירות יקרות יחסית למעמד הבינוני בערים אלה, לקדם גם אלפי דירות קומפקטיות בנות 2 ו-2.5 חדרים לצעירים הלומדים מתגוררים בשכירות ועובדים בגוש דן. אז מה יועילו חכמים בתקנתם לייבא חברות בנייה זרות, אם בינתיים הם אינם דואגים למשל, להסב משבצות קרקע פנויות או בעלות יויעוד אחר שלא מומש למטרה זו? האם במדינות רווחה דוגמת סקנדינביה או הולנד נבנות רבבות דירות כאלה מידי שנה, מה רע לצעירים הישראלים שייבנו עבורם דירות בנות 50 מ"ר, למשל, בסטנדרנט בסיסי ובעלות של לא יותר ממיליון עד 1.2 מיליון שקלים, ובמרחק של הליכה או נסיעה על אופניים מחוף הים, תיאטרון הבימה או מתחם הבורסה ברמת גן?!"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
