נשיקה צפתית

במדור שעבר התחלנו את טיולנו בצפת, והשבוע נמשיך לתור את העיר ואת סביבתה. הפעם מצטרף אלי אמנון גופר, מורה דרך, איש רדיו ומחבר הספר הנהדר "סודות גליליים", שבו, יחד עם הצלמת עדי אדר, הוא כורך יחדיו סיפורים וטיולים בגליל. 

אנחנו נוסעים בכביש עוקף צפת לכיוון יער ביריה, המצוי במדרונות הרי הגליל מצפון לצפת. מצידי הדרכים נשקפים נוף מרהיב וחלקה גדולה של ארזים שאך ניטעו. גופר מספר לי על יער ביריה. זהו היער השני בגודלו בישראל (שטחו כ־20 אלף דונם), עיקרו של היער עצי אורן, אך יש בו גם עצים נוספים כמו ברוש, ארז, זית ותאנה. 

באזור היער שכן בימי המשנה והתלמוד יישוב יהודי. בשנת 1908 רכש הברון רוטשילד את אדמות ביריה, ולאחר שהתיישבות יהודית בשטח לא צלחה, השטח עבר לרשות קק"ל. 

גופר מספר שבשנות השלושים הגיעו לכאן יערנים מומחים מסקוטלנד, שאמרו שבסוג זה של קרקע לא יצמח דבר. אך טוביה אשבל, היערן והמנהל הראשון של חבל הצפון בקק"ל, התעקש ונטע במקום בשנות החמישים חורשת עצי ארז אטלנטי. כך הוכח כי אדמת הטרשים יכולה להצמיח צמחים. לזכרו, נקראת החלקה שנטע "מצפור הארזים ע"ש טוביה אשבל". 

יער ביריה. משקיף אל החרמון המושלג ועמק החולה // צילום: גיל אליהו/ג'יני

ביער מגוון אתרים: בוסתנים, מעיינות, בית כנסת עתיק, קברי צדיקים וצמחייה עשירה. במרכז היער ניצבת מצודת ביריה - אתר התיישבות ומורשת בעל חשיבות רבה, שממנו נשקף נוף מרהיב: החרמון המושלג, עמק החולה, רמת הגולן ולבנון. 

התיישבות ביריה הוקמה על אדמת קק"ל בינואר 1945 על ידי המחלקה הדתית של הפלמ"ח. המצודה שבראש ההר שימשה אמצעי קשר בין היישוב היהודי בצפת למפקדת ההגנה באיילת השחר, וקירות האבן הכפולים שלה שימשו מקום מסתור לאמצעי לחימה שהחזיקו המתיישבים. 

אלא שבפברואר 1946 גילו הבריטים את הנשק המוחבא, אסרו את 24 החברים והשתלטו על המצודה. היישוב בארץ ובעולם סער. שבועות אחדים לאחר מכן עלו 3,000 אנשים למקום והקימו את ביריה ב'. הבריטים המופתעים תקפו את ההיאחזות החדשה, הרסו את מבניה וניסו לכלוא את אלה שנותרו בה. מאות מאנשי האזור העפילו אליה שוב והחלו בבניית ביריה בפעם השלישית. לבסוף, לנוכח הזעקה שקמה בארץ ובעולם, התיר הצבא הבריטי לאפשר מגורי 20 אנשים במקום. האירוע נתפס כניצחון גדול של היישוב בארץ, וההר שעליו הוקמה המצודה כונה מאז "הר הנועזים". כיום פועל במקום מוזיאון ובו תמונות, הסברים, סרט וסיור מודרך, וכמובן שולחנות פיקניק, לנוכח אחד הנופים היפים בארץ.

ועוד המלצה למסלול קטן שגיליתי בזכות גופר: טיילת מצודת ביריה היא שביל מטיילים נוח, מישורי ונגיש לכל, שנסלל בין הר ביריה ל"הר נועזים". צאו ממגרש החניה (להוראות הגעה ראו מסגרת) ולכו צפונה, כששדרת עצי כליל החורש מלווה אתכם. בחודשים מארס ואפריל מכוסים עצים אלה בפריחה סגולה בוהקת ומרשימה. לאט לאט תתקרבו ליער ביריה. לאחר 500 מטר פנו ימינה ומשמאלכם על הגבעה תראו את מצודת ביריה. הליכה קצרה בהמשך השביל ושמאלה, ואתם במצודה. 

סמטאות צפת. אמנים רבים פעלו פה בשנות ה־50 של המאה הקודמת // צילום: גיל אליהו/ ג'יני

קברי הצדיקים מתגלים לעין בפינות חמד בצפת ובסביבתה. המפורסם שבהם הוא קבר יונתן בן עוזיאל שביער ביריה. רבי יונתן בן עוזיאל היה רווק ולפיכך חשוך ילדים, והאמונה העממית אומרת כי שילם ברווקותו בעבור הרווקים כולם ולכן במשך כל שעות היממה מגיעים אל קברו רווקים, רווקות ונשים עקרות, ומבקשים שיסייע להם למצוא זיווג או לזכות בפרי בטן. גם אם אינכם חפצים בשידוך, שווה להגיע לכאן וליהנות ממראה בוסתני שבעת המינים המקיפים את סביבות הקבר, הצופה אל עמק החולה, באווירת שלווה ממכרת.

עוד נקודה מיוחדת שגופר מגלה לי היא מערה המצויה בדרך לפיסגת הר יבנית, שבה על פי המסורת קבורים אביי ורבא - אמוראים מפורסמים מתקופת התלמוד הבבלי. כדי להיכנס למערה האפלולית יורדים כ־20 מדרגות, ואז מתגלה מראה מרהיב של נרות דולקים, המשווים למקום אווירה של קדושה. 

מחוץ למערה נקודת תצפית שממנה נשקף נוף יפהפה, וסמוך למערה מצוי מבנה אבן גדול, זהו קברו של רבי יהודה נשיאה, שהיה נשיא יהודי ארץ ישראל ונכדו של רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה. 

אנחנו ממשיכים הלאה ונוסעים בדרך נוף ביריה, דרך המתפתלת בלב היער וממנה מתפצלים שבילי הליכה קצרצרים לכמה מעיינות זכים, לצידם בוסתני פרי ואפילו חורשת עצי אלת הבוטנה (פיסטוק). אנחנו עוצרים גם בעין נבוריה - אתר ביער ביריה שבו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה הראשונה לספירה.  

אנו שוב יוצאים לדרך, הפעם לעבר הר כותר, שבו נמצא היישוב הייחודי קדיתא. ממש ליד היישוב אנו עוצרים להתפעל מעץ האלה האדיר המציין את מקום קבורתו של רבי טרפון. גופר מספר כי רבי טרפון, מגדולי חכמי יבנה בדור שאחרי החורבן, מוכר לנו יותר מכל באמירתו "היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק". קשה שלא להתרשם מהמקום ומהעץ העצום הזה.

מרחק כמה פסיעות מהאתר מצוי היישוב קדיתא, שבעברו היה כפר ערבי שננטש ב־48'. קדיתא ממוקם על מוצאו של נחל עמוד וצופה אל עמק קטן ואל רכסי הר צפת בשוליה של רמת דלתון. בשנים האחרונות התיישבו במקום כמה משפחות, רבות מהן בעלות גוון אלטרנטיבי־רוחני. שווה לערוך סיבוב שקט במקום כדי לראות אנשים וילדים חיים כמו פעם, עם חיות ומקנה, בלי גז או חשמל, בלב הטבע. 

בית האמנים בצפת. חמש סוויטות אירוח // צילום: גיל אליהו/ ג'יני

בצפת אני אוהבת ללון במקומות עם נשמה, רצוי בלב סמטאות העיר העתיקה. הפעם בדקתי עבורכם מקום חדש, המתהדר בשם המסקרן "בית האמנים בצפת". המתחם נמצא ברובע האמנים, שבשנות החמישים של המאה הקודמת היה מקום מפגש לאמנים, לסופרים ולפסלים. 

מדובר במתחם אירוח יפהפה, הממוקם במבנים בני מאות שנים, שהקימו שלושה בני משפחה שגדלו בצפת - שני האחים אבי ואייל בוכניק ובן דודם יוסי חיון. 

אייל, שמקבל אותי בחיוך, מספר לי שהמקום נרכש מאמן שחי באחד החדרים, שהיו מלאים בעפר ומוזנחים מאוד. "ברגע שהתחלנו לרוקן את המקום מהלכלוך, גילינו עוד ועוד חדרים ושכבות, ומיני אוצרות כמו כוסות מנחושת, כדים וכלי פרזול ישנים. הכל מוצג בחדרי האירוח, מתוך כבוד לעיר שלנו, שבה תמיד מתגלים דברים חדשים". 

ואכן הסוויטות המרשימות בנויות מהאבנים המסותתות והכה צפתיות שנמצאו כאן, ומעוטרות בקשתות, דלתות וחלונות ויטראז' יקרי ערך. לכל סוויטה הוענק שם של אמן צפתי דגול: סוויטת משה קסטל, סוויטת חלוואני, על שם הפסל ויקטור חלוואני, סוויטת גוטמן, על שם נחום גוטמן, וסוויטה על שם הצייר ראובן רובין. מובן שכל סוויטה מעוצבת באופן שונה. 

יש כאן חדר טיפולים, בריכת שחייה מחוממת ואפילו ג'קוזי, כולם ממוקמים על גג, המשקיף אל נוף הגגות היפהפה של העיר וקו הרקיע שלה. בחדר שבו לנתי ציפו לי קמין עצים, פינת ישיבה נעימה ומכונת אספרסו, ומחוצה לו ממוקמת סאונה.     

מול בית האמנים נמצא "חאן החמור הלבן", שבו מתקיימת הופעה כמעט בכל יום חמישי, וכדאי להגיע לבלות בו כדי לספוג קצת אווירה צפתית מדליקה. כשאני שואלת לסיום את גופר מדוע הוא כל כך אוהב את צפת וסביבתה, הוא עונה לי: "בצפת אין יום דומה למשנהו. כל יום שונה ותמיד מתגלים סודות חדשים", הוא מחייך, ואני מסכימה איתו. בואו לבקר! 

yaell@israelhayom.co.il

•   •   •   •   •

אמנון גופר

מורה דרך. טל' 04-9977583 ,054-6549191. אתר: www.gofer.co.il

טיילת יער ביריה

איך מגיעים: את הרכב יש להחנות בחניון שעל הכביש המוליך מהכניסה לצפת (8900) לכיוון עמוקה ובצמוד לכיכר הראשונה (במקום שלט "טיילת ביריה"). המסלול מישורי ומעגלי.

קברי צדיקים

איך מגיעים: עולים בכביש 8900 מראש פינה לצפת. מול הכניסה לצפת פונים צפונה למצודת ביריה. בכיכר פונים ביציאה השלישית ימינה. נוסעים כקילומטר עד שהכביש נחסם על ידי מחסום צבאי. פונים שמאלה בדרך עפר ואחרי כקילומטר מגיעים למבנה גדול עם כיפה. מאחורי המבנה נמצאת מערת אביי ורבא, ומכאן יורד שביל שחור עד קבר יונתן בן עוזיאל.

מצודת ביריה

טל' 04-6922433. פתוח: א'-ה' בשעות 16:00-9:00. בימי שישי ושבת המצודה פתוחה למבקרים ללא הדרכה. הכניסה חופשית. אתר: www.kkl.org.il

עץ האלה של רבי טרפון

נוסעים על כביש 89 בין מירון לצפת. בשולי הדרך שלט כתום המצביע על כיוון הנסיעה. נוסעים על דרך עפר נוחה ומתפתלת. אחרי כקילומטר מגיעים למזלג ופונים ימינה, ותוך דקה מופיע העץ.

בית האמנים בצפת

ליאון איסקוב 5, צפת. טל' 050-3311900

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו