בשנת 1984, סטיבן פראט, צעיר בן 15, נכנס לוויכוח סוער עם שכנו, מייקל אנדרסון, ששימש לו מעין אב רוחני, משום שאנדרסון ביקש מפראט ומחבריו להפסיק להרעיש במסדרון ולעשן סמים.
פראט, שכעס מבקשתו של שכנו, הלך לביתו, לקח צינור ברזל והתקדם אל אנדרסון. השכן נאבק בו בניסיון להוציא מידיו את צינור הברזל, והיכה אותו בפניו. אמו של פראט הגיע והפרידה בין השניים.
שעות לאחר מכן הגיע פראט אל ביתו של אנדרסון ודפק בדלת. כשאנדרסון פתח, פראט שאל אותו אם הוא זוכר את הוויכוח שהיה להם מוקדם יותר באותו יום - וירה בו למוות. הוא נשפט והחל לרצות עונש מאסר במתקן כליאה שמור ביותר.
אבל פראט הצליח להוכיח שהוא לא למד כלום.
"אני לא רוצה משפט"
לפני כשנה וחצי, אמור היה סטיבן פראט להתחיל את חייו מחדש. הוא סיים לרצות 30 שנות מאסר ושב לביתו באטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי. משפחתו ערכה לו מסיבה גדולה עם שובו הביתה מהכלא.
פראט, שכבר היה בן 45 ובילה שני שלישים מחייו בתא המאסר, הגיע לבית אמו, גוודנדולין פראט, שהיתה בת 64. בבוקר יום ראשון שלאחר שחרורו מצאה המשטרה את גופתה של האם עם סימני אלימות בראשה.
בנה, האסיר המשוחרר, הואשם ברצח אמו ובבית המשפט הוא פצח בבכי. "נכשלתי", אמר פראט לשופט והוסיף "אני לא רוצה משפט. אני אשם". לאחר שהודה שבוע שעבר באשמה באופן רשמי, הוא צפוי להיכנס לכלא, שוב, והפעם ל-25 שנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו