ענת ברקו מכהנת כחברת כנסת כבר קרוב לשנה, אולם נדמה שאת טבילת האש האמיתית שלה היא עברה השבוע, כשנאלצה לספוג את חיצי הביקורת מדוברי השמאל על שהעזה לומר כי בשפה הערבית אין את האות פ"א דגושה, מה שמוכיח לדעתה כי המילה "פלשתינה", הנאמרת בפ"א דגושה, שאומצה על ידי ערביי ארץ ישראל כשם עמם, לא היתה שלהם מלכתחילה אלא אומצה על ידיהם, כיוון ש"לא ייתכן שעם היה קורא לעצמו בשם שהוא עצמו לא יכול לבטא", אמרה.
זה החל כשתמר זנדברג ממרצ צייצה בטוויטר נגד ההתבטאות והוסיפה כי ברקו טענה במליאה כי אין עם כזה וגם "ירדה" עליה באמירה "אין שכל - אין דאגות". הדברים צוטטו מהר מאוד גם בכלי התקשורת. אלא שהדברים לא נאמרו על ידי ברקו. בראיון ל"ישראל השבוע" היא הסבירה כי "מה שאני אומרת זה שבעצם מקור השם 'פלשתינה' נולד בעקבות הניסיון של הרומאים למחוק את ממלכת יהודה. לערבים אין פ"א דגושה בשפתם אבל הם אימצו את השם. זה היה הרבה לפני 67', ויש עדויות לכך מתחילת המאה ה־20. הבריטים עוד קראו למקום 'פלשתינה א"י'. דבריי במליאה נאמרו במסגרת הערת אגב שעשו ממנה מטעמים. אף אחד לא אמר שאין עם כזה היום. אבל הם בוודאות אימצו את השם.
"ברור שההגדרה המדינית של ערביי ארץ ישראל, המרוכזים היום בעיקר ביהודה, שומרון ועזה, כעם בפני עצמו, החלה כתגובת נגד לציונות. המומחים של מרצ חושבים אולי שדיברתי שטויות אבל הח"כים הערבים חשבו כנראה אחרת והחל דיון שלם, נזעם מצידם, על מקורותיהם. יש מהם הטוענים כי הם צאצאים של היבוסים, ויש כאלה שאומרים שהם שייכים לעם הכנעני הקדום. גם המילה 'פלשתינה' לקוחה מהעם התנ"כי פלשתים".
עכשיו ראש הממשלה מנסה לפעול נגד כמה מהח"כים הערבים. מה דעתך על כך?
"אחמד טיבי אמר בנאום כי אנחנו היהודים נמצאים כאן בדיוק כמו שהצלבנים היו כאן בעבר, כלומר אנחנו זמניים והם נצחיים. הח"כים הערבים נפגשים עם נציגים זרים מחו"ל לא כמייצגי המדינה אלא לעיתים נגדה. אנשי משרד החוץ לא מורשים לשבת בפגישות איתם, כשהם נועדים עם מנהיגים זרים, לעיתים הם ממש מורים להם לעזוב את חדר הפגישה. הם משתמשים בדרכון הישראלי כדי לפעול נגד המדינה. ישראל לא נמצאת אצלם על המפה. הם לא מכירים בקיום שלנו".
ברקו ממשיכה: "הגיבוש שלהם כעם בפני עצמו היה כאמור אנטיתזה לציונות. ערביי עזה הם לא כמו ערביי יו"ש, ולעיתים אין להם כמעט כל מכנה משותף. המדינה פה, ישראל, היא שיצרה את הזהות שלהם, ואי אפשר להתעלם מזה".
ברקו מציינת כי "אגב, אמרתי את הדברים האלה כבר קודם בכנסת, אם היו טורחים חברי הכנסת להגיע לישיבות היו שומעים את זה. תמר זנדברג פשוט רצתה לעשות מזה פוליטיקה ותקשורת. הרי חברי הכנסת מגיעים בעיקר לישיבות שבהן נמצאים נציגי התקשורת. לדיונים על חוקים, אפילו חוקים חשובים, כאלה שמיטיבים עם חיילי צה"ל למשל, הם לא טורחים להגיע. אם ראש הממשלה מגיע והם יודעים שהתקשורת תהיה שם - אז הם מתייצבים".
בתוך הסערה, רמזו שהצלחת להיכנס לכנסת רק כי בעלך כותב בעיתון זה, ועיתונאי אחר, שמעון שיפר, כינה אותך בשידור "בהמה".
"מצער מאוד שיש חצופים סקסיסטיים שסבורים שלא משנה שאת סגן־אלוף במילואים, כתבת ספרים וקיימת הרצאות בכל העולם, הם עדיין סבורים שבלי שבעלך יסדר לך לא תוכלי להגיע לשום מקום. לגבי שיפר, צפיתי בטלוויזיה וראיתי את האנשים שישבו באולפן ושתקו, ואיש מהם לא חשב למחות נגד הדברים הפוגעניים. אמנם חלק מהם סימסו לי אחר כך שהם מצטערים, אבל בזמן אמת איש לא מחה.
"גם כשאני כועסת על מישהו או מתנגדת לדבריו, אני נזהרת בלשוני, שלא לנבל את הפה. אבל יש כאלה שנוהגים אחרת".
חיילת עד השנייה האחרונה
ברקו הוצנחה לפוליטיקה על ידי ראש הממשלה כמשוריינת מטעמו ברשימת הליכוד לכנסת. תחילה יועדה למקום ה־11 ברשימה, אולם עם הסכמתו של בני בגין לחזור לפוליטיקה, הוזזה למקום ה־23, שהיה אז ספק ריאלי. לאחר המעשה התקשר בגין לברקו והתנצל כי שריונו הגיע על חשבונה. ברקו אמרה לבגין כי אין בה שום כעס, ולא נורא גם אם לא תיבחר לכנסת.
ברקו, נשואה פלוס שלושה ילדים, היא אשת אקדמיה, דוקטור לקרימינולוגיה, שכתבה ספרים על המחבלים המתאבדים, מתוך ניסיון להגיע לנבכי נפשם. היא גדלה ברמת גן, ובשירותה הצבאי עברה את המסלול הפיקודי הקרבי ביותר שהיה אפשרי אז לנשים, ובין השאר שימשה מפקדת קורס קצינות ומפקדת כלא 400. בזמן שירותה בכלא, קיבל בית הסוהר בפיקודה את אות המתנדב המצטיין לאחר שהחליטה באופן תקדימי לאשר לאסירות לנסוע לראשון לציון כדי לטפל בילדים עם מוגבלויות. גם לאחר השחרור המשיכה ברקו לעסוק בענייני ביטחון בתור נציגת שר הביטחון ורכשה לה מוניטין מקצועי ייחודי, כשהציגה דוקטורט בנושא משלחי המחבלים המתאבדים, וההבדל בינם לבין רוצחים פליליים.
שנה לאחר הדוקטורט פירסמה את הספר "בדרך לגן עדן" (ידיעות ספרים) על עולמם הפנימי של המחבלים ומשלחיהם. לאחר מכן הוציאה ספר נוסף ששמו "אישה פצצה", שעסק במעורבותם של נשים וילדים בטרור. ספרים אלה תורגמו לאנגלית ופורסמו ברחבי העולם.
כמו כן, ברקו שימשה גם פרופ' אורח באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בבירת ארה"ב, ולימדה במרכז הבינתחומי הרצליה. היא התבקשה להרצות בפני פורומים כמו מחלקת המדינה, ראשי ה־FBI ומשטרת העיר ניו יורק, וכן גם באירופה. משרד החוץ הישראלי נעזר בה רבות כמרצה בעלת שם. בין השאר הרצתה בפני נציגות צה"ל בארה"ב לבקשת הנספח הצבאי דאז בני גנץ, וכן בפני המשלחת הישראלית באו"ם בראשות השגריר רון פרושאור, בנושא שביתת הרעב של האסירים הביטחוניים. ברקו נשארה חיילת במילואים למעשה עד השנה האחרונה, כשנבחרה לכנסת.
"לקחת לרוצחים את התהילה"
מערכת הביטחון זורמת אצל ברקו בדם, וגם בכנסת המחוקקת, רבים מהחוקים שהיא מעלה קשורים בדרך זו או אחרת לשירות הביטחון. כך למשל, הצעת החוק שלה המבקשת להכיר במקצועות צבאיים שאותם רוכשים החיילים במהלך שירותם - כהסמכה למקצועות אזרחיים מקבילים, תאושר סופית בכנסת עד סוף המושב. גם התוכנית שהיא ייסדה, "נחשונים להוראה", שהכשירה מורים תוך כדי שירות צבאי, תציין השנה את סיומו של המחזור הראשון, שהחל לפני ארבע שנים את מסלול הלימודים הייחודי.
כמומחית לטרור, איך את רואה את טרור הסכינאים שאנו מתמודדים איתו בחודשים האחרונים?
"ישבתי בבתי הכלא השמורים ביותר במדינה ועשיתי תצפיות, ישבתי עם עורכי דין של רוצחים, והייתי עדה לשעות רבות של דיונים בבתי משפט. עשיתי עבודה רצינית מאוד שבסופה הערכתי שבקרוב יהיו יותר ילדים ונשים מעורבים בטרור. גם אמרתי שהערבים יתחילו לבצע טרור אחד נגד השני וחשבו שאני מטורפת. יש הסתה מאוד נרחבת, והיום המצב הוא 'להיות שאהיד או לא להיות'. ההסתה היא עצומה מכל הכיוונים. עוד מעט נגיע לזה שהמצב הלא נורמטיבי הוא לא להיות טרוריסט. הם משרישים מאוד חזק את ערכי הטרור. המוסדות השלטוניים ברמאללה נמצאים בסכנה כי הם מנסים לבלום את הגל הזה מאחר שהם מבינים שזה מזיק להם. אבל מה שאנחנו רואים זה שגם הם, בחינוך ובטלוויזיה, שותפים להסתה כי חמאס נושף בעורפם. לכן הם משלמים לשאהידים ומדברים נגד מדינת ישראל. אם הם יעצרו את זה, חמאס יזרוק אותם מהגגות. זה עימות בין חיים למוות. הם לא יכולים להיות יחד".
ברקו מבקשת להבהיר שהאירועים האחרונים לא מרתיעים אותה. "אמנם זה הפך לבדיחה בבית, אבל בעקבות המתקפות עלי אמרתי שיש לי חוסן נפשי, אני הרי ישבתי עם הרוצחים הכי גדולים וכעת אני רואה במה שעשו הפוליטיקאים נגדי ניסיון השתקה. אבל אף אחד לא ישתיק אותי. אני אמשיך לעשות גם אם ישמיצו אותי, לא רק בארץ אלא בעולם, כי גם שם ניסו להשתיק אותי".
איך קיבלת את המעבר לפוליטיקה? הגעת הרי לפתע כמשוריינת לליכוד.
"בשנת 2000 ראיינתי את בנימין נתניהו. הוא אמר אז שהאינטרנט יביא לכך שהמשטרים הדיקטטוריים מסביבנו יקרסו. הוא צדק. אבל בכל אופן היתה בינינו היכרות. הוא ראה את הראיונות שלי בכלי התקשורת ובחר להביא אותי לליכוד".
מבחן הדמוקרטיה
ברקו מספרת שהיא אינה "שותפה לפוליטיקה המתלהמת והבלתי חברית שאנחנו רואים כאן. אני עדיין לא רואה את עצמי פוליטיקאית. עד היום אני יושבת במזנון של הח"כים בעיקר עם חבריי מהצבא. אין לי את החיידק. אני בין המקדימים להגיע ומהמאחרים לעזוב את המשכן. מגיעה לדיונים בשדולות השונות. אפילו לשדולת החינוך של המגזר הערבי של הרשימה המשותפת.
לדבריה, היא "מחזיקה בהשקפת עולם מאוד ליברלית ודמוקרטית, אבל לא רוצה מהלכים שיגרמו להתאבדותנו. יש כאן אנשים שמדברים בשמאל הקיצוני, שמתקרבים בעמדותיהם לסיעה הערבית. לפעמים ההצבעות שלהם ממש משותפות".
את גם חברת מפלגת הליכוד. מתישהו תצטרכי להתמודד לראשונה בפריימריז, להיפגש עם פעילים וחברי מרכז. את מוכנה לכך?
"נראה לי שאתמודד בפריימריז בפעם הבאה בליכוד. כנראה שלא אחלק נקניקיות, אבל מספיק שניסו לעשות לי זובור ואנשים מכירים אותי. אני חושבת שראש הממשלה מוביל קו של ימין אידיאולוגי שפוי, וזאת בניגוד לשמאל ול'זנדברגים' שחיים בסרט. שזנדברג תמשיך לבקר בקבר של ערפאת כפי שכבר עשתה, ואנחנו נמשיך להחזיק את המפתחות של המדינה היקרה שלנו".
אמרת על זנדברג שהיא צריכה למתן את החומר שהיא משתמשת. התכוונת לסמים?
"היא יו"ר ועדת סמים והיא פורעת חוק מוצהרת, כאשר היא אומרת שהיא משתמשת בסמים. בעיניי, יש כאן בעיה אתית. אם אחרים חושבים שזה בסדר - בבקשה. בטח יש הרבה חוקים שהיא חושבת שלא טובים, אז זה מקנה לה את הזכות לעבור עליהם?"
ראש הממשלה מקדם בימים אלה חוק שעשוי להביא להדחת ח"כים ערבים, אבל בעבר אמרת שאין לך בעיה עם חנין זועבי בכנסת.
"אמרתי לפני שנבחרתי שהדמוקרטיה הישראלית מספיק חזקה כדי להכיל אחת כמו זועבי. באתי בגישה מאוד חיובית לכנסת, אבל עכשיו אני רואה את זועבי, שצועקת שאנחנו מרעילים את האדמה בכפרים, את זחאלקה צועק בהר הבית ומצית אש בזמן של פיגועים ואת גטאס משתתף במשטים נגד ישראל, ועכשיו אני אומרת שאסור לדמוקרטיה הישראלית להשמיד את עצמה. הח"כים הערבים גם גורמים נזק לציבור הערבי עצמו".
אז בתור מי שחקרה טרוריסטים, את רואה פתרון באופק?
"אני חושבת שאפשר בהחלט להשתמש יותר בלוחמה פסיכולוגית. לדעתי, צריך לפרסם את הסיבה של כל אחד ואחת ממבצעי הפיגועים ולהפעיל לחץ על אבו מאזן להגיע למו"מ ללא תנאים מוקדמים. הפרסום של סיבת הרצח יקטין את ההילה סביב הרוצחים, ויפסיק את יכולתם לשמש מודל לחיקוי. למשל, יש מקרה שבו בחורה ביצעה פיגוע כי הארוס שלה עזב אותה, אז היא הלכה לרצוח. הצעירים הללו משתמשים בדרך הזאת כפתרון בעיות. כשמפרסמים את זה לוקחים מהם את התהילה.
"אני מכירה מקרה נוסף של בחורה שאבא שלה הכריח אותה להתחתן עם גבר גרוש ומבוגר והיא לא רצתה, אז היא הלכה לרצוח יהודים. בעיניי, צריך לראות מה הילדים של אבו מאזן עושים ולהציג את החינוך שקיבלו בבית. אסור להעלים את המידע הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו