לפני משחק הרדיוס של בית"ר ירושלים באיצטדיון המושבה נרשמה לא מעט מהומה. זה היה שבוע עמוס לאנשי המועדון ולקהל, שלא ידע עד יממה לפני המשחק נגד מכבי חיפה היכן ייערך המשחק.
היו בתי דין, בית משפט מחוזי, התלהמות, איומים, הפחדות ואפילו דאגה לשלום הציבור, כאילו מדובר באירוע קרבות ולא במשחק כדורגל. בסופו של דבר, היחידה שהיתה צריכה לדאוג ושכחה לבוא מוכנה היתה מכבי חיפה שהובסה 0:3 חד וכואב.
בעלי בית"ר, אלי טביב, שאיים שקבוצתו לא תעלה למשחק הראה שוב שהוא שחקן הפוקר הטוב ביותר מבין בעלי הקבוצות בליגת העל. אפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל טביב יודע בדיוק מה הוא מחזיק ביד אבל בעיקר – מתי לא להיכנס "אול אין", כשיותר מדי כסף נמצא על השולחן.
כמה שעות לפני השריקה פרסה המשטרה כ-350 שוטרים, פי שתיים מהמפגש מול סכנין, נפתחו כ־16 קופות והדוחק היחיד היה ליד האיש שמוכר בייגלה. השלום היחיד שעמד בסכנה הוא השלום האזורי. כחצי שעה לפני שנכנסו רוב הצופים למושבה בסדר מופתי, באזור התעשייה הסמוך ערכו אוהדי חיפה תהלוכה במהלכה נעצרו שני אוהדים. במשטרה ידעו לספר שמשחק החוץ של בית"ר בדוחא היה הרבה יותר מורכב.
מסתבר שבסופו של דבר לצופים בארץ יש רצון ליהנות מכדורגל ואם לא יתנהגו אליהם כמו אל בהמות - כנראה שרובם גם לא יתנהגו ככה.
על הדשא זה היה הערב של דן איינבינדר ושל איתי שכטר, אקס מכבי חיפה שאת מרבית שכרו עדיין משלם לא אחר מיעקב שחר. אם תרצו, מדובר בעוד יד בטקסס הולדם שטביב ניצח בגדול.
דראפיץ'. מחויך לאחר הניצחון // צילום: דני מרון
אבל היו גם כאלה שלא למדו לקח. חלק מאוהדי בית"ר הדליקו אבוקות ביציע ומעניין איך יגיב הפעם בית הדין לעבירה התקנונית. אולי הגיע הזמן להסדיר את אוהדי האולטראס ולהפוך את מופע האבוקות לחוקי ומסודר? זה גם יהיה בטיחותי יותר וגם יוציא להם את החשק לשתף פעולה עם הנורמה.
במחצית השנייה האורחים המשיכו בלחץ על השחקנים של רוני לוי, שחוסר יציבות היא האלמנט החזק ביותר שהוא הכניס לחיפה העונה. בדקה ה־52 החלוץ האוסטרלי-אוקראיני ניקיטה רוקאביצה העלה את בית"ר ל־0:2 וכעבור חצי שעה דן איינבינדר כבש את השלישי וסגר סיפור.
ורק לחשוב שבבית"ר היו כמה אנשים שבאמת התכוונו לא לעלות למשחק במחיר של ירידת ליגה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
