בג"ץ למדינה: לשקול לעגן בחוק את סעיף היציבות

"אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית. הן מבחינת הסיכויים והן מבחינת הסיכונים. אנו בדקה התשעים מבחינת היכולת שלנו לממש את פוטנציאל הגז של  מדינת ישראל. כל עיכוב עלול להביא לתוצאות חמורות שספק אם ניתן יהיה להתגבר עליהן", כך הזהיר היום ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו בהופעה נדירה, חריגה והיסטורית בפני הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ, בראשות המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין. 

דבריו של נתניהו נאמרו בדיון נוסף שנערך אחה"צ בעתירות נגד מתווה הגז הטבעי, אשר הוגשו ע"י התנועה לאיכות השלטון, מפלגת העבודה, מר"צ, אדם טבע ודין והמרכז האקדמי למשפט ועסקים. פסק הדין בעתירות יינתן במועד אחר.

בהופעה רהוטה אשר נמשכה כחצי שעה, שנערכה לבקשתו של נתניהו, ביקש ראש הממשלה לשכנע אישית בהופעה מול שופטי בג"ץ, בחשיבות העצומה שהוא מייחס למתווה הגז הטבעי ולשכנע את השופטים שלא להתערב בו. 

נתניהו פתח את דבריו: "אני מודה על ההזדמנות שנתתם לי להופיע בפני הרכב מורחב של בית משפט זה. זו הפעם הראשונה בה ביקשתי להופיע בפני בית המשפט במהלך עשר שנות כהונתי כראש ממשלה. למיטב ידיעתי זוהי הפעם הראשונה שראש ממשלה מופיע בפני בית המשפט. זוהי הפעם הראשונה בחיי שאני מופיע בבית המשפט". 

נתניהו הסביר עוד כי "הבקשה התקדימית שלי להופיע בפניכם אישית, נועדה להמחיש את החשיבות האדירה, ממש כך, שאני מייחס להמשך מהיר וחלק של יישום מתווה הגז. החשיבות היא לא רק בכלכלה של מדינת  ישראל אלא גם לביטחון הלאומי שלה והאנרגטי שלה. היחסים המדיניים ומעמדנו המדיני במזרח התיכון ואוסיף אף ממזרח הים התיכון". 

"למתווה שאושר אין חלופה אמיתית ריאלית", אמר נתניהו, "אני  חרד מההשלכות שיכולות להיות בגלל עיכובים. כל עיכוב כזה, כל חזרה לאחור, יכול להוביל לקריסת המתווה שגובש מה שעלול להביא לנזק חמור ומשמעותי וארוך טווח למדינת ישראל". 

ראש הממשלה הדגיש: ״אינני משפטן ואני לא מתיימר להחליף את עשרות עורכי הדין שיושבים פה באולם. נמסר לי שהנושאים המשפטיים נדונו כאן בהרחבה, ואין לי כוונה להיכנס לטיעונים משפטיים.  הבקשה התקדימית שלי להופיע אישית בפניכם נועדה בכדי להמחיש את החשיבות העליונה שאני מייחס להמשך מהיר של יישום מתווה הגז. החשיבות היא לא רק לכלכלת מדינת ישראל, אלא גם לביטחון הלאומי ולביטחון האנרגטי שלנו ולמעמדנו במזרח התיכון".

נתניהו הזהיר כי בלא אישור מתווה הגז הטבעי כפי שגובש, לא יהיו השקעות בינלאומיות במדינת ישראל ולא יפותחו שדות גז קיימים או חדשים. לדבריו: "אנחנו נדרשים לייצר יחסי אמון ושיתוף פעולה ארוך טווח עם חברות בינלאומיות וממשלות אחרות משום שפיתוח שדה 'לווייתן', כמו גם שדות נוספים, מחייב השקעות אדירות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. אלו מחייבים חוזים ארוכי טווח לייצור גז על מנת שניתן יהיה לממן את פיתוח השדות. זה לא עוד פרויקט כלכלי. כדי לפתח גז שנמצא בעומק עצום של כמעט שני קילומטרים מתחת לפני הים, במרחק עשרות קילומטרים מהחופים, זה מבצע מורכב ביותר שדורש ידע ומומחיות". 

ראש הממשלה פרט בפני שופטי בג"ץ את נימוקיו את נימוקיו להפעלת סמכותו מכוח סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בכדי להעניק פטור, שחלקו מוגבל ומותנה למספר הגבלים עסקיים בהם מעורבים בעלי הזכויות בחזקות "תמר" ו"לוויתן". לדבריו : "עד לפני כשנה אפשרתי לרגולטורים להתנהל באופן עצמאי. אלא שההחלטה של הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים לחזור בו ממתווה הגז הביאה למשבר אמון חריף, כמעט בלתי הפיך, לא רק מול חברות האנרגיה אלא גם מול המדינות עצמן. סיכמנו עם ממלכת ירדן לחתום על חוזה לאספקת גז טבעי ישראלי לירדן. הכול היה מוכן, וכשבאה ההחלטה המפתיעה לבטל את הצו המוסכם, זה בוטל. היה מדובר בחוזה שהיה חשוב מבחינה ביטחונית, גיאו-פוליטית וכלכלית. אילו החוזה היה נחתם לפני שנה, זה היה מסייע רבות ליציבותה הכלכלית של ירדן שנאבקת באתגר הכבד והמשמעותי של מאות אלפי פליטים. זה מחזק את יחסי השלום בינינו ובינם, יחסים חשובים מאוד-מאוד למדינת ישראל".

נתניהו אמר כי מתווה הגז הטבעי נחוץ לשם הבטחת הביטחון האנרגטי של ישראל וצמיחתה הכלכלית הוא ציין עוד כי בשנים האחרונות, טרם אישור מתווה הגז, איבדה מדינת ישראל את האמון של חברות האנרגיה והבנקים בעולם: "משכנו את החבל אלינו וטוב שכך. אני לא מתכוון להחזיר את החבל חזרה. אבל אני חושש שם נמתח את החבל עוד יותר החבל יקרע", אמר נתניהו.

ראש הממשלה סיים את דבריו במלים הבאות: "לגבי היציבות - יתנו פיתוח, יקבלו יציבות, לא יתנו פיתוח, לא יקבלו יציבות. הרגולציה אמורה להסדיר את השוק, לא לחנוק אותו. אני חושש כל שינוי וכל עיכוב עלול לגרום למערבולת קשה. אם נעכב ונשנה פעם נוספת עלול להיגרם למדינת ישראל נזק רב. אני מבקש שתאפשרו לנו להמשיך בדרך בה התחלנו ואני מודה לכם מאד".

לקראת תום הדיון, הביעו שופטי בג"ץ חוסר שביעות רצון מסעיף היציבות במתווה הגז הטבעי, המבטיח שלא תהיה רגולציה במשך עשר שנים, והציעו למדינה לשקול לעגן את פסקת היציבות בחקיקה ולא להעבירו במתווה הגז. 

ראש ההרכב, המשנה לנשיאה השופט אליקים רובינשטיין, אמר: "אנו מתמקדים כעת בנושא של היציבות. בשאלה, האם ההוראות של המתווה בעניין זה, ושוב, אנו אומרים זאת בזהירות ולא התגבשנו במובן זה, האם הוראות המתווה בעניין זה אפשריות בלא חקיקה ראשית לגבי היציבות? אנו שואלים את עצמנו, ואנו טרם מגובשים בעניין זה, האם אין מקום שכדי להסיר את הספקות של היציבות וללכת לחקיקה בעניין זה. אנו מבקשים כי המדינה תשקול זאת, ותיתן תשובתה בתוך 7 ימים מהיום... הרעיון הוא, אם תוכל המדינה לבדוק אם עניין המתווה יוכל לבוא לידי חקיקה?"

השופט עוזי פוגלמן, הוסיף כי "אנו מבינים כאן כי מימד הזמן חשוב. לכן חשבנו כי אם אפשר להסיר ספקות, וכפי שאמר חברי אנו עדיין לא מגובשים בעניין זה, נדמה לנו כי אינטרס הציבור מחייב שקילה של עניין זה".

ראש ההרכב, אמר כי ימתין לתשובת המדינה, וכי בג"ץ ישתדל לפסוק בהקדם בעניין זה.

גורמים הקשורים לגיבוש מתווה הגז הטבעי, מסרו בתגובה להצעת בג"ץ לחוקק את פסקת היציבות: "בג"ץ, בעצם ההצעה שלו, מוריד לטמיון את המתווה מכיוון שלממשלה אין את הרוב הדרוש לחקיקה כזו בכנסת, זאת בשל ניגוד העניינים של חיים כץ ויואב גלנט, המנועים מלעסוק בנושא זה כל אחד מסיבותיו".

"משכך, מוזר שבג"ץ שולח את המדינה לקרב שמראש תפסיד בו. אם המתווה לא יאושר כפי שהוא, כולל פסקת היציבות, עלול הדבר להביא לקריסת המתווה, לבריחת משקיעים, ולהפסד של ממון רב למדינה". ההערכה היא כי המדינה לא תודיע לבג"ץ כי היא תלך לחקיקה בנוגע לפסקת היציבות ותשאיר את ההחלטה בעניין זה בידי שופטי בג"ץ.   

ח"כ שלי יחימוביץ' מסרה בתגובה: "ההצעה של בג"ץ למדינה לחוקק את סעיף היציבות ולא להעבירו במתווה, היא לא פחות מדרמטית ומרעישה. היא לבד מהווה אמירה קשה בגנות הבעייתיות העצומה של פסקת היציבות, השוללת כל חקיקה עתידית בנושא הגז – סעיף שלא קיים בשום מדינה דמוקרטית". 

 

נתניהו בבג"ץ. "אין מתווה ריאלי אחר" 

אסדת גז. הזדמניות גיאו-פוליטיות לישראל // צילום: קוקו

מפגינים נגד המתווה

כבר בשעה 14:00 החלו כ-50 מאנשי הארגונים ירוקים להפגין מחוץ לבג"ץ נגד הפעלת סעיף 52 ואישור מתווה הגז. מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה, אמר כי "אחרי שהילך אימים על מדינה שלמה, מגיע מחר מתווה מונופול הגז עם כל כובד משקלו אל בית המשפט העליון- המעוז האחרון שעתיד להכריע בסוגיית הגז הטבעי שתקבע את עתיד התעשייה והכלכלה הישראלית למשך דורות שלמים".

לדבריו, "מיום ליום גוברת הביקורת נגד מתווה הגז שמשאיר את המשק הישראלי עם מחירי גז שערורייתיים שאינם עולים בקנה אחד עם העובדה שמדובר במשאב טבע מקומי השייך למדינה ולכלל אזרחיה. מסע ההפחדות של נתניהו יגיע אל שיאו, קרוב לוודאי, עם שימוש מופרז ולא רלבנטי במילה "בטחון" אבל שום דבר לא יוכל להסתיר את העובדה שמתווה הגז הסהרורי שרקח הוא סכנה לביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל והאתנן הגדול בתולדותינו שניתן על מגש של כסף ליצואני הגז יצחק תשובה ונובל אנרג'י שמחפשים רווחים מהירים תוך הפקרה מוחלטת של עתיד מדינת ישראל. נתניהו מהמר באוצר הכלכלי, החברתי והסביבתי הגדול של דורנו ואת ההימור המסוכן הזה משהו חייב לעצור. אנחנו מאמינים שהשופטים בירושלים יבינו שכל המהלכים שהוביל רה"מ, כולל ההפעלה המפוקפקת  של סעיף 52 אינם אתיים ואינם ראויים במדינת חוק מתוקנת החפצה בחיים טובים לכלל אזרחיה".

הפגנה מחוץ לבג"ץ נגד אישור מתווה הגז // צילום: אורן בן חקון

עומרי בללי, מנהל מאבק הגז מטעם מגמה ירוקה, הוסיף כי "במציאות בה ראש הממשלה מתעקש לשרת את בעלי ההון הציבור חייב להתעורר ולהילחם על מה שמגיע לו. אנחנו כאן לריצת מרתון, לא משנה מה יפסוק בג"ץ".

ממטה מאבק הגז נמסר כי "נתניהו מגיע לבית המשפט העליון על מנת להרתיע את שופטי בג"ץ מלבחון כהלכה את מתווה מונופול הגז. העתירות לבית המשפט הצביעו על כך שחברות הגז בחסות הממשלה עברו על חוקי המדינה. נתניהו, במקום לדרוש אכיפה של החוק כלפי מונופול הגז שהוקם בהסדר כובל שאינו חוקי, נשכב על הגדר למען טייקוני מונופול הגז. אין כל בסיס לטענות הביטחוניות להן טוען נתניהו. אנו מקווים כי בית המשפט לא יסתפק בנאום וכי שופטי בג"צ יבצעו את תפקידם ויחקרו כיאות את נתניהו. אנו מקווים כי בית המשפט לא ייכנע לאיומים ויפסוק לטובת הציבור בפסילת מתווה הגז".

המשטרה מנעה כניסת פעילים לאולם בית המשפט ועיכבה שניים מהם, על אף שלא נמסרה מראש הודעה על פיה תאסר כניסת פעילים. הפעילים ממשיכים להפגין באזור המאושר מול הכניסה לביהמ"ש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו