משפחת נתניהו מגיבה לראשונה לפסק הדין של בית הדין לעבודה. בהודעה שנמסרה הערב לאמצעי התקשורת מסרה המשפחה: "התמונה המצטיירת בפסק הדין רחוקה מן המציאות במעון ראש הממשלה", נמסר ממשפחת נתניהו. "מצערת העובדה שאף שבית הדין דחה כ-90% מהתביעות הכספיות של מני נפתלי, בית הדין בחר להקדיש חלק ניכר מהחלטתו לגברת נתניהו, שכלל לא הייתה צד במשפט".
"עובדים רבים במעון ראש הממשלה, ובהם מנהלי הבית בשנים האחרונות, מעידים על יחס מצוין, חם ואנושי שהם מקבלים מרעיית ראש הממשלה, וכי מעולם לא נתקלו בהרמת קול או ביחס מעליב", נמסר עוד בהודעה. "לצערנו הרב, כל אלה אינם נמצאים בפסק הדין".
ביה"ד קיבל את תביעתו של מני נפתלי
"נפתלי לא תבע את גברת נתניהו אלא את מדינת ישראל, ואגב כך השמיץ והכפיש את רעיית ראש הממשלה", הוסיפו, "אך כיוון שהגברת נתניהו לא הייתה צד למשפט, היא לא הייתה יכולה להביא עדים שמבססים את דבריה ומוכיחים את אמיתותם".בית הדין לעבודה בירושלים קיבל את תביעתו של מני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה, ופסק כי המדינה תפצה אותו בסכום כולל של 155 אלף שקלים ועוד 15 אלף הוצאות משפט.
בית המשפט קבע כי נפתלי היה חשוף לתנאי העסקה פוגעניים. עו"ד נעמי לנדאו, שייצגה את נפתלי, מסרה בתגובה כי "בית הדין לעבודה עשה צדק היסטורי. מהיום ידע כל מעסיק בישראל, ובראשם משרד ראש הממשלה, כי העובדים אינם רכושו של המעסיק, וכי המעסיק אינו יכול לנהוג בעובדיו ככל העולה על רוחו".
נפתלי עבד במשך 20 חודשים כאב בית במעון ראש הממשלה בשנים 2011-2012. הוא טען כי הופרה הבטחה מנהלית שהובטחה לו, משום שלדבריו הבטיח לו עזרא סיידוף, סמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה, כי יקבל תקן קבוע בתפקידו זה.
הוא טען עוד כי הוטעה לחשוב כי יקבל תקן קבוע והתקשר בחוזה מתוך אמונה כי המבטיח יעמוד בהבטחתו ולא כך היה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כמו כן, לטענת נפתלי, יחסי העבודה בין רעיית ראש הממשלה לעובדים המועסקים במעון היו בלתי נסבלים ומשפילים, ועלו כדי העסקה פוגענית. לטענתו הוא זכאי לפיצוי בגין נזקים ממוניים ובלתי ממונים שנגרמו לו בשל הפרת הבטחה מנהלית או התחייבות שלטונית או הטעיה, והעסקה פוגענית. כמו כן טוען התובע כי בדברים שאמר ראש הממשלה בראיון בערוץ 2 הוא הפר את הוראות חוק איסור לשון הרע, וגם בשל כך הוא זכאי לפיצוי.
בית הדין דחה בפסק הדין את טענת התובע כי ניתנה לו הבטחה מנהלית, שכן סיידוף לא היה מוסמך לתת הבטחה מנהלית כזו, ואין לאכוף החלטה שניתנה בחוסר סמכות. עם זאת התקבלה טענת התובע כי הוטעה לחשוב כי יקבל תקן קבוע. בית הדין קבע כי התובע אכן ידע כי הוא מועסק כממלא מקום, וכי עליו לגשת למכרז כדי לאייש משרה תקנית של אב בית במעון, ואולם איש לא אמר לו כי לא יפורסם כלל מכרז למשרה שהוא ממלא, כי גם אם יפורסם מכרז הוא לא יוכל לגשת אליו משום שאין לו תואר אקדמי, וכי בסופו של דבר תהפוך המשרה למשרת אמון, אך אין כל כוונה להעסיקו במשרה זו.
בנוסף נקבע כי המדינה הפרה את הוראות חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה. בפסק הדין נכתב כי "התנהלותה של המדינה אינה מתיישבת עם חובת הגילוי הנאות המוטלת על המעסיק ועם חובתו לנהוג בתום לב. נדגיש כי על המדינה מוטלת חובת הגילוי המלא והחובה לנהוג בתום לב אף ביתר שאת". בשל כך ובשל הטעייתו נפסק לתובע פיצוי בסך של 75 אלף שקלים.
טענתו של התובע כי היה נתון לתנאי העסקה פוגעניים בתקופת עבודתו במעון ראש הממשלה, וכי הוא זכאי לפיצוי בשל כך התקבלה על ידי בית הדין במלואה.
"בחינת חומר הראיות שהוצג לפנינו, מעלה תמונה עגומה ביותר לגבי המתרחש במעון ראש הממשלה בכל הנוגע לאופן העסקת העובדים, סביבת העבודה שהם חשופים אליה, היחס אליהם והשמירה על כבודם וזכויותיהם", נכתב בפסק הדין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו