בדיוק 13 שנה לאחר התרסקות מעבורת החלל "קולומביה", הובאו ארצה שרידים מ"מיידקס" - הניסוי לחקר סופות אבק מדברי שערך האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל. בטקס בכינוס החלל נחשפו השרידים לראשונה לציבור. השרידים כוללים את המצלמה שעמה צילם רמון את הניסוי בחלל, מערכת בקרה, הבית של עדשות המצלמה, תמוכות, כונן הקלטה ורכיבים אלקטרונים נוספים.
הגעת שרידי המעבורת "קולומביה" לישראל התאפשרה לאור בקשתה של רונה רמון, ראשת "קרן רמון לחינוך למצוינות וחלל", להוציא לראשונה את השרידים משטחי ארצות הברית, להביאם לישראל ולאפשר לבני נוער במדינה להיחשף לעולם המחקר והחלל פורץ הדרך.
בחודש מאי האחרון, בפגישה בין רונה רמון וראש נאס"א, צ'רלס בולדן, שנערכה בניו יורק במסגרת השקת פרויקט של קרן רמון, עדכן בולדן כי נאס"א תחזיר את השרידים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בטקס אתמול השתתפו רונה רמון, שר המדע אופיר אקוניס, רוברט (בוב) קבנה שאימן והיה בקשר קרוב עם צוות הקולומביה וכיום מנהל מרכז החלל קנדי בנאס"א, שגריר ארה"ב בישראל דניאל שפירו, החוקר הראשי של מיידקס פרופ' זאב לוין, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מנחם קדרון, יו"ר סוכנות החלל הישראלית פרופ' יצחק בן ישראל ונציג חיל אוויר דוד ברקי.
"מדובר בסגירת מעגל עבורי ועבור כל אלו העוסקים במדע וחקר החלל בישראל", אמרה רונה רמון עם קבלת ההודעה על העברת השרידים. "אני מתרגשת כי ראש נאס"א זכר את בקשתי ונענה בחיוב להביא את שרידי המעבורת לישראל, כדי לאפשר לבני הנוער שלנו לקבל השראה מסיפורו של אילן ז"ל ושל ה"קולומביה" ולתרום לחינוך לאהבת המדעים והטכנולוגיה".
צילום שדונים
הניסוי על ה"קולומביה" בדק את התכונות הפיזיקליות, האופטיות והכימיות של חלקיקי אבק, בפרט מעל מזרח הים התיכון. היה זה ניסוי חלוצי שמדד תכונות חלקיקי אבק בגבהים שונים, ניסויים שעד אז נעשו רק על הקרקע. לדברי החוקר הראשי של הניסוי, פרופ' זאב לוין מאוניברסיטת תל אביב, "מטרתו הייתה לתרום להבנת תהליכים הקשורים בהשפעת חלקיקי אבק על עננים ודרכם על האקלים, תהליך הנקרא 'האפקט הבלתי ישיר'. הניסוי נערך במטרה לספק ידע לשימוש במודלים של אקלים ושל תחזיות מזג אוויר, סופות אבק, כמויות גשם ועוד".
האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל // צילום: אי.פי (ארכיון)
למיידקס התווסף בהמשך תת ניסוי נוסף לצילום בלילה של "שדונים" - הבזקי אור בצבעים שונים המופיעים לזמן קצר ביותר בגבהים של עד כמאה קילומטר מעל סופות הברקים. גם כאן היה זה הניסוי הראשון לצלם את אותם שדונים מהחלל במצלמה עם מספר אורכי גל במטרה להבין את התהליכים שגורמים להם להופיע. "התמונות שהתקבלו מרמון היו מרהיבות ביופיין" אומר פרופ' לוין.
המידע על הסופה המקומית אבד בהתרסקות
בזמן המשימה בחלל התרחשו מספר סופות אבק באוקיינוס האטלנטי מול חופי אפריקה שהתוצאות שלהן שודרו בזמן אמת לכדור הארץ. למרבה הצער, דווקא תוצאות הסופה שהתרחשה מעל מזרח הים התיכון מערבית לאשקלון, זמן קצר לפני סיום המשימה, לא הגיעו בזמן למרכז הבקרה ואבדו עם ההתרסקות. אך רוב התוצאות שהגיעו מהניסוי הניבו וממשיכות עד היום להניב פירות אקדמיים ואף להמשך המחקר.
שר המדע אופיר אקוניס אמר אתמול בטקס, כי "המורשת של אילן רמון ממשיכה גם אחריו ומהווה השראה לצעירים, למדענים ולציבור הרחב. הניסוי שערך אילן תרם רבות למדע ותוצאותיו ממשיכות לתרום עד היום למחקרים ולחוקרים בתחום. הניסוי, שיצא מישראל ותוכנן על ידי מדענים ישראלים, חזר היום לביתו בישראל ויקבל כאן את מקום הכבוד הראוי". עוד אמר השר כי בשבוע הבא ייצא לסדרת פגישות בנאס"א במסגרתם יבקש לבחון שליחת אסטרונאוט או אסטרונאוטית ישראלי נוסף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו