זה עניין מוסרי, לא מדעי: להכיר בקשר בין זיהום האוויר לתחלואה

שוב ושוב ראשי משרדי הבריאות והגנת הסביבה, וגם עיריית חיפה, מוצאים את עצמם במבוכה קשה מול נתונים שמודלפים לתקשורת. שוב ושוב הנתונים מתפרסמים לאחר שנראה שנעשה מאמץ לא לפרסם באופן שקוף לציבור. מדובר בפרסום שאם היה נעשה באופן יזום על ידי הרשויות, היה עשוי להקטין במידה רבה את אי האמון של הציבור ברשויות שאמורות להגן על בריאותו. 

הפעם מדובר בנתונים שפורסמו שלשום בחדשות ערוץ 2. מנתוני ביניים של מחקר שמבוצע בימים אלה באוניברסיטת חיפה, עולה כי בחלק מהיישובים ומהשכונות שסמוכות למפעלים המזהמים במפרץ חיפה, קיים שיעור חריג של תינוקות שנולדו עם היקף ראש קטן. לצד זאת, קיימים נתונים חריגים חדשים על תחלואה בסרטן באזורים אלה.

האמון של הציבור במשרדי הבריאות והגנת הסביבה ובמידע שהם אוספים, חוקרים ומפרסמים לציבור, הוא נדבך קריטי בשמירה ההכרחית על בריאות הציבור. הוא חיוני גם לגיבוי הציבורי שלו זקוקים משרדים אלה מול המפעלים המזהמים, ובהקצאת המשאבים למאבק בזיהום הסביבתי.

ניידת למדידת איכות אוויר בחיפה, אתמול // צילום: מישל דוט קום

חשוב לבנות את אמון הציבור גם לנוכח הפגיעה הקשה שספג לפני פחות משנה, באפריל 2015. באותו חודש קבע ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כי זיהום האוויר בחיפה מסכן באופן מובהק וודאי את תושבי חיפה - בעיקר ילדים - לחלות בסרטן. ואולם לאחר מכן התברר, למרבה המבוכה, שלפחות חלק מהנתונים היו בלתי מהימנים, לא מבוססים ולא אמינים. הפרסום הבלתי אחראי אז של משרד הבריאות פגע קשות ביכולת הציבור להאמין לממשלה שהיא באמת עושה הכל לצמצום הזיהום במפרץ חיפה - ושהיא מפרסמת רק נתוני אמת.

כדי לשקם את האמון הפגוע של הציבור ברשויות הבריאות והגנת הסביבה, יש לפעול בשתי דרכים מרכזיות: פרסום יזום, קבוע, מלא, אחראי ושיטתי של הנתונים המחקריים על הזיהום הסביבתי בחיפה ועל הקשר שלו לבריאות התושבים. כמו כן, יש לעשות זאת במחקרים שמשרדי הבריאות והגנת הסביבה יתקצבו ויהיו אחראים להם מקצועית.

נוסף על כך, יש להפעיל ולממן בדחיפות תוכנית לאומית לצמצום הזיהום הסביבתי־תעשייתי בישראל. לא צריך לחכות להוכחה מדעית־רפואית חותכת לקשר בין הזיהום למחלות ולמומים; הן מאחר שהוכחה כזו היא קשה מאוד מבחינה מדעית וסטטיסטית, והן מפני שלעיתים חולפות שנים רבות עד שאפשר להשיגה. לעיתים בלתי אפשרי להגיע להוכחה המדעית המובהקת.

ברוח הדברים שכבר קבע נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, כשעמד בראש הוועדה שחקרה בשנת 2000 את פרשת צלילות חיילי השייטת במי נחל הקישון המזוהמים: גם אם לא נמצא קשר סיבתי־מדעי מובהק בין החשיפה למזהמים להתפרצות מחלות קשות וקטלניות ולהופעת מומים - עדיין יש חובה מוסרית, ציבורית ורפואית להכיר בקשר זה. זאת בעיקר לצורך מניעה דחופה וצמצום של הזיהומים הסביבתיים, דוגמת הזיהום הקשה במפרץ חיפה והקריות. ויפה שעה אחת קודם.

אווירה עכורה

שרי הבריאות והגנת הסביבה: "נלווה את המחקר" •  גורמים בשני המשרדים: "המתודולוגיה שבה החוקרים השתמשו - בעייתית"

ממש כמו זיהום האוויר במפרץ חיפה, גם הדאגה שעורר המחקר בנוגע להשפעות אותו זיהום טרם התפוגגה. יממה לאחר שנחשפו נתונים המצביעים על קשר בין הזיהום לבין מומים אצל תינוקות ותחלואה בסרטן, כינסו אתמול שרי הבריאות והגנת הסביבה פגישה דחופה בנושא.

שר הבריאות יעקב ליצמן והשר להגנת הסביבה אבי גבאי נפגשו עם עורכי המחקר, וכן עם ד"ר בוריס פורטנוב מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. במהלך הפגישה הוחלט כי את המשך המחקר ילווה צוות מקצועי משני המשרדים. "על מנת לחזק את ביטחון הציבור במחקר", מסר משרד הבריאות, "החליטו השרים לקחת אחריות מלאה על הליווי הצמוד שלו".

מלבד זאת, ועדת הפנים של הכנסת תדון בשבוע הבא בממצאיו המטרידים של המחקר. "הנתונים שהוצגו מדהימים", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), "הם מאששים את החששות שעליהם מתריעים התושבים זה שנים. המדינה חייבת לקחת אחריות על בריאותם של תושבי המפרץ".

השרים גבאי וליצמן, אתמול // צילום: דודי ועקנין

בזמן שבירושלים מנסים לחשוב אילו צעדים לנקוט, המידע המבהיל שנחשף המשיך לעורר תגובות רבות - תומכות וגם מפקפקות. ראש עיריית חיפה יונה יהב אמר ל"ישראל היום" כי "לראש העיר אין עמדה הנוגעת להיבטים מדעיים של המחקר, לבד מכך שהדברים יתפרסמו במהירות ובשקיפות". הוא טען כי "אני באופן אישי סגרתי את בתי הזיקוק, ובית המשפט הורה לפתוח אותם מחדש. בכוונתי להמשיך להילחם על בריאותם של תושבי מרחב חיפה". 

בראיון שהעניק אתמול לגל"צ נשמע יהב ספקן פי כמה. "אין עוד נתונים, לא הובא לידיעתנו דבר", הסביר, "אין לנו שום מושג לאיזה כיוון זה הולך. איך אתה מתייחס לרבע מחקר שמדליפים ממנו?! נראה לך שזה הגיוני ורציני?"

"זילות חיי אדם"

כמו יהב, גם במשרדי הבריאות והסביבה לא נשארו אדישים. שר הבריאות ליצמן אמר אתמול כי "אם הנתונים הם כפי שפורסמו, לא נוכל לעבור על כך לסדר היום". ליצמן, שאמר כך בכנס של מערכת הבריאות, הוסיף כי "הדברים דורשים טיפול מיידי". השר להגנת הסביבה אבי גבאי התייחס אף הוא לסוגיה: בראיון בערוץ 2 אמש הוא אמר כי אם המחקרים יוכיחו מובהקות סטטיסטית, ישקול להורות על סגירת מפעלים במפרץ חיפה. "יש בעיית תחלואה בחיפה, נקודה", הכריז, "לקחנו אחריות, ואנו מטפלים בנושא בצורה רצינית עם שר הבריאות". 

ארגוני איכות הסביבה, כמובן, תקפו בחריפות את מדיניות משרדי הממשלה ועיריית חיפה על רקע התגליות החדשות. מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, עמית ברכה, סבור כי "על ממשלת ישראל להעדיף את בריאותם של תושבי האזור על פני אינטרסים כלכליים של חברות מזהמות". ראש תא מגמה ירוקה בחיפה, ד"ר רויטל גולדשמיד, הצטרפה לדברים וכינתה את המצב הנוכחי "מציאות של זילות חיי אדם בידי הרשויות הממלכתיות והמקומיות". 

ומה אומרים על זה התושבים עצמם, המתגוררים בסמוך למפעלים? בקריות, בכרמל וביישובי עמק זבולון שממזרח לחיפה קיבלו את המידע בתחושות מעורבות. "תמיד גדלנו כאן בצל הזיהום של מפעלי התעשייה, אבל כשמראים את המספרים זה מדאיג עוד יותר", אמר ל"ישראל היום" שי דויד, תושב קריית טבעון ואב לשניים; מיטל כהן, תושבת קריית חיים הסמוכה למפרץ חיפה, דווקא רגועה. "הילדים שלנו הם דור רביעי לילדי אזור הקריות, ואצל כולם הבריאות מצוינת", סיפרה, "אני לא מודאגת".

מעניינים במיוחד הם דבריו של קובי (35), נשוי ואב לשלושה מהיישוב נשר, העובד כאחראי משמרת במתקן של בתי הזיקוק במפרץ. "גם אני רוצה שהילדים שלי ושל כולנו יגדלו בסביבה בריאה", שיתף ומייד אמר: "העשן של האוטובוסים בתל אביב מזהם יותר מכל המפעלים. גם אנחנו כעובדי המתקנים בבז"ן נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים מחמירים מאוד. אם בתי הזיקוק והמפעלים במפרץ חיפה ייצאו משם, מה יעשו רבע מיליון משפחות שמתפרנסות באופן ישיר או עקיף מהמפעלים הללו? לאן הן ילכו?"

עם זאת, גם הוא הודה כי המתקנים הפטרוכימיים יכולים להשקיע יותר בצמצום הפליטות המזהמות. 

ויכוח פנימי של החוקרים

אבל לא רק המפעלים והממשלה נתקלו אתמול בקיתונות של ביקורת - אלא גם המחקר שעורר את כל הסערה. גורמי המקצוע במשרדי הבריאות והסביבה העלו הערות מקצועיות רבות ביחס למתודולוגיה הניתוחית בו ובממצאים שעלו בעקבותיה. בין השאר, במהלך הפגישה אמש שמעו השרים על ויכוח מקצועי בין נציג משרד הבריאות, החבר בוועדת ההיגוי של המחקר, לבין החוקרים עצמם. נציג המשרד מחזיק בדעה כי על החוקרים להחליף את המודל שבו הם משתמשים בנוגע לממצאים הקשורים לתינוקות; זאת בעוד החוקרים גורסים כי נתוניהם מובהקים סטטיסטית, וכי ההתערבות במחקר בלתי מוצדקת.

פרופ' יונה אמיתי, מומחה לרפואת ילדים וטוקסיקולוגיה, מסביר כי התוצאות שנמצאו בחיפה - כפי שהוצגו בפרסומים עד כה - חריגות גם בהשוואה לממצאים מהעולם. בחיפה נמצאה תחלואה בסרטן הגבוהה עד פי חמישה מהממוצע הארצי; אך לפי אמיתי, במחקרים אחרים בעולם שבדקו קשר בין זיהום אוויר לסרטן, נמצא שיעור תחלואה גבוה פי 1.2 עד פי 1.6.

"באופן כללי, יש בהחלט בסיס לקשור בין זיהום אוויר לפגיעה בריאותית פוטנציאלית ביילוד ועלייה בסיכון למחלות סרטן - אך בסדרי גודל נמוכים יותר", הוא קבע, "צריך לבחון את הנתונים גם לנוכח גורמי סיכון אינדיווידואליים אחרים, כמו עישון, סיכון משפחתי לסרטן, משך זמן המגורים באזור הנבדק ועוד".

דן לביא, דניאל סיריוטי, מיטל יסעור בית־אור וגדעון אלון טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו