האם המשק ילך בעקבות משרדי הממשלה? הממשלה אישרה אתמול לקדם את הצעת החוק, שלפיה תשלום ממשרדי הממשלה לספקים יבוצע בתוך 30 יום ולא לאחר מכן. מדובר בבשורה של ממש עבור עסקים קטנים שעובדים עם המשרדים הממשלתיים השונים.
כיום התשלומים מהמדינה לספקים נדחים ומגיעים בממוצע אחרי שלושה חודשים ולעיתים אף יותר מכך.
על פי הצעת החוק שתקודם, משרדי הממשלה יוגבלו לתשלום של 30 יום והרשויות המקומיות יוגבלו ל"שוטף פלוס 45". איחור מהמועד שנקבע יגרור את המדינה לשלם ריבית בתשלום.
עם זאת, הוחרגו מההצעה תקציבי פיתוח ומיזמי תשתית גדולים, כגון בתי ספר וכבישים, ונקבע כי להם אפשר לשלם ב"שוטף פלוס 70", וברשויות המקומיות במסגרת "שוטף פלוס 90".
נוסף על כך, יהיו החרגות לעיריות שתלויות בתקציב שמגיע מהממשלה - במקרה זה הן ישלמו לספקים בתוך עשרה ימים מעת העברת הכסף מהממשלה.
הממשלה מקווה שהמשק יתיישר בהתאם למוסר התשלומים החדש. אם המגזר הפרטי לא ילך בכיוון הזה, רמזה הממשלה כי תכפה זאת בחוק. שר האוצר, משה כחלון, אמר אתמול כי "אין שום סיבה שהספקים יקרסו תחת העול הכלכלי בזמן שמדינת ישראל, שחייבת להם כסף, מעכבת להם תשלומים. המדינה צריכה להוות דוגמה, ואני בטוח כי המגזר הפרטי ישפר גם הוא את מוסר התשלומים הנהוג כיום".
מי שהגיש לממשלה את ההחלטה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר הכלכלה. נתניהו שיבח את יוזם ההחלטה, שר הכלכלה לשעבר אריה דרעי, ואת מי שאיפשר את ההחלטה, שר האוצר משה כחלון.
נתניהו הסביר כי "אנחנו פועלים למען העסקים הקטנים והחדשים. מדובר בחוק חשוב שייטיב עם העסקים, יחזק אותם ויפתור הרבה ממצוקת האשראי של העסקים במדינה. אחת הבעיות המרכזיות של עסקים קטנים היא לאו דווקא מחסור באשראי - אלא צורך בעודף אשראי בגלל מוסר תשלומים לקוי.
"הסדרת מוסר התשלומים במשק תאפשר לעסק הקטן להשקיע את המשאבים שלו במה שצריך - בשיווק, בפיתוח מוצרים חדשים ובהגדלת כמות הלקוחות שלו. היום אנו מחילים את החובה קודם כל על הממשלה".
השר דרעי הוסיף: "אני שמח שהעוול תוקן ושהתשלום לבעלי עסקים קטנים ובינוניים ישולם בזמן סביר ויסייע להם להמשיך לפעול ולהתפתח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו