מעל השמיים - לעומק האדמה: פיתוח שיצלם קרקעות מהחלל

החקלאים ישמחו לדעת: אלגוריתם ישראלי יאפשר לבדוק את איכות הקרקע ואת הרכבה באמצעות לוויין • יספק גם מידע שיסייע לשקם אדמה לאחר שריפה

צילומי אדמה בחיישן החדש // צילומי אדמה בחיישן החדש ,
צילומי אדמה בחיישן החדש // צילומי אדמה בחיישן החדש

כדי לדעת היכן להצמיח את הגידולים הטובים ביותר, החקלאים משתדלים להכיר היטב את האדמה. אבל החידוש הבא מראה שעדיף להביט דווקא לשמיים ומעבר להם: פיתוח ישראלי יאפשר לראשונה לצלם מהחלל שטחי קרקע נרחבים, וכך לדעת יותר על טיב האדמה.

מדובר באלגוריתם שפיתחה החוקרת ד"ר טרין פז־כגן מאוניברסיטת בן־גוריון. האלגוריתם מקנה את היכולת להשתמש בלוויין כדי לנטר מרחוק את איכות הקרקעות וכן לעקוב אחר הידלדלותן, הנובעת בין השאר משריפות, מרעיית בקר, מכרייה ומחציבה. אותו אלגוריתם יפעל דרך הלוויין "היפריון" של נאס"א, המצויד במצלמה הקולטת תדרים שונים של אור גם מעבר לתחום הנראה. באמצעות מצלמה זו, המכונה "היפר־ספקטראלית", אפשר לבחון את איכות הקרקע ולזהות אילו חומרים היא מכילה, עד לרמה המולקולרית. באופן זה יכול החקלאי, למשל, לאתר ריכוזים של חומרים מזהמים או מחסור במינרלים ובחומרים אורגניים החיוניים להתפתחות צמחייה. אלה אינם נראים בעין, ועד כה נוטרו בעיקר באמצעות דגימות שנבדקו במעבדה.

הפיתוח של ד"ר פז־כגן נמצא במוקד מחקר חדש, המתפרסם על רקע אירועי שבוע החלל שנפתח אתמול (ראו מסגרת). את האירועים מארגנת סוכנות החלל במשרד המדע. לפי החוקרת, "נתוני המחקר יוכלו לשמש למתן המלצות למקבלי החלטות". 

לדברי החוקרת, שינויים שונים שהקרקע עוברת - דוגמת שריפות - גורמים לשינוי דרמטי במערכת האקולוגית; הם מקשים התפתחות צמחים ממינים מסוימים, ומנגד מעודדים את התפתחותם של מינים אחרים. "השימוש בלוויין מאפשר לצמצם את הצורך לדגום ידנית אזורים נרחבים - ולנתח את הדגימות במעבדה", אומרת ד"ר פז־כגן, "במקום זאת, הוא מאפשר לנו לאפיין בקלות את כל מרכיבי המערכת האקולוגית בשטחים נרחבים, באמצעות ניתוח של גלי האור השונים המוחזרים מהקרקע". 

וזה לא הכל: לנתונים שיניב הפיתוח החדש יש ערך כלכלי משמעותי, מכיוון שטמון בהם המידע הדרוש לשיקום קרקע חקלאית - לא רק במקרי אסון כשריפה, אלא גם לניהול פעילות חקלאית שוטפת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר