יום ראשון השבוע, בשעת ערב, שמענו שוב את הצפצופים המטרידים. על מסכי הטלוויזיה נראה הכיתוב המטריד. צבע אדום, עוד "טפטוף" שהסתכם בקול פיצוץ עז שנשמע היטב בשדרות. עבור התושבים בעיר הזו, מדובר במציאות שאליה הם כבר מורגלים. תמיד הם יודעים מה לעשות באותן שניות קריטיות, ובזכות מערכות ההגנה והתרגולת, גם המקרה הזה יישכח שעות אחר כך. החיים נמשכים.
עכשיו, יותר מתמיד. כ־22 אלף תושבי שדרות זכו בחודשים האחרונים לרווחה גדולה בדמות מרכז קניות חדש ומרשים, ששידרג באופן משמעותי את יכולתם לקיים בעיר חיים צרכניים מודרניים. לא עוד בתי קפה שכונתיים ונסיעות ממושכות אל מחוץ לעיר לצורכי קניות. מעתה אפשר לנסוע דקות בודדות אל צומת הכניסה לעיר, לבצע את הקניות לבית, לבלות בחנויות בגדים, צעצועים ומתנות, לשתות קפה וליהנות מארוחה טובה.
אל מתחם הקניות "מול7" הגעתי מתל אביב באמצעות קו הרכבת. בכשעת נסיעה הגעתי ממערכת העיתון עד למשרדה של מנהלת המתחם, אתי מימון (38), ילידת העיר שהגשימה חלום ישן. "המקום הזה הוקם בספטמבר עם 4 חנויות בלבד, ובתוך זמן קצר היה מדהים לראות איזה באזז זה עשה בעיר", היא מספרת, "היום יש פה סופר, חנות כלבו ענקית, חנויות בגדים וצעצועים, ומסעדות בשר, קפה ואפילו סושי".
ואכן, אל מול עיניי נראים השלטים המוכרים של מרכזי הקניות. קסטרו, סלקשיין, תמנון, בייבי לאב, קפה גרג ובנא משקאות הם רק חלק מ־18 החנויות שכבר נפתחו, והזרוע עוד נטויה. התושבים מצביעים ברגליים, ופוקדים את המקום. "המתחם הזה הוא דרך נפלאה להראות לכולם כאן ומעבר לגבול שאנחנו חיים, מבלים וקונים - ולא מפחדים", מספרת הילה לוי (46), תושבת העיר, שמטיילת בין החנויות בבוקר החורפי. לדבריה, "מאז שהמקום נפתח, אין לי שום סיבה לצאת לקניות גדולות או להשלמות מחוץ לעיר, כפי שהייתי עושה בעבר בבאר שבע, באשקלון או בנתיבות".
מימון, שמטיילת איתנו במתחם, מספרת שבתי העסק לא חששו להגיע ולפתוח סניפים בשדרות, אף שמדובר במקום חדש, ובצורך "לחנך" את התושבים להרגלי קנייה שלא הכירו. "זה לא היה מורכב להביא את העסקים לשדרות. התושבים פה קיבלו וחיבקו אותנו בצורה מאוד מאוד נעימה. אנשים באים לבילוי, לקנות בגדים, להצטייד ולקנח בארוחה טובה. להתחיל את היום ולסיים בכיף".
"עונים על הצורך"
התנועה למתחם מגיעה לא רק מהעיר. "כל הקיבוצים השכנים שעברו הרחבות קהילתיות מגיעים ומפרגנים. מגיעים מחבל הבשור, מיד מרדכי, מגברעם, מאשכול, מלכיש ומשער הנגב, ממש עוטפים אותנו", היא מספרת.
כשמסתובבים במתחם הקניות, מרגישים שפע ועושר המאפיינים את כל המתחמים מסוג זה. מוסיקה עדכנית, שלטי מבצעים, סיילים בחנויות הבגדים וריחות נעימים. ההבדל הקטן נמצא במגרש החניה, שבו אפשר לראות את הבטונדות הפזורות, שיאכלסו את ציבור הקונים אם תפר את השקט הודעת "צבע אדום". מימון אומרת שבניגוד לחששות, העסקים דווקא לא נפגעים מהמציאות. "המצב הביטחוני הוריד את ההכנסות ברוב מרכזי הקניות בארץ, אבל אצלנו רואים בדיוק ההפך, אנשים לא מפחדים. כשמדובר ביציאה ליד הבית, עבור אנשים כמונו שזו מציאות חיינו - החיים כבר לא נעצרים", היא מסכמת.
שפע של טעמים. רועי כהן, "היפר כהן": "משדרים עסק משפחתי ללקוחות, וזמינים להם אפילו בנייד" // צילום: יהודה פרץ
כבר חודשיים פועל במקום סופרמרקט רחב מימדים ששמו "היפר כהן", שקורא תיגר על הסניפים המקומיים של הרשתות הגדולות. רועי כהן, ממקימי הסופר, עושה לנו סיור במדפים בגאווה. לדבריו, "לפני שהקמנו את המקום ראינו שכ־40 אחוזים מהתושבים עושים את הקניות שלהם מחוץ לעיר, וחיפשנו דרך לתת מענה גם במחירים וגם באיכות המוצרים קרוב לבית. אנחנו מביאים מגוון מוצרים שאין במקומות אחרים בעיר ועונים על הצורך הזה".
כהן, דור שלישי למשפחה שמפעילה את הרשת קרוב ל־20 שנה, לא מתחייב להיות הזול ביותר, אבל רואה עצמו כמביא בשורה, בוודאי בזירה המקומית. "המחירים פה הוגנים, אנחנו עושים מבצעים, מקיימים שוק פירות וירקות בימי שלישי ומשתדלים לשים דגש גם על ניקיון, שירות ואיכות. זה עסק משפחתי ואנחנו משדרים את זה לתושבים, זמינים אפילו בנייד האישי ואם יש מי שחוגג שבת חתן, אנחנו נשמור לו את השתייה במקרר ונשלח לו אותה שעה לפני שבת". לדברי כהן, "סוף סוף לאנשים בשדרות ובסביבה יש לאן לצאת, אחרי יותר מ־20 שנה שלא היה כאן מקום שהציע חוויית קנייה, ואנשים מצביעים ברגליים".
קוראים לעסקים להצטרף
חנות נוספת שאליה נכנסנו היא Max, חנות כלבו עצומת מימדים בגודל 1,000 מ"ר שמציעה כמעט כל דבר שאפשר לחשוב עליו. הסניף השדרותי הוא אחד מכ־40 סניפים של הרשת בארץ. אופיר סרור, בעל החנות, מגיע יום־יום מבאר שבע, אבל על הפחד הראשוני הוא התגבר במהירות. "היו קצת חששות, זה הובא בחשבון, אבל יש לנו ממ"ד במרחק 10 שניות", הוא אומר, "יש פה הכל ואנשים נהנים להגיע ולקנות, אפילו כמה פעמים בשבוע. חנויות בגודל ובמבחר הזה קשה למצוא במרכז הארץ".
תחנת הדלק "תפוז" במתחם מפעילה חנות נוחות שפתוחה לאורך כל ימות השבוע. שי נחשול, מנהל סחר וקמעונאות של הרשת, מספר כי "המתחם הזה היפרה את כל העיר שדרות, אנשים מאושרים ממנו, וזה יצר כאן נהירה גדולה". נחשול קורא לבעלי העסקים במרכז לעלות על הרכבת. תרתי משמע. "בואו לפתוח פה עסקים, אתם תרוויחו וגם אנחנו", הוא אומר.
במתחם המזון מצאנו קבוצת חיילים שנעה בין החנויות למסעדות. במרחק של פחות מקילומטר מעזה, יש להם עכשיו מקום בילוי לשעות הפנויות. "זה כיף שיש כאן את המקום הזה, שאפשר לקנות את כל מה שחסר ולאכול", הם סיפרו. בסניף החדש והמקומי של "עידן 2000" נערכים לחג הפורים ומציעים עולם שלם של תחפושות, צעצועים ומשחקים לילדי העיר. שלומי אלקיים, הבעלים, מפעיל כבר שש שנים סניף של החנות בנתיבות, ומבטיח בשורה לתושבי העיר. "יותר זול כאן.
מוכנים לפורים. שלומי אלקיים, "עידן 2000": "אין סיבה להתרחק מהעיר"
ב־20-15 אחוזים מכל סניפי הרשת, כולל הסניף שלי בנתיבות", הוא אומר, "היה חוסר גדול בין אשקלון לנתיבות, והיום אני מאמין שבזכות המתחם הזה לתושבי האזור כמעט אין סיבה להתרחק מהעיר". בתום כמה שעות חזרתי למרכז. לפני כן, הספקתי לראות מתחם החלקה על הקרח שאליו הגיעו הילדים. עבורם, ללא ספק, החיים בשדרות נראים כבר קצת אחרת. אלקיים מסכם ואומר כי "כל תושבי הארץ מוזמנים אלינו, כדי לראות שלא רק הצפון יפה ושגם לדרום יש הרבה מה להציע. יפה, נעים, זול ומסביר פנים".
• • •
חברתי
קונים - אחרת. לצד מתחם הקניות הגדול, בלב שדרות מצאנו צרכנייה שכונתית קטנה שמביאה בשורה גדולה. "צרכניית העיר" הוקמה במטרה להפחית את יוקר המחיה ולפעול על פי מודל עסקי חברתי. הניהול, התפעול והסחר הם על ידי הקהילה. הרווחים מהמכירות נשארים בידי הקהילה ומנותבים לטובת עשייה חברתית.
אחד ממקימי המיזם, רוברט יושבייב (40), תושב שדרות המשמש דירקטור ובעלים, מספר לנו בגאווה על המוצרים, המחירים והמיזם עצמו: "שדרוטיב זו האגודה השיתופית שהוקמה על ידי תושבי שדרות והאזור. הקמנו אותה כדי להוריד את יוקר המחיה, לשנות את צורת הצריכה, לקנות פחות ולקנות טוב, והשינוי בצריכה יוביל ליצירת שותפויות בקהילה כדי שגם התושבים ירצו לתרום".
מעודד קנייה חכמה וחסכונית. צרכניית העיר // צילום: יהודה פרץ
השיטה שונה. המותגים הבולטים הם לא המוכרים והגדולים, לצד המוצרים יש שלטים שמעודדים קנייה חכמה וחסכונית, והמחירים נמוכים באופן מפתיע. ליד הקופות אין מוצרי דחף, שוקולדים או צעצועים. קונים רק את מה שצריך. "לא תמצאו כאן מבצעים או הנחות על כמויות. המחירים נמוכים וחברי המועדון נהנים מ־15 אחוזי הנחה נוספים", מסביר יושבייב, "אנשים לא מבינים איך אפשר להחזיק חנות במחירים כאלה. אם לא נצליח לשכנע את התושבים לבוא ולקנות, אז אין קיום לחנות. חייבים לשנות הרגלי קנייה, לקנות מה שצריך ולבוא בכל שבוע. ככה לא צריך לחדש מלאים כל הזמן ואפשר להעסיק פחות עובדים".
להקמת הצרכנייה שותפים תושבי שדרות והקיבוצים בסביבה, מכללת ספיר, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן החברתית IVN, פדרציות וושינגטון וניו יורק ותורמים חברתיים נוספים מישראל ומהעולם. "החנות מבוססת על עבודה קהילתית, וחשוב לנו שכל לקוח ירגיש שזו גם החנות שלו, ואף יתנדב בעשייה ובשיווק", הוא מספר, "המוצרים הם איכותיים ולא פחות טובים מהגדולים. לרוב נשים את הספקים הקטנים במרכז, ואם חסרים מוצרים, לבקשת הקהילה, אנחנו פונים ומבקשים לעשות השלמות".
איך מתמודדים עם היעדר המותגים הגדולים? "זה לוקח זמן לאנשים לנסות לקנות מוצרים שהם לא מכירים, ועלינו המשימה להרגיל אותם למודעות שלא רק מותג איכותי". שדרות זכתה להיות הראשונה, אך לא האחרונה - לדברי הבעלים, המיזם עתיד להתרחב לכדי 40 סניפים. בהצלחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
