עו״ד נדאל עותמאן מנהל המטה למאבק בגזענות בתגובה להצעת החוק של השרה מירי רגב תקף בחריפות את ההצעה. ״יש בכך התעלמות מכוחן ועוצמתן של התרבות והרב תרבותיות בארץ כיוצרות חברה מתוקנת שבה כל קבוצות האוכלוסייה מכבדות האחת את השנייה וחיות בשיתוף. מישהו כנראה צריך לציין בפניה שאזרחי ישראל הערבים הם אזרחים לכל דבר, בעלי זכויות שוות וחובת המדינה לתקצב אותם לפחות כשיעורם באוכלוסייה אם לא יותר. במקום זה, השרה בוחרת להדיר, לזרוע שנאה וריחוק במרחב הציבורי הכל כך טעון בין כה וכה״.
אמנים ואנשי תרבות לא מיהרו להתייחס לסוגיה, אך אלו שהגיבו תקפו את השרה בחריפות, חלקם אף כינו אותה "הצעה פאשיסטית".
איתמר גורביץ, מנהל פורום מוסדות התרבות אמר כי "זה מזעזע. פורום מוסדות התרבות כמובן מתנגד להצעת החוק הזאת, זה חוק שפוגע בחופש היצירה, בחופש הביטוי, ושם את ישראל בימים חשוכים. כל בר דעת, כל יוצר וכל אמן חייב למחות נגד ההצעה הזאת שאין בה ולא כלום בשביל לקדם את התרבות בישראל".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
גם באמ"י הגיבו לנושא תיקון החוק "נאמנות בתרבות" ומסרו. "איגוד אמני ישראל פנה למשרד התרבות לקבל את תגובת השרה. בשיחה נטען בפנינו כי מדובר ביישום של חוק קיים האוסר לפגוע בסמלי המדינה. עם זאת האיגוד לא יסכים שחופש הביטוי וחופש היצירה ייפגעו, ולכן ביקשנו להיפגש עם השרה בהקדם על מנת לקבל הבהרות בנושא".
המשורר מאיר ויזלטיר הגיב גם הוא לנושא בציניות ואמר. "אני בעד החוק החדש. צריך לתת לאנשים שיש להם יחס פאשיסטי לאמנות לממש את עצמם ולמצות את עצמם כדי שבסוף כל האחרים יבינו לאן מוליכים אותם. זה חוק טבעי כחלק מהחשיבה של מירי רגב, היא הכריזה על עצמה כשונאת תרבות, כפו עליה את התפקיד הזה וככה היא מתנקמת בנו".
השחקן ליאור אשכנזי כתב בעמוד הפייסבוק שלו. "הנה הצעת חוק טובה יותר: מעכשיו לפני כל הצגה, סרט, מופע, כנס ואפילו הפגנה, יושר ההמנון הלאומי, ושני דגלים יוצבו בשני קצוות הבמה, שנדע מאיפה באנו, ויותר חשוב, לאן אנחנו הולכים".
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אמר בתגובה ליוזמה החדשה של השרה מירי רגב. "שרת התרבות ממשיכה להלך אימים על מוסדות התרבות עם הצעות מיותרות או בלתי חוקתיות. ברור שמשרד התרבות או כל גוף ממשלתי אחר מחויב שלא לתמוך במוסד תרבותי או אחר שמסית לאלימות או לגזענות או תומך במאבק מזויין במדינת ישראל. לשם כך אין צורך בתיקון החוק. ההצעה להרחיב את התיקון לחוק, הידוע בכינוי חוק הנכבה, כך שמשרד התרבות יהיה מוסמך לשלול מראש תקציב ממוסד שמציין את יום הנכבה, חולק על אופי המדינה כמדינה יהודית או מבזה את סמלי המדינה, היא פסולה ובלתי חוקתית. ההצעה תפגע בחופש הביטוי האמנותי ותקנה לשרת התרבות ולפקידי המשרד כוח להתערב בתוכן היצירה. היועץ המשפטי לממשלה כבר הביע את דעתו שאסור לשרה להתערב בתוכן היצירה, והאגודה קוראת לו לבלום את הצעת החוק המסוכנת והאנטי דמוקרטית".
שרה פון שוורצה הוסיפה. "אני מודאגת מהמגמה המשתלטת על משרדי הממשלה השונים. מגמה המציגה את האזרח כנטול יכולת שיפוט בסיסית כך שעל רשויות המדינה לבדוק את תוכן הספרים, ההצגות, המאמרים והדעות שאליהם הוא נחשף. שר החינוך ושרת התרבות מבקשים למען המטרה ה'נעלה' של הגנה על ערכי היסוד לרכז תחת סמכותם סמכויות הנתונות למשרדים אחרים ובכך הם פוגעים בערך חשוב שמגן מפני ריכוזיות יתר של גוף אחד אל מול גופים אחרים. האוזן שלנו הולכת ומתרגלת לשיח המסוכן הזה שמאפיין משטרים אפלים".
השרה רגב מתכוונת לתקן את חוק התקציב: "נאמנות בתרבות"
מוקדם היום פורסם כי שרת התרבות מירי רגב השרה רגב שוקדת על הכנסת תיקון לחוק התקציב אותו תציג מחר בוועדת החינוך של הכנסת.
בעוד שהקריטריונים הישנים לתמיכת משרד התרבות במוסדות השונים אינם עוסקים במהות היצירה ואינם מתייחסים לתוכנה, רגב מתכוונת לצד השינויים בקריטריונים להתאים אותם למדיניותה ולבצע תיקון בחוק התקציב שיכונה "נאמנות בתרבות", ויתנה לראשונה מתן תמיכה במוסד תרבות על בסיס נאמנותו לחוקי מדינת ישראל.
מטרת התיקון היא שלראשונה, ועדת התמיכות של משרד התרבות והספורט תוכל להחליט שאיננה מעבירה תמיכה ותקציבים למוסד שיעבור על אחד מהחוקים הנ"ל:
- שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
- הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור.
- תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
- ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל.
- מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.
על פי החוק הקיים, סעיף 3א' לחוק התקציב, קובע שיהיה אפשר לקנוס בדיעבד מוסד תרבות שעבר על חוקי מדינת ישראל בהליך ארוך ומסורבל שנמצא בסמכות בלעדית של משרד האוצר, ולכן תוצאה בפועל היא שאי אפשר לשלול תמיכה ממוסד שעובר על החוקים, משרד התרבות מחויב לממן גם מוסד שעובר על החוק. למעשה, בחוק הקיים, משרד התרבות איננו גוף שלטוני שמחויב לממש מדיניות ולשמור על החוק אלא כספומט. היחיד שיש לו סמכות לאכוף את קיום החוקים במוסדות התרבות הוא בכלל משרד האוצר – משרד שלטענת רגב אין לו שום שיח או ממשקים עם מוסדות התרבות, אין לו מנגנון פיקוח או אנשי מקצוע ייעודיים, אין לו עניין או קשב לזה ולכן אין באמת אכיפה.
עוד טוענת רגב כי הקנס הקבוע בחוק הוא זעום ומגוחך, אין בו ממד של הרתעה או ענישה משמעותית ובוודאי שהוא לא ימנע ממנו להמשיך ולפעול בניגוד לחוק וכי ההליך הארוך והמסורבל שנדרש על מנת לקנוס מוסד תרבות יכול לקחת חודשים כאשר העברה על החוק ממשיכה ומתקיימת באין מפרע.
השרה רגב אמרה: "באחריותו של משרד התרבות לפקח על מוסדות התרבות, לרבות התוכן שמוצג בהם, ולוודא שהם לא עוברים על חוקי המדינה. מוסדות התרבות הם לא מעל החוק, עליהם לפעול על פי חוקי מדינת ישראל ועלינו לוודא זאת – לא לעצום עין. לא אהיה כספומט - יש לי אחריות לכסף הציבורי והחוק הזה יעניק לי את הסמכות לממש את האחריות שלי ולשלול תמיכה ממוסד מפר חוק. השינוי שאעביר בחוק התקציב יבטיח לממשלה נבחרת את חופש המימון, החופש לבחור מה מדינת ישראל תממן, על פי חוקיה, ערכיה ומדיניותה. אני מאמינה שהחוק הזה יעבור ויבטיח שמדינת ישראל תתקצב ותממן רק גופי תרבות שנאמנים לחוקי המדינה, זה דבר שצריך להיות מובן מאליו. חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואני אלחם עבורו אך באותה מידה אלחם עבור חופש המימון ובשום פנים ואופן לא אאפשר עברה על חוקי המדינה במסווה של חופש ביטוי".
עו״ד נדאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות, אמר בתגובה להצעת החוק של השרה מירי רגב: ״יש בכך התעלמות מכוחן ועוצמתן של התרבות והרב תרבותיות בארץ כיוצרות חברה מתוקנת שבה כל קבוצות האוכלוסייה מכבדות האחת את השנייה וחיות בשיתוף. מישהו כנראה צריך לציין בפניה שאזרחי ישראל הערבים הם אזרחים לכל דבר, בעלי זכויות שוות וחובת המדינה לתקצב אותם לפחות כשיעורם באוכלוסייה אם לא יותר. במקום זה, השרה בוחרת להדיר, לזרוע שנאה וריחוק במרחב הציבורי הכל כך טעון בין כה וכה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו