מה שהחל כשידוך מוצלח של הקרן לרווחת נפגעי השואה, שחיברה בין רחל, ניצולת שואה מנתניה לבין גילי, סטודנטית ממכללת נתניה - נרקם לקשר מיוחד של אהבה. גם לאחר שהסתיים הפרויקט ההתנדבותי וסיום לימודיה של הסטודנטית – המשיכו השתיים להיפגש מעבר לשיעורים על הפעלת מחשב.
האהבה, מסתבר, חצתה גבולות. ניצולת השואה החליטה להפגיש בין חברתה הסטודנטית ולבין נכדה נאור. גם פה, השידוך הצליח. השניים בזוגיות מזה תשעה חודשים ואף גרים ביחד, ומגיעים לארוחות שישי אצל הסבתא.
כך, ההתנדבות שהחלה כהדרכה במחשב, המשיכה בקפה אחרי הצהריים והפכה למקום למציאת אהבה. "כשאני מדברת עם רחל, אני מוקסמת מניסיון החיים שלה ומהתובנות החכמות. למרות פער הגלאים ביננו – אנחנו לא מרגישות בהבדל", מספרת גילי על הקשר המיוחד בין השתיים.
"הכול בגובה העיניים ובאהבה, והאהבה הזו זלגה גם החוצה. נאור ואני חברים היום תשעה חודשים. אחרי חודשיים הוא כבר הציע לי לגור איתו. עכשיו אנחנו גרים וחיים בתל אביב, ומידי סוף שבוע מבקרים את רחל. אף אחד מאתנו לא מוותר על הביקורים אצלה. אם זה לא היה סיפור פרטי שלי – לא הייתי מאמינה. זה נשמע מושלם מידיי".
"קיבלתי נסיך ורואה חשבון בחבילה אחת"
גילי אלמוג (29) סטודנטית בפקולטה למשפטים במכללת נתניה, לא מאמינה שהיא מדברת על עצמה. "התחלתי להתנדב בקרן לרווחת נפגעי השואה, בהתחלה בפרויקט "פרח לניצול", שם הכרתי את הפעילויות ורציתי להמשיך להתנדב. כך הגעתי לפרויקט הבא שלי, 'מחוברים', שבמסגרתו הכרתי את רחל ולמדנו את המחשב".
"התפתח קשר אישי, עזבנו את המחשב ועברנו לשיחות עומק. הכרתי מסיפוריה את המשפחה, הנכדים ובעלה. באחד המפגשים שהגעתי אליה, הנכד שלה נאור אורנשטיין בן ה-33 היה שם, ולאחר מספר פגישות הפכנו לזוג". אחרי הפסקה קצרה, אומרת גילי בחיוך ענק ומאושר, "קבלתי רואה חשבון ונסיך בחבילה אחת". מפה הכול כבר היסטוריה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
גילי, נבוכה מהראיון ומהפוקוס בה, מבקשת להעביר את המסר בחשיבות של ההתנדבות למען הזולת ובפרט בעזרה לניצולי השואה, תוך שהיא מדגישה כי הרווח הוא הדדי. "הקשר היום ביני לבין רחל הוא הרבה מעבר להתנדבות הרגילה, הוא קשר משפחתי, יצאנו לטיול יחד ואנחנו נפגשות לארוחות שישי".
"הייתי שמחה לעודד סטודנטים להגיע גם להתנדב. במקביל ללימודים שלי, בציונים מעולים ולמשרה מלאה, כן מצאתי את הזמן, זאת שעה בשבוע שאתה חושב על אדם אחר ועובדה שזה הצליח לי: מצאתי את אהבת חיי. אם זה לא היה קורה לי. ספק אם הייתי מאמינה שדבר כזה עלול לקרות", אמרה גילי.
ליצור קשר בין דורי
רחל גוטמן, בת 90 מנתניה, ספר היסטוריה בפני עצמה, סיפרה את הצד שלה בסיפור המרגש. "על ההתחלה גילי ואני התיידדנו מאוד. היא בן אדם אמיתי וטוב ונקשרתי אליה. אמנם היום אני לא יודעת להשתמש במחשב בצורה מלאה, אבל זכיתי להכיר את גילי, ואני גאה בה ובפעילות שלה, ובלימודים שלה. אני שמחה שהם הכירו ושהם מאושרים".
הקרן לרווחת נפגעי השואה חברה בפורום "קול הדורות", אשר מקדם את נושא חיזוק הקשר הבין דורי, במטרה ליצור שיח חברתי חיובי בין מבוגרים לצעירים ולשנות את מעמד הקשישים בישראל. בפורום חברים ארגונים העוסקים בזקנה, ביניהם ידיד לחינוך, התאחדות הסטודנטים, ארגון דור לדור ועוד.
פרויקט "מחוברים", מבית היוצר של הקרן לרווחת נפגעי השואה, נותן מענה אנושי מול הבדידות הבדידות של הניצולים באמצעות יצירת קשר בין-אישי קבוע ותומך במפגשים שבועיים. בפרויקט המחשב המדובר למשל, הפרויקט מרחיב את עולמם של הניצולים הקשישים בחיבור אל מקורות ידע והעשרה שהמחשב מקנה.
ניצולים רבים המעוניינים להצטרף לפרויקט אשר אין ברשותם מחשב, מקבלים מחשב נייד במתנה וכן מימון גלישה ברשת האינטרנט לשנה-שנתיים. לסיכום, אומרים בפרויקט, "זו הזדמנות נדירה לשני הצדדים לתרום האחד לשני". בני הזוג גילי ונאור מצידם מסכמים בחיוך עצום כשסבתא רחל מתמוגגת, "הכל בזכות סבתא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
