ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט יתייצב הבוקר בבית המשפט העליון לדיון בערעורו בפרשת טלנסקי. פרקליטיו של אולמרט יבקשו לבטל את הרשעתו בפרשה או לשנות את עונש המאסר של שמונה חודשים שנגזר עליו.
אולמרט הקפיד עד כה שלא להודות בשום פרשה, ואפילו לאחר שהורשע המשיך להתנצח עם השופטים. כעת לראשונה מודה אולמרט במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של שיבוש הליכי משפט. על פי ההסכם, שכפוף לאישור ביהמ"ש, ייגזרו על אולמרט שישה חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בחופף (כלומר לא בנוסף) למאסר אשר נגזר עליו בפרשת הולילנד.
כמו כן, ייגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס בסך 50 אלף שקלים. במסגרת ההסדר הגישה אתמול פרקליטות מחוז מרכז לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד אולמרט, המייחס לו שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט. האחת במשפטו שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות, והשנייה במשפטו בפרשת הולילנד אשר התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
עם זאת, הצדדים לא הגיעו להסדר בנוגע לערעורים ההדדיים שהוגשו לבית המשפט העליון על פסקי הדין בפרשות טלנסקי, ראשונטורס ומרכז ההשקעות, וערעורים אלה יתנהלו היום בבית המשפט העליון.
יצוין כי פרקליטי אולמרט ביקשו להגיע להסדר כולל שיכלול חפיפה בעונשים שנגזרו עליו בפרשות טלנסקי והולילנד. אולם הפרקליטות הודיעה מלכתחילה כי הדבר אינו מתקבל על הדעת. בפרקליטות מציינים כי בין השיקולים שגרמו להם לחתום על הסדר הטיעון היתה העובדה שבתי המשפט נוהגים לגזור עונש חופף על עבירת שיבוש במקביל לעונש בעבירה העיקרית בתיק, כך שלטענתם אולמרט למעשה לא קיבל שום הנחה.
שי ניצן \ צילום: נעם ריבקין פנטון
כזכור, עונש המאסר שנגזר על אולמרט בפרשת טלנסקי, שמונה חודשי מאסר בפועל, ירוצה במצטבר לעונש המאסר בפועל שנגזר עליו בערעור בפרשת הולילנד, שהופחת על ידי שופטי בית המשפט העליון ל־18 חודשי מאסר בפועל. כך שאולמרט צפוי לרצות עונש של 26 חודשי מאסר בפועל, אם העליון לא יתערב בכך. אולמרט אמור להתחיל לרצות את עונשו ב־15 בפברואר.
בכתב האישום בפרשת השיבוש, שהוגש באמצעות עוה"ד קרן בר־מנחם ושרון משעל, נטען כי בין אולמרט לבין שולה זקן שררה מערכת יחסים שבמסגרתה אולמרט תמך כלכלית בזקן וסייע לה במימון שכר טרחת עורך דין.
באישום הראשון נטען כי במאי 2011, לקראת הדיון בפרשיות טלנסקי, ראשונטורס ומרכז ההשקעות, הפציר אולמרט בזקן וניסה לשכנע אותה שלא להעיד במשפט. אולמרט סבר כי רק אם תעיד זקן כעדת הגנה במשפטם יוכל התובע במשפט, עו"ד אורי קורב, להגיש באמצעותה מסמכים מפלילים, ובהם יומניה (תיעוד של תנועת הכספים שהועברו מטלנסקי לאולמרט).
בכתב האישום נטען כי אולמרט ניסה לעורר חשש בליבה של זקן מפני חקירתה הנגדית, באומרו לה: "הוא ירצח אותך (התובע קורב)... ואת תפלילי את עצמך על דוכן העדים, זה מה שמטריד אותי...".
ואכן, בסופו של דבר הודיעה זקן כי היא בוחרת להימנע מלהעיד להגנתה.
באישום השני נטען כי בשעה שפרקליטיה של זקן ניהלו מגעים להסדר טיעון בתיק הולילנד, היא נפגשה עם אולמרט, אשר ניסה לשכנע אותה שלא לחתום על ההסדר ואמר לה: "את לא תעמדי בזה מבחינה נפשית עם התוצאות של זה".
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה בתגובה כי "הסדר הטיעון פוגע באמון הציבור בשוויון בפני החוק, ומהווה הנפת דגל לבן מצד מערכת אכיפת החוק במלחמה בשחיתות השלטונית. חבל ששי ניצן לא הפיק לקחים מעיסקת הטיעון המפוקפקת שעליה הגן בפרשת קצב".
לדברי גלאון, "תוצאת ההסדר תהיה שאולמרט לא ישלם שום מחיר על הניסיון החמור לשבש את המשפט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו