דווקא על רקע בידודה הגובר של איראן במזרח התיכון, נראה כי טהרן תזכה לחבל הצלה מהקהילה הבינלאומית בסוף השבוע עם קיצו של משטר הסנקציות שהושת עליה לפני יותר מעשור והכרזה רשמית על "יום יישום ההסכם".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
היום צפויה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) להודיע שאיראן ממלאת באופן משביע רצון את הצעדים המפורטים בהסכם הגרעין מיולי האחרון, ובהם הוצאת חלק ניכר מהאורניום המועשר משטחה, ניתוק אלפי צנטריפוגות, פירוק ליבת כור המים הכבדים באראק ואטימתו בבטון. כבר אתמול אישר דובר מחלקת המדינה האמריקנית כי ליבת הכור אכן מולאה בבטון. בה בעת, האישור הצפוי של סבא"א הוא למעשה התנאי היחיד הנדרש כדי שיוכרז על "יום יישום ההסכם", ומרגע שיוכרז יוסרו כמעט באופן מיידי מרבית הסנקציות על איראן מצד האיחוד האירופי, מועצת הביטחון והממשל בארה"ב (למעט אלו שהוטלו בעניינים שאינם קשורים לגרעין ויישארו בתוקף לכמה שנים נוספות לפחות).
סגן שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י העריך כי עד מחרתיים לכל המאוחר יוציאו שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף ושרת החוץ האירופאית פדריקה מוגריני הודעה משותפת. גם גורם מערבי אמר לסוכנות הידיעות רויטרס אתמול כי "יום האישור קרוב ביותר; כל ההכנות להסרת הסנקציות כבר בוצעו, זה רק עניין של לחיצת כפתור".
הכור באראק. ארה"ב: "ליבת הכור נאטמה" // צילום ארכיון: אי.פי
בעקבות יישום ההסכם איראן תשודרג באופן משמעותי בזירת הסחר העולמית ותהיה מסוגלת להשפיע גם על היצע הנפט בעולם ולגרוף הון עתק בסך של כ־100 מיליארד דולר. מבחינת הנשיא חסן רוחאני, ההישג מגיע בתזמון מצוין: בחודש הבא נערכות בחירות לפרלמנט האיראני והוא כמובן מתכוון לנפנף בהסרת הסנקציות, מה גם שבאותו יום הוא עצמו יתמודד על מקום במועצת המומחים האיראנית, שאמונה על בחירת המנהיג העליון.
מנגד, בית הנבחרים האמריקני אישר הצעת חוק שתעכב את הסרת הסנקציות האמריקניות. ההצעה צפויה ליפול בסנאט, כי שם הדמוקרטים ישתמשו במנגנון הפיליבסטר. ואילו מלך ירדן עבדאללה השני הביע דאגה מפני הסרת הסנקציות. "רבים באזור מודאגים... צריך לוודא שאיראן לא תחמוק מאחריות אם יתברר כי היא פועלת שלא כראוי", אמר לרשת CNN.
בינתיים, סערת הלקיחה בשבי של המלחים האמריקנים בידי האיראנים אינה שוככת. אתמול צפו פרטים חדשים על התקרית. רויטרס דיווחה כי המנהיג העליון חמינאי הורה על בדיקה מיידית של נסיבות האירוע, ורק לאחר שהשתכנע כי המלחים נכנסו בטעות למים של איראן הסכים לשחררם.
ואילו בארה"ב, בעוד הנשיא וגורמים אחרים בממשל מתעקשים שלא היתה התנצלות בפני איראן, גורם במחלקת המדינה האמריקנית היה פחות נחרץ וסירב להכחיש שלא היתה התנצלות כזאת. גורמים בקונגרס ומתמודדים בפריימריז הרפובליקניים גינו את התנהלות הממשל במהלך התקרית ואת הבעת התודה הפומבית לאיראן מצד קרי. "איראן רוצה לבדוק עד כמה הממשל נחוש", תקף הסנאטור מרקו רוביו. המושל לשעבר ג'ב בוש אמר כי "מדיניותו החלשה של הנשיא נחשפה שוב לעיני כל", ודונלד טראמפ אמר כי איראן "הפכה את ארה"ב לצעצוע שלה".
הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין, ששירת בחיל הים האמריקני ושהה כמה שנים בשבי במלחמת וייטנאם, אמר כי "הממשל מוכן לעשות הכל כדי לא לפגוע ברגשותיו של המשטר האיראני. פעילות זו מאפשרת להשפיל אותנו ללא הגבלה", והגדיר את המקרה כ"ניצחון תעמולתי מבריק" של איראן.
גם בפנטגון לא רוו נחת מההתנצלות של אחד המלחים ששודרה בטלוויזיה האיראנית, וכעת מתנהל תחקיר מקיף כדי לברר אם התנצלות זו הוצאה מפיו על ידי האיראנים בעל כורחו.
"הפרה של אמנת ז'נבה"
בתקשורת האמריקנית עלתה הטענה כי פרסום התמונות של המלחים כורעים ברך עם הידיים על הראש הוא למעשה הפרה של אמנת ז'נבה, האוסרת הצגת שבויי מלחמה במצבים משפילים ומבזים. גם דובר מחלקת המדינה אישר כי ייתכן שהאיראנים הפרו את האמנה.
בתוך כך, שיחרר אתמול הממשל לעומאן עשרה עצורים תימנים שהוחזקו בכלא גואנטנמו. מדובר בקבוצה הגדולה ביותר ששוחררה בבת אחת מהמתקן השנוי במחלוקת, שבו ארה"ב מחזיקה מחבלים מאל־קאעידה ומארגוני ג'יהאד נוספים ללא משפט (המתקן נמצא באופן רשמי בקובה ולכן אפשר להחזיקם בתנאים מיוחדים).
• • •
מאמר מערכת ב"ניו יורק דיילי ניוז":
"אובאמה וקרי סובלים מ'תסמונת טהרן'"
במאמר מערכת תקפו אתמול עורכי ה"ניו יורק דיילי ניוז" את התנהלותם של הנשיא ברק אובאמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי בתקרית במפרץ הפרסי השבוע, בטענה כי תרמו רבות להשפלת המלחים האמריקנים.
לטענת העיתון, בדומה לתסמונת שטוקהולם, שבה השבוי מזדהה עם שוביו, כך אובאמה וקרי סובלים מ"תסמונת טהרן" ונחושים לא לראות את מגרעות המשטר. "צבא איראן שבה את צוות המלחים שעות לפני שאובאמה נשא את הנאום לאומה האחרון שלו, ביום שלישי", כתבו העורכים ותקפו את אי אזכור האירוע בנאום ואת טענת הבית הלבן שהמקרה אינו משקף כוונה עוינת מצד המשטר. תגובה זו, לטענתם, "התעלמה מהעובדה הברורה מאליה: לקיחת חיילים בשבי היא פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם מדינה ידידותית". כמו כן, תקפו העורכים את דברי הממשל על כך שהסכם הגרעין ושיפור היחסים בין המדינות הם שסללו את הדרך ליישוב המשבר באופן מהיר.
ארז לין וסוכנויות הידיעות טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו