צמרת משרד האוצר ומשרד הביטחון התכנסו היום (שני) כדי להסביר על הסיכומים שלהם בנוגע לתקציב הביטחון, ולא פחות חשוב – גם הסדר הפרישה שגובש לאנשי הקבע. הסיכום הוא לתקופה של 5 שנים, עד 2020, והוא קובע שתקציב המדינה יגדל בבסיסו, כשתוספות ופרויקטים מיוחדים יתוקצבו בנפרד. החיסכון, אם בכלל, יושג בעוד עשר שנים. אבל התמורה לאוצר: שקיפות ויותר יכולת בקרה.
תקציב משרד הביטחון לשנת 2016 יעמוד על 56 מיליארד שקל, ולו יתווספו 3 מיליארד שקל בגין התייקרויות ונושאים שונים שהינם מחוץ לבסיס התקציב. התוספות יינתנו בהתאם למימוש הסיכומים בין המשרדים. לפי הערכות הצדדים, היום בעוד 10 שנים (2026) צפוי המתווה הכולל, שחלקים רבים שלו עוד טעונים אישורים שונים של הממשלה והכנסת, להיכנס למצב היציב שלו (stady state), ואז להתחיל לחסוך כ-1.5 מיליארד שקל בשנה.
לפי צמרת האוצר, מ-2017 יעמוד בסיס התקציב על 59 מיליארד שקל, כאשר כל "פרויקט" שיוטל על הצבא שאינו בבסיס התקציב, יתוקצב כתוספת. כך למשל החלטה על מעבר בסיסים נוספים לנגב, הרחבת נוספת של הגדר הנבנית בדרום גבול המזרחי עם ירדן, שמירה על אסדות הגז ונושאים אחרים, כולם לא ייכללו בבסיס התקציב. כמו כן, במצב של מלחמה או מבצע צבאי שמוגדר "מז'ורי", ושהאוצר ומשרד הביטחון הסכימו על היותו כזה, ידונו הצדדים בתוספות תקציביות נוספות. אבל ההסכמים והרפורמות לא ייפתחו מחדש.
גיל פרישה צעיר יותר לקציני צה"ל
כיום בקרב אנשי הקבע בצבא יש שער ראשון בין גילאי 26 ו-28 שמבצע מבחן מי נשאר ומי יוצא. מודל הפרישה החדש שסוכם קובע "שער יציאה" מהצבא לאזרחות בסביבות גיל 34-35, כאשר כמחצית מהקצינים בקבע צפויים לפרוש עד לאותו השער. מי שפורש יקבל מענק פרישה של עד חצי מיליון שקל. מי שיישאר, למעשה יתקבל במנגנון חדש, יהיה מי שעולה לדרגת סגן אלוף ומעלה והוא יפרוש לקראת גיל 42. באשר לנגדים, להם יוארך גיל הפרישה עד ל-53. כמו כן, צפויה ירידה במצבת משרתי הקבע ב-2017. מדובר בגיל פרישה צעיר יותר לקציני צה"ל שיצאו לפנסיית גישור עד לגיל הפרישה.
הסיכומים אינם מחייבים
"ישבנו בבניין הזה כמה קומות למטה מתוך החלטה שנמאס מהריבים האלה", אמר מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל. לדבריו הסיכומים הם פרי של מו"מ שקט שנמשך במשך חודש וחצי בין משרדו למשרד האוצר. "קיבלנו הרבה דברים", הסביר אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, "קיבלנו קיצור שירות, שקיפות מלאה, התייעלות, דחיית גיל פרישה של נגדים וקיבלנו מענק יציאה נמוך יותר מזה שסוכם בועדת לוקר". לדברי לוי, "התפרשנו במספר דברים. אבל מה שאנחנו (משרד האוצר) מקבלים כאן - הרבה שנים לא קיבלנו. אף אחד לא כפה את זה עלינו".
אלא שיש הרבה דברים שתלויים בגורמים חיצוניים, ולכן הסיכומים אינם מחייבים. כך למשל במתווה סוכם על יישום המלצות ועדת גורן, בנוגע לנכי צה"ל ולאגף השיקום. אולם לא ברור אם ההמלצות ייושמו במלואן משום שהיישום שלהן תלוי בהחלטה עתידית של שרי הממשלה. כמו כן, הצבא הקים עם משרד האוצר צוות שיבחן את תשלום הארנונה. הצבא משלם ארנונה בסך של 580 מיליון שקל מדי שנה לרשויות מקומיות, וההצעה היא כי הסכום יועבר לשיקול משרד הפנים שיחליט כיצד לחלק אותו בין הרשויות. נושא נוסף, נוגע לתשלום הבלו, מס המדינה על הדלק. הצבא מעוניין שלא לשלם את הסכום, בדומי לגופי מדינה אחרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
