לציבור הישראלי, שחי במדינה שנאבקת בטרור עשרות שנים, ובמשך הזמן פיתחה שיטות שונות כדי להתמודד עם הטרור, היה קשה מאוד לקבל את העובדה שהמחבל נשאת מלחם הסתובב חופשי במשך שבוע ימים.
המצוד אחר המחבל וחקירת הפיגוע מהווים את מבחנו הראשון של מפכ"ל המשטרה רב־ניצב רוני אלשיך מאז כניסתו לתפקיד. אלשיך, לשעבר סגן ראש השב"כ, היה מודע לכך שהציבור מצפה לראות מחבל מת. זו ציפייה ריאלית, שכן בחודשים האחרונים, הציבור התרגל לראות מחבלים מנוטרלים.
האנשים ששהו עם אלשיך בשבוע האחרון מעידים שמבחינה מבצעית "מדובר באדם אינטליגנט שבקיא במטריה וביכולות הסיגנט".
ביום שישי שעבר, זמן קצר לאחר הפיגוע, הגיע אלשיך לזירה. "הוא עזב מהר מאחר שהוא מודע לכל מה שקשור במרדף ובאיתור", מספר מקור משטרתי, "הוא בא מהעולם הזה, אפשר היה להבחין שמדובר בבן בית שיודע לשאול שאלות חכמות ובעיקר 'למה'. הוא גורם לאנשים לחשוב ולהתמקד בתשובה. אתה מבין שהידע שלו בזמן הקצר שהוא נמצא בארגון, רחב. הוא שולט במונחים מבצעיים ובמערכות מידע".

המפכ"ל אלשיך מבקר בזירת הפיגוע בתל אביב, בשבוע שעבר // צילום: קוקו
חוכמת ההמונים
חרף המילים הטובות, כשעה אחרי הפיגוע היה נדמה שמבחינה מבצעית, משטרת מחוז תל אביב שידרה חוסר שליטה. "לא היתה חלוקת אחריות ברורה, ושליפת הנשקים המהירה לימדה על פאניקה", אומר קצין משטרה בכיר, "נדמה שהיתה היסטריה מיותרת. הרי לימדו אותנו ששולפים נשק רק כשיש כוונה ספציפית".
באופן טבעי, גם הציבור היה מבולבל. "לא היה צריך מפקדים שידברו אלא מפקד אחד שייתן הנחיות לכוחות", אומר קצין משטרה, "התזוזה מרחוב לרחוב הכניסה את כולם לפאניקה מיותרת".
לאלשיך היה ברור שיש לספק הסברים לאוכלוסייה המבוהלת בגוש דן, אלא שאז, טוענים מקורביו, "התגלה הפער בין מי שאת רוב שנותיו העביר במחשכים לבין מי שאמור להיות באור הזרקורים. הוא ביקש לדבר אל הציבור אבל באותה נשימה התגלה אצלו הפער בין הרצון למסור אינפורמציה לבין חוסר אהדתו לקשקשת על החקירה, עד כדי כך שהוא אסר גם על מפקד מחוז תל אביב בנצי סאו להתראיין".
"האיש לא הפנים את המעבר שלו למשטרה", אומר אדם שמכיר את התנהלותו של אלשיך, "וזה בלט בסירוב שלו לפרסם את תמונתו של המחבל מייד לאחר הפיגוע. באו אליו קצינים ואמרו לו שיותר ממיליון וחצי תושבי גוש דן יכולים אולי לעזור בזיהוי, אבל בסטייט אוף מיינד שלו, פרסום של תמונה נוגד את כל מה שהוא חווה עשרות שנים - למשל, לא לפרסם תמונה של מבוקש בשטחים ולבקש מהתושבים לעזור לחפש אותו.
"הוא לא מבין עדיין שמיליון וחצי תושבי גוש דן יכלו אולי להיתקל במחבל במנוסתו, מדובר בישראלים שהמשטרה פונה אליהם באלפי מקרים כמו חיפוש אחר נעדרים או עבריינים".

אלשיך בניחום אבלים בבית משפחת הנרצח אלון בקל ז"ל בכרמיאל, השבוע // צילום: מישל דוט קום
זכות הארגון להסתיר?
בשבוע האחרון הוכיח אלשיך גם את חוסר חיבתו לאור הזרקורים. מבחינתו, מפקדים צריכים לעסוק בעשייה ולא לעבור בין ערוצי הטלוויזיה. יש גם תומכים להלך הרוח הזה. "לא היה צריך את אלשיך ולא את בנצי שיסבירו לאמא שלי בת ה־90 מה קרה", אומר קצין משטרה בכיר לשעבר, "טוב שאין תחרות ופזיזות להתראיין לכל מצלמת טלוויזיה. בשנים האחרונות היו קציני משטרה שחשבו שזה העיקר".
מבחינת אלשיך, מאחר שמדובר בחקירה משותפת עם השב"כ, די לציבור לדעת שהנושא נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות. "עם כל הכבוד, הציבור לא צריך לדעת על מהלכי חקירה", מסכים בכיר במשטרה, ומסביר כי בעבר, כשתפסו טלפון של חשוד, אחרי חצי שעה כל אזרח היה יכול לדעת למי אותו חשוד טילפן בפעם האחרונה וכמה שותפים היו לו. "היום זה נגמר", אומרים בסביבתו של אלשיך, "אלו פרטים מסווגים של חקירה ואיש לא צריך לדעת מהם. זה שינוי טוב שאלשיך הביא איתו. הציבור לא חייב לדעת עם מי המחבל דיבר חצי שעה לפני הפיגוע".
מנגד, יש הטוענים כי ביחסו לתקשורת אלשיך עדיין לא החליף דיסקט. מאחר שמדובר באיש חזק עם עמוד שדרה, יהיה קשה להגיד לו שהתפקיד שלו כבר לא במחשכים אלא שכעת עליו לדבר עם האמא הדואגת לנער או לנערה החוששים. "הוא האוטוריטה, לכן זה לא משנה אם יש דובר מיומן ממנו", אומר בכיר המכיר את התנהלותו. "לתפיסת המפכ"ל, כאיש שב"כ לשעבר, לדברר חקירה זה חילול הקודש. הוא לא מבין שאם מחבל מסתתר במקום כלשהו, צריך לבצע פעולות שיתרמו ללכידתו ולא בגלל זכות הציבור לדעת. קשה להאמין שאדם שהגיע לתפקיד כמי שבא להציל את המולדת יקרוס מול מנופי הלחץ שמופעלים או יופעלו עליו".
אלשיך, אומרים בסביבתו, מפגין צניעות, שקט ומקצועיות ועם זאת נוסך ביטחון באנשיו, מדבר בגובה העיניים ושומר על חוש הומור. "זה מה שהמשטרה צריכה", אומר אחד הניצבים, "המפכ"ל החדש נמצא בתהליך חיובי. הוא נוגע בעיקר ולא בטפל וכבר יודע מי והיכן מנסים לעבוד עליו. רק השבוע הוא מינה סגל פיקוד בכיר חדש, זאת כדי להצהיר שהוא מעוניין במשטרה אחרת".
היום ניתן לומר שאלשיך הצליח במבחנו הראשון - לכידת המחבל. "אף אחד לא הבטיח שיתפסו אותו אחרי יום", אומר קצין משטרה בכיר, "מובן שרצוי שייתפס בסמיכות לפיגוע אבל זה לא תמיד קורה, מכל מיני סיבות".
השאלה שתיוותר לא פתורה היא מי יישבר ראשון: האם אלשיך ואיתו כוונותיו החדשות לרדוף אחרי מדליפים ולאסור פרסום שמות של קציני משטרה, או ההרגלים הישנים של הארגון שבהם מתקיים דו־שיח בין שוטרים לעיתונאים, בעיקר בשעות ובימים ארוכים שבהם הציבור חש בפחד ובמצוקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו