יממה גורלית לחולים: הערב תוכרז רשימת התרופות שייכנסו לסל הבריאות הממלכתי ויינתנו לחולים ללא תשלום.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
חברי ועדת הסל דנו ברשימה שכללה כ־100 תרופות בעלות של יותר מ־1.3 מיליארד שקלים ונאלצו לבחור מהן רק כמה עשרות בעלות של 300 מיליון שקלים - תקציב הסל השנה. בין השאר, דנה הוועדה בתרופות לסוגי סרטן שונים ובמספר רב של תרופות למחלות ריאה, בבדיקות גנטיות, במכשירי שמיעה ועוד.
אחד מאלפי החולים שממתינים להחלטת הוועדה הוא ברנרד כהן (71), פנסיונר ואב לשלושה מחולון. לפני שנתיים אובחנה אצל כהן פיברוזיס ריאתית אדיופתית - מחלת ריאות קשה שהחולים בה מתים בתוך שנים בודדות. "המחלה הזו מקשה עלי בכל דבר שאני מנסה לעשות", סיפר, "אפילו 200 מטר איני יכול ללכת בלי הפסקות לסידור הנשימה". כהן אינו מקבל כרגע שום תרופה, אך לסל הוגשו תרופות המאטות את התקדמות המחלה ונותנות לחולים עוד שנים. "הכנסת התרופות לסל יכולה לשפר את איכות חיי ולהאריך אותם. הייתי שמח שזה יקרה עבורי ועבור חולים רבים נוספים במחלה הקטלנית הזו".
גם מילי אמיגה (47), אם לארבעה, ממתינה להכרעה. היא חולה בסרטן שחלה ונושאת את הגן BRCA לסרטן הזה. אחרי שאובחנה כחולה במחלה, עברה כמה סבבים של כימותרפיה והיא חוששת שתזדקק לתרופה לינפרזה שמועמדת להיכנס לסל. "יש כל כך הרבה נשים כמוני, כמה כימותרפיה אפשר לתת להן?", תהתה, "בישראל נמצאת השכיחות הכי גבוהה של נשאיות הגן BRCA, ודווקא במדינה שלנו התרופה לא כלולה בסל".
דרך אגב, בוועדת הסל חברים 18 איש וכולם עובדים בהתנדבות. היא מורכבת מנציגי הקופות, מנציגי משרד הבריאות והאוצר, מרופאים ומארבעה נציגי ציבור. עם זאת, שניים מנציגי הציבור, ח"כ לשעבר ד"ר עפו אגבריה והרב חיים אידלס, לא הגיעו כלל לשני הדיונים הסופיים עקב שהות בחו"ל ולא תרמו להחלטת הסופיות.
שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, אמר: "צר לנו שחלק מנציגי הציבור לא לקח חלק בישיבות האחרונות שבהן מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר". מוועדת הסל נמסר: "לאור שינויים בלוחות הזמנים של הוועדה נבצר משניים מנציגי הוועדה להשתתף בדיון הסופי".
• • •
דעה: יש להגדיל את תקציב סל התרופות
הרשימה המפורטת של התרופות והטכנולוגיות הרפואיות החדשות שייכנסו לסל ב־2016 תוכרז רשמית רק הערב על ידי שר הבריאות יעקב ליצמן, אולם ברור כבר עכשיו שגם השנה יהיו עשרות תרופות חיוניות שלא נכנסו לסל, ושיש עשרות אלפי חולים שלא יוכלו לקבל אותן במימון הציבורי על ידי קופות החולים ומשרד הבריאות.
ולכן הממשלה וראשי משרד הבריאות חייבים להתעשת ולמצוא פתרונות כדי לצמצם את הבעיה המחריפה והולכת מדי שנה של חולים שנותרים ללא תרופות חיוניות, שאינן נכללות בסל השירותים של מערכת הבריאות הציבורית. זאת גם בגלל המחיר הגדל והולך של התרופות החדשות, כאשר חלק מהתרופות האלה מתומחרות בארץ בעלות של מאות אלפי שקלים בשנה ועד ליותר ממיליון שקלים לשנה לכל חולה.
אחד הפתרונות המרכזיים והמתבקשים הוא, כמובן, הגדלה שנתית ומשמעותית של תקצוב התרופות החדשות. ואכן, לפי הערכות של מומחים בכירים במערכת הבריאות, התקצוב השנתי שייתן מענה סביר יותר לתרופות החדשות צריך להיות של כ־600 מיליון שקלים בשנה, שמשמעותו הכפלה של היקף התקצוב בשנים האחרונות. תקצוב כזה יאפשר מדי שנה לכלול עוד עשרות תרופות חדשות לעוד אלפי חולים, שיוכלו לשפר את מצבם הרפואי ולחיות באופן סביר יותר.
פתרון נוסף הוא שמשרד הבריאות יקיים סוף סוף בקרה על הדרך שבה קופות החולים מפעילות את הוועדות ("ועדות החריגים"), שדנות בבקשות של חולים לממן להם תרופות מחוץ לסל. ועדות אלה פועלות מתוקף החוק, ובאחרונה התקבלו אף כמה פסקי דין חשובים, שחייבו את חלק מקופות החולים לממן תרופות מחוץ לסל למרות עלותן הגבוהה, ובפסקי הדין הועלתה גם ביקורת נוקבת מאוד על הנימוקים ועל התירוצים של הקופות שלא לממן אותן תרופות.
פתרון נוסף צריך להיות עבודה משותפת של מערכת הבריאות והממשלה מול חברות התרופות, בדרישה להוריד מחירים וגם להגדיל את שיטות התקצוב בסל התרופות ששותפות בהן חברות התרופות עצמן. שיטות אלה כבר הונהגו באופן חלקי בארץ והן כוללות, למשל, נוסחה שלפיה חברת התרופות מתחייבת מול משרד הבריאות לשאת במימון התרופה מעל מספר חולים מסוים שנקבע מראש, או אפילו חברת התרופות מתחייבת לשאת במימון התרופה לאותם חולים שהתרופה לא הועילה להם. על שר הבריאות ליצמן לפעול בהקדם לקידום הפתרונות האלה, שיצמצמו את הבעיה המחריפה והולכת, ואשר נוגעת או עלולה לגעת בכל אזרח ותושב ישראלי.
רן רזניקטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו