כתבי האישום שהוגשו אתמול כנגד פעילי הימין הקיצוני, ובהם גם מי שנאשמים באחריות לרצח בדומא, הרימו את המסך מעל מה שחלקים נרחבים בציבור סירבו להכיר בו עד כה: בישראל פועלת קבוצה קיצונית ומסוכנת, שמבקשת למוטט את הממשל הקיים, להקים תחתיו מדינת הלכה בראשות מלך ולגרש מכאן את כל הזרים (מוסלמים ונוצרים) תוך הריסת המקומות הקדושים להם.
הדרך להשגת המטרות האלה דורשת דם, והרבה. לא רק כרעיון מסדר, גם כמעשה בפועל: שריפת כנסיות והרוגים נוצרים אמורה לסכסך בין ישראל לעולם הנוצרי; שריפת מסגדים ובתים על תושביהם הפלשתינים אמורה להוביל למלחמה בין היהדות לאיסלאם - מלחמה שעל בסיסה מיועד לצמוח המרד המיוחל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הרעיונות האלה, שצמחו כמוטציה של פעילי נוער הגבעות ותג מחיר, מוכרים בשנתיים האחרונות לכל הדרג הפוליטי הבכיר (וכמובן לכל מערכת הביטחון). במהלך הזמן הזה נשרפו כנסיות והוצתו לא מעט בתים, אבל עד לפיגוע שבו נרצחו בני משפחת דוואבשה בדומא לא ננקטו הצעדים הדרושים כדי לעקור את הגידול המסוכן הזה מהשורש. למעשה, שר הביטחון וראש השב"כ צעקו כמעט לבדם שזה ייגמר בדם, אבל במערכת - המשפטית, הפוליטית - לא נפל האסימון עד שזה באמת נגמר בדם.
בן אוליאל, הנאשם ברצח
הגשת כתבי האישום אתמול רחוקה מלהיות סוף הסיפור. למעשה, זה אפילו לא הסוף של ההתחלה. לא רק כי עוד לפני המשפט יתנהלו משפטי זוטא על הדרך שבה הושגו הראיות (ואולי גם על שפיותם של הנאשמים, כמו בעניינו של הנאשם המרכזי ברצח מוחמד אבו חדיר), אלא כי גם עתה - למרות העדויות וההודאות, למרות סרט החתונה - זוכים פעילי הטרור האלה לרוח גב משמעותית מחלקים נרחבים בציבור: החל באזרחים, עבור בגורמים שונים שמנסים לאתר שמות וכתובות של אנשי שב"כ ופרקליטות כדי להטיל עליהם אימה, וכלה בכמה רבנים ופוליטיקאים שמדברים בכפל משמעות מסוכן ומקומם.
מי שרוצה לעקור את התופעה הזאת מהשורש, חייב לפעול גם בכיוונים האלה. לא הכל דורש טיפול פלילי: יש גם ערכי, מוסרי, חינוכי, כלכלי. השמות מוכרים, גם ההקשרים. חלקם פועלים בחסות המדינה, חלקם מקבלים ממנה תקציבים. בשב"כ סבורים שעל המדינה לפעול לאלתר כדי להציב את הגבול; אחרת, עשרות פעילי הקבוצות האלה שעדיין מסתובבים חופשי עלולים להרוג שוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו