אפילו זקני השבט מבין אוהדי הפועל ת"א מתקשים לזכור מתי הקבוצה שלהם לא הצליחה להבקיע שער זכות בשישה משחקי בית רצופים. אבל זו המציאות של הפועל ת"א מודל 2016 - היא לא מציגה כדורגל חיובי או מנצחת, כך שהנתון המביך של ניצחון בית בודד אחרי 17 מחזורים כלל לא מפתיע אף אחד.
ודווקא אתמול זה היה באופן יחסי אחד המשחקים היותר טובים של האדומים בתקופה האחרונה. הם שלטו, ונלחמו, אבל פרט למצבים של רייכרט וביטון, הקבוצה של גיא לוי לא היתה מסוכנת כלל.
כאשר קלאודיו בומבה נכנס כמחליף האוהדים שרקו בוז צורם, רק שהבוז הזה לא הופנה לרומני אלא כלפי המאמן גיא לוי, שבמקום להכניס חלוץ במקום אחד הקשרים האחוריים, המשיך לשחק באופן פחדני ומבוקר. ככה לא מנצחים. כאשר גיא לוי הבין שהוא חייב לנסות להכריע את המשחק הוא שלף מהימ"ח את דודו ביטון, שאמור בימים הקרובים לעזוב, במטרה שיכריע את המשחק, אבל זה לא עזר.
גיא לוי מפנטז כמה שבועות על ינואר, אפשר להבין אותו, אבל יכול להיות שגם ינואר לא יעזור לו.
ומה נגיד על הפועל חיפה? היא לא הייתה במשחק משריקת הפתיחה. האסטרטגיה שלה הייתה נלהגן ומדי פעם לצאת למתרצות, דבר שלא ברור מדוע בן מרגי ניסה לשחק ככה בטח מול יריבה שלו לתחתית ולא מול ב"ש או מכבי ת"א, אבל בסיום המשחק הם גם כמעט הצליחו לגנוב גול, אך צליל חתוכה הציל את הקבוצה שלו מהפסד מביך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו