שרת המשפטים איילת שקד הביאה היום (ראשון) בישיבת הממשלה את מינויו של מזכיר הממשלה והפרקליט הצבאי לשעבר, האלוף (מיל') אביחי מנדלבליט, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה - והמינוי אושר פה אחד.
כצפוי, עם אישור המינוי, הוגשו שתי עתירות כנגדו על ידי תנועת אומ״ץ והתנועה לאיכות השלטון.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כזכור, שופטי בג"ץ עוזי פוגלמן, יצחק עמית וצבי זילברטל דחו בשבוע שעבר על הסף שתי עתירות של התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומ"ץ בדרישה לבטל את החלטת הוועדה המקצועית־ציבורית לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה, בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, אשר המליצה על מועמדותו של מנדלבליט.
בג"ץ דחה את העתירות על הסף, בלי לבקש תגובות וללא שקיים דיון בהן, בנימוק שמדובר בעתירות מוקדמות אשר הוגשו טרם זמנן. בג"ץ קבע כי "טרם הגיעה השעה לדון במכלול הסוגיות הקשורות לפרשה דנא, שכן טרם התקבלה החלטת הממשלה, שבפניה יועלו כל השיקולים והטיעונים".
אלא שהתנועות לא ויתרו, וזמן קצר לאחר החלטת הממשלה כבר הגישו עתירות חדשות לבג"ץ בדרישה לבטל את המינוי.
העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו ביניים, שיקפיא את המינוי עד להכרעה בעתירות. כמו כן מבקשים העותרים מבג"ץ לקיים דיון דחוף לפני סיום כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה היוצא, יהודה וינשטיין, בסוף החודש ולהאריך את כהונתו של ויינשטיין עד אשר ימונה יועץ משפטי לממשלה חדש "בהליך ראוי", לטענתם.
אם בג"ץ לא יפסול את המינוי הוא עתיד להכנס לתפקידו ב-1 בפברואר 2016. בעתירת תנועת אומ"ץ, שהוגשה ךבג"ץ באמצעות עו"ד יובל יועז ועו"ד אילנית שומרון, נטען כי "ההחלטה למנות את מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, על-אף ממצאיו של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחלקו של מנדלבליט ב'פרשת הרפז', מהווה החלטה החורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות".
בנוסף טוענת תנועת אומ"ץ כי הוועדה המקצועית-ציבורית לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה, בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, "חרגה מסמכותה כשהחליטה להמליץ על מועמד אחד בלבד, על-אף הנחייתה של שרת המשפטים לוועדה, להמליץ על שלושה מועמדים בתום עבודתה. העובדה ששרת המשפטים ויתרה על דרישתה בדיעבד אינה מעלה ואינה מורידה, שכן היא אינה רשאית לשנות החלטתה באופן שרירותי לאחר שנודעה לה זהותו של המועמד המומלץ". עוד מודגשים בעתירת אומ"ץ היבטים של "צורך בתקופת צינון משמעותית, כדי להימנע מניגוד עניינים בין תפקידו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה לבין תפקידו כיועץ המשפטי לממשלה".
"כשני עשורים מאז פרשת בר-און חברון, והנה דומה כי שוב מבקשים המשיבים לאפשר לשיקולים פוליטיים עלומים וזרים להכתיב את הליך מינויו של היועץ המשפטי לממשלה, תוך שהם מתעלמים מחובותיהם המנהליות, ומהסמכויות המצויות בידיהם", כך שנכתב בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון כנגד המינוי ולהשבת הוועדה לדיון נוסף בעניין זה.
בעתירה נטען כי "החלטת הממשלה לאשר את מינויו של ד"ר מנדלבליט מבוססת על שרשרת פגמים בהליך מנהלי שאינו תקין, היות ובהליך המינוי נפלו פגמים רבים הן בדרך התנהלותה של ועדת האיתור, והן בדרך קבלתן של החלטות מנהליות על ידי שרת המשפטים. המלצותיה של ועדת האיתור ניתנו תוך שהיא חורגת מהמנדט אשר ניתן לה, ותוך שהיא פוגעת בתכליות קיומה וכובלת את שיקול דעתה של הממשלה. המלצות פגומות אלו הועברו לידי שרת המשפטים אשר בתורה בחרה לקבל החלטה מנהלית בחוסר סמכות, תוך שעולה החשש כי היא מסתמכת על שיקולים זרים ופרסונאליים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו