נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בחרה היום להותיר את הריבית במשק ברמתה הנוכחית (0.1%) גם בחודש ינואר הקרוב. בהחלטה שפירסם בנק ישראל נכתב כי הוועדה המוניטרית מעריכה "שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב". במילים פשוטות: בנק ישראל אומר בעצם כי הוא גם ימשיך להותיר את הריבית נמוכה למשך זמן רב.
בבנק ישראל ציינו כי סביבת האינפלציה הנמוכה בטווח הקצר ממשיכה להיות מושפעת מגורמים בעלי אופי חד פעמי. "הציפיות האינפלציוניות לטווחים הקצרים שבו לרדת החודש, לאור התחדשות ירידת מחירי הדלק בעולם, והפחתות מחירים נוספות שיזמה הממשלה". על פי הערכת חטיבת המחקר, האינפלציה השנתית צפויה לחזור לתחום היעד (שנע בין 1% ל-3% בשנה) רק בתחילת 2017.
לפי הערכת חטיבת המחקר בבנק ישראל בשנים 2016 ו-2017 צפוי המשק (התוצר) לצמוח בכ-2.8% ובכ-3.1%, בהתאמה. האינפלציה בשנה הקרובה צפויה להסתכם ב-0.6%. הריבית המוניטרית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית, 0.1%, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2016 ולעלות בהדרגה מהרבעון הרביעי.
ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב הגיב להחלטת הריבית ואמר "למרות הלחץ הלא הגיוני מצד משרד האוצר להעלות את הריבית, ההחלטה הסבירה והנכונה התקבלה. הריבית בארה"ב עלתה ובאירופה ירדה ובנק ישראל מדבר על היפרדות הגופים ועל 'מזרח ריבית חדש' בו המשק במצב ייחודי כי איננו מתואם עם משק אחד יותר מהשני.
בפועל אין כאן מצב חדש עבור ישראל. תוכניות העבודה של רבים מהיצואנים מכוונות לארצות הברית ולמזרח הרחוק ופחות לאירופה בעקבות הדיבורים על חרם נגד מוצרים ישראלים והאווירה הלא-ידידותית מצד היבשת הישנה".
צדוק הוסיף כי "כך גם המצב לגבי תנועות ההון של משקיעים משתי היבשות. לפיכך בנק ישראל ינצל את העלאות הריבית הצפויות בארצות הברית בשנה הקרובה כדי ליצור פער בין הריבית לשקל, שתסייע להתחזקות הדולר וליצואנים. לגבי בנק ישראל ומשרד האוצר, הם משדרים בכיוונים שונים לחלוטין ואנחנו צריכים לקוות שהוויכוח ביניהם יהיה מקצועי נטו ולא יושפע על בסיס אישי כזה או אחר".
ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, עפר קליין אמר כי "בנק ישראל מתכוון לפתוח פערי ריבית מול ארצות הברית על מנת לנסות ולהחליש את השקל, דבר שיעזור לו להשיג את יעד האינפלציה ב-2017 (לאור פעולות הממשלה בינואר השגת יעד האינפלציה בשנת 2016 כבר אבודה ח.ש). מכאן להערכתנו, לא לוותר על החזקת מטבע חוץ בתיקי ההשקעות".
