כבר שנים רבות ישראל מצויה במערכה משולבת - ביטחונית, מדינית והסברתית. ההתקרבנות הפלשתינית זוכה להזדהות ולתמיכה במדינות רבות בעולם. מעצמה יהודית חזקה בארץ ישראל עומדת בסתירה לתפיסת עולם בת אלפי שנים. העולם, שהתרגל לראות ביהודים קורבנות, מתקשה להשלים עם זכותם להגן על עצמם.
המערב, ששוקע בערפל ערכי, כבר לא מבחין בין טובים לרעים; בין רוצחים שפלים לבין אזרחים קורבנות טרור; בין מתאבדים לבין חיילים שמתאמצים להגן על אזרחים שרק רוצים להגיע הביתה עם ילדיהם בשלום.
גל הטרור שאנו מצויים בעיצומו הבליט תופעה מוכרת, ארוכת שנים: מדינות זרות מזרימות, במישרין ובעקיפין, סכומים נכבדים לעמותות הפועלות בישראל על מנת לאסוף מידע ולייצר דעת קהל בארץ ובעולם, שבאמצעותה יהיה אפשר להכפיש את מדינת ישראל, לפגוע בפעילות צה"ל ולסכן קצינים וחיילים בחו"ל; עמותות שמשרתות את שונאי ישראל המובהקים ביותר. פעילות העמותות נעשית תחת מטרייה מדומיינת של דאגה לערכי מוסר, אך ידוע שכל המרחם על אכזרים - מתאכזר לרחמנים. איני מוכן לתת אשראי למדינה בעולם ששופכת כספים לעמותות הללו, שעיקר כוונתה לדאוג לערכי צה"ל ולמוסריות ישראל.
הגיע הזמן שהחוק יסדיר את התנהלות אותן עמותות. מדינה נורמלית לא תתיר שמדינות זרות יתערבו בענייניה באמצעות הפעלת סוכנים מקומיים. הצעת החוק הממשלתית העומדת לדיון מצאה איזון בין חופש הביטוי והעיסוק לבין זכותה של דמוקרטיה להגן על עצמה. הדרישה לפרסם אם רוב המימון מקורו במדינה זרה, וכן לנהל פרוטוקולים ולענוד תגים ככל מבקר בכנסת, היא דרישה מידתית.
אותם מחבלים, שיידו אבנים לעבר אוטובוס של אנשי שוברים שתיקה, גילו שהם אינם מבחינים בין יהודים כאלה לאחרים. כל יהודי באשר הוא מהווה מטרה לגיטימית. מסופקני אם גם אירוע כזה יפקח עיניים למי שפועל בחו"ל, גם בלי להתכוון, למען אותם מחבלים ממש.
• • •
היום: "חוק העמותות" מגיע לוועדת השרים
סערת העמותות, שהעסיקה רבות את המערכת הפוליטית בשבועות האחרונים, צפויה להגיע היום לשיא: שרת המשפטים איילת שקד תעלה הצעת חוק בנושא להצבעה בוועדת השרים לחקיקה. ההצעה דורשת מארגונים הממומנים על ידי מדינות זרות לפעול בשקיפות מוגברת.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
החוק המוצע יחול על כל עמותה שיותר מ־50 אחוזים מתקציבה מגיעים מישויות מדיניות זרות. במסגרת ההצעה, אותן עמותות יחויבו לציין זאת בדו"חותיהן הזמינים לציבור, בכל פנייה בכתב לעובד ציבור או לנבחר ציבור - וכן בדיונים שמתקיימים במקום עבודתם. נוסף על כך, בפניותיה ובדו"חותיה יהיה על העמותה לפרט גם את שמות הישויות המדיניות שתרמו לה בשנים הרלוונטיות.
כדי להגביל את אותם גופים אף יותר, החוק קובע כי על נציגי העמותות יחולו כללים דומים לאלה שחלים על לוביסטים; הם יחויבו לענוד תג זיהוי שבו יפורטו שמותיהם ושם העמותה שהם מצייגים, ואם הנציג לא יעשה כך, הכנסת תוכל לשלול את אישור הכניסה שלו.
"נשק אינו רק רובה או חרב", אמרה השרה שקד, יוזמת החוק, "נשק הוא גם סיפור ממומן ושקרי על מכונות ירי המשמשות לטבח בחפים מפשע, המסופר לכל העולם על ידי עמותות המתיימרות לייצג את האינטרס הישראלי - אבל בפועל ממומנות על ידי מדינות זרות, שמשתמשות בהן לפי השקפת עולמן".
כדי להדגים את ההשפעה הבעייתית של העמותות, אמרה שקד כי דו"ח האו"ם בעניין צוק איתן, "שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה ובפגיעה מכוונת באזרחים, התבסס על עדויות ארגונים דוגמת בצלם, שוברים שתיקה ועדאלה".
"מזכיר תקופות חשוכות"
מנגד, יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, מסר כי החוק עבר שינוי של הרגע האחרון, וכי סעיף הענישה שכלל קנס הוצא ממנו לאחר דין ודברים בינו לבין שקד. "אנו סבורים שהסנקציה הפלילית על מי שלא עונד תג היא רחבה ומוגזמת, ועל כן התעקשנו לבטל זאת", אמר פולקמן.
חוץ מפולקמן, חלק ממפלגות השמאל השמיעו ביקורת חריפה על החוק המוצע. יו"ר מרצ זהבה גלאון אמרה כי המדובר בחוק "שמשמעותו המשך הציד, הרדיפה וסתימת הפיות לארגונים שקוראים תיגר על מדיניות הממשלה. המקארתיזם הזה מזכיר תקופות חשוכות". ואילו ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה כי היא "בעד שקיפות, אבל על כולם. אני רוצה לדעת מי הזרים שמממנים את כל העמותות - גם את אם תרצו".
גם תנועת שלום עכשיו, שעשרות מפעיליה הפגינו אתמול נגד החוק מול ביתה של שרת המשפטים בתל אביב, הביעה תרעומת. "דווקא בימים שבהם ארגוני ימין קיצוני מאיימים על הדמוקרטיה", נמסר מהתנועה, "בוחרת שרת המשפטים לקדם חוק נגד השמאל, שכל מטרתו היא הגבלת חופש הביטוי וסימון עמותות המתנגדות לממשלה".
עדנה אדטו ומתי טוכפלד טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
