אם היינו מספרים לישראלי בתחילת שנות ה־90, אז עמדה הריבית במשק על 18%, כי הריביות בכלכלות המערב עומדות כבר שש שנים על רמות אפסיות וכי הריבית במשק הישראלי היא 0.1% בלבד - הוא ודאי היה חושב שמדובר במדע בדיוני. זו אמנם המציאות הרשמית, אבל נראה שהדברים מתחילים להשתנות. בארה"ב עלתה הריבית בשבוע שעבר ל־0.25%, עלייה ראשונה מאז 2006. אך מנגד, בגוש היורו אין עדיין סימנים לשינוי במגמה. ישראל נמצאת בין שני הגופים הכלכליים העצומים הללו, אבל הריבית האפסית ה"רשמית" היא פעמים רבות לאו דווקא המציאות בשטח.
למה אנו משלמים ביוקר על הכסף שאנו מלווים? // איור: רעיה קרס
כאשר הישראלי הממוצע ניגש לבנק או לגופים כגון חברות האשראי כדי לבקש הלוואה שאינה למטרות משכנתא, מה שמכונה הלוואה קמעונאית, הוא נתקל בריביות גבוהות בהרבה מ־0.1%. לעיתים מדובר בריבית דו־ספרתית של 12%-11%, ולעיתים אף יותר. בין הסיבות לריביות הגבוהות נמצא ענף שרמת התחרותיות בו אינה גבוהה, אבל יש ניסיונות לשינוי כיוון. ועדה, איך לא, שבראשה עומד דרור שטרום, יושבת על המדוכה ועוסקת בסוגיה המורכבת של תחרות במשק הבנקאי. גם ועדת הרפורמות של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ אלי כהן (כולנו), מנסה לייצר פתרונות חוקיים לסוגיה. חשוב לא פחות לדעת שהתחרות כן מפציעה בענף - והיא מגיעה, בין השאר, מצד גופים שמעמידים הלוואות חברתיות.
עמית לוינשטיין, מנכ"ל eLoan: "אצלנו אתה מקבל הלוואה בלי חתונה קתולית" // צילום: רמי זרנגר
"יותר אשראי - יותר צמיחה"
"הצמיחה במדינת ישראל בשנים האחרונות מאכזבת, היא קרובה לשיעור הגידול באוכלוסייה. ברמת ריבית אפסית קיווינו שרמת הצמיחה תהיה גבוהה יותר, אבל הריכוזיות במערכת הפיננסית מובילה לריכוזיות במערכת הכלכלית הריאלית. למעשה, רק העסקים הגדולים נהנים מאשראי זול", אומר ח"כ כהן. לדבריו, "על אף הריבית האפסית במשק, הריבית הממוצעת בכרטיסי האשראי היא כ־9.8%, ועבור עסקים קטנים ובינוניים היא עומדת על 7%, כאשר במחקרים שפורסמו על ידי בנק ישראל זוהו המגזרים האלה כבעייתיים ביותר. היקף הריביות שמשלם הציבור נאמד בכ־8 מיליארד שקלים בשנה, מתוך 45 מיליארד שקלים הכנסות מריבית בכלל המערכת הבנקאית".
בשורה התחתונה, אומר ח"כ כהן, "אם העסקים הקטנים והבינוניים יקבלו יותר אשראי תהיה יותר צמיחה במשק, יהיו עוד עסקים בינוניים וגדולים ונראה תחרות והשפעה על יוקר המחיה. לא בכדי אני אומר שגם חברות כגון ישקר או רשתות כגון רמי לוי היו בעבר חברות קטנות. צריך לתת לחברות כלים לצמיחה. זה לא רק הורדת הריביות והורדת העמלות".
אחד המהלכים שיזם כהן נראה לכאורה מרוחק מתחום ההלוואות למשקי הבית, אבל בפועל יוכל לסייע להגברת התחרות. על פי היוזמה, חברות חוץ־בנקאיות יוכלו להגדיל את מקורות האשראי שלהן באמצעות גיוס איגרות חוב בשוק ההון. "המשמעות היא שהכסף שלהן יהיה זול יותר ויהיו להן יותר מקורות. במובן הרחב יותר, המשמעות היא שתהיה תחרות רבה יותר, הריבית והעמלות יהיו נמוכות יותר ועוגת האשראי תגדל".
מחקר שהוצג בוועדת הרפורמות של הכנסת מצא כי האשראי המוענק לעסקים קטנים ובינוניים בישראל מהווה כ־9% מתוצר המדינה, בעוד הממוצע במדינות ה־OECD עומד על 19%. "אנחנו רואים בצורה מובהקת שהיעדר התחרותיות בשוק הפיננסי בא לידי ביטוי גם בשוק הריאלי", אומר כהן, "לכן קבענו בחוק כמה מגבלות, שיבטיחו שהגופים החוץ־בנקאיים החדשים שיפעלו בשוק יהיו גופים איכותיים. קודם כל אלה צריכות להיות חברות ציבוריות בלבד, שצריכות להיות מדורגות על ידי חברות דירוג האשראי. היקף האשראי שכל חברה תוכל לגייס לא יעלה על 2.5 מיליארד שקלים, ורק באישור שר האוצר יוכל האשראי לגדול ל־5 מיליארד שקלים".
החוק החדש אמור למעשה להקים גופים חדשים שיעמידו הלוואות למשקי הבית ולעסקים קטנים ובינוניים, ויתחרו בכך בבנקים. בשורה התחתונה, התוצאה תהיה ירידה בגובה הריבית. ח"כ כהן מסביר כי "עם אישור החוק נבחן את המגבלות ואולי אף נסיר אותן. קבענו, למשל, מגבלה שלפיה אדם לא יוכל לשעבד את דירתו על מנת לקבל אשראי לחברות מימון חוץ־בנקאיות, משום ששוק המימון למשכנתאות הוא שוק תחרותי ואנחנו לא רוצים שאנשים ישעבדו את דירותיהם. כמו כן, קבענו שהאשראי ילך ליחידים וכן לעסקים שמחזור הפעילות שלהם הוא 400 מיליון שקל ומטה. בנוסף, ניתן לקבוע שנתח מסוים מהאשראי ילך לגופים שמחזור המכירות השנתי שלהם נמוך מ־100 מיליון שקל".
ח"כ אלי כהן: "לבנקים יש עלויות ריבית זולות; לא ייתכן שהריבית שיגבו תהיה כה גבוהה" // צילום: דודי ועקנין
הלוואות דיגיטליות
מלבד החוק החדש שיוזם ח"כ כהן בכנסת, יש אפיק נוסף שרוב הציבור עדיין אינו מודע אליו והוא הלוואות חברתיות, המכונות גם P2P. מדובר בדור חדש של פתרונות אשראי, השונה מזה המוכר לציבור. הגופים החדשים מתווכים בין אנשים שרוצים להלוות כסף וליהנות מריבית גבוהה יותר על הפיקדון בבנק, לבין אנשים שרוצים לקחת הלוואה בריביות נוחות יותר, בדרך כלל ובעיקר ביעילות של העידן הדיגיטלי - דרך אפליקציה במכשיר הסמארטפון.
אחת החברות הפועלות בתחום היא eLoan. עמית לוינשטיין, מנכ"ל החברה, מסביר את הרציונל: "אנחנו למעשה מתחרים בריבית הגבוהה, אבל לא רק - אלא גם במהירות. כשמנסים היום לקחת הלוואה בבנק שאינו שלך, אי אפשר לעשות זאת למעט חריג אחד, בנק ירושלים, ואז הריביות גבוהות מאוד. כדי לקחת הלוואה בבנק שהוא לא הבנק שלך, אתה צריך לפתוח חשבון, צעד שיש לו כמובן עמלות נלוות, וברוב המקרים, מי שפותח חשבון כבר לא סוגר אותו. אצלנו אתה מקבל הלוואה בלי חתונה קתולית. אם היא מאושרת, תוך כמה שעות הכסף אצלך. בנוסף, אפשר לעשות פירעון מוקדם באופן חינמי וכל העלויות לעיסקה הספציפית ידועות לך מראש. באת, שילמת ואתה יודע מהם מרכיבי העמלה והריבית".
לפי הנתונים שמציג לוינשטיין, שוק האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים מוערך בכ־300 מיליארד שקלים, ומשוק משקי הבית מתווספים עוד כ־150 מיליארד. רק העמלות שגובים הבנקים מהציבור, נושא כאוב ומוכר, מוערכות ב־11.5 מיליארד שקל בשנה. ומה גובה הריביות דרך eLoan? "הנתונים שלנו מלמדים שממוצע הריבית הוא בין 6 ל־8 אחוזים שנתיים", עונה לוינשטיין, "הטווח הוא רחב ונע בין 2.5% ל־13%, הממוצע מוערך בין 6% ל־%8, ובין 60% ל־70% מהלקוחות שלנו מתכנסים לאזור הממוצע. אני חושב שפתיחת שוק האשראי לתחרות צריכה קודם כל להכניס שחקנים חדשים, למשל גופים פרטיים חדשים עם יכולות אינטרנטיות".
ומה קורה אם מישהו לא עומד בתשלומים?
"אם מישהו רוצה להגיע להסדר תשלומים חדש הוא פונה אלינו, אנחנו עושים פריסת תשלומים חדשה וכל המשקיעים שהעמידו לו את ההלוואה מיודעים בזה. אנחנו מתעקשים שמי שקיבל את ההלוואה גם יחזיר אותה, ובמקרה של פיגורים אנחנו יוצרים קשר מיידית ומנסים להגיע להסדר. אם בתוך כמה ימים לא נוצר קשר עם הלקוח נפנה למחלקה המשפטית, אבל המטרה היא לא להגיע למקומות האלה. נעדיף כל דרך של פתרון והסכמה".
גופים נוספים שמתחרים ב־eLoan הם למשל בלנדר וטריא, שעוסקים גם הם במתן אשראי חוץ־בנקאי דרך אפליקציות, ומלבדם ישנן קופות הגמל וקרנות הפנסיה של הציבור. היום אפשר להתקשר למי שמנהל לכם את הכסף, אפילו את קרן ההשתלמות, ולקחת הלוואה כאשר כספי החיסכון ארוך הטווח משמשים בתור בטוחה. גם כאן, מכיוון שיש בטוחה זמינה, הריביות שאפשר להשיג יכולות להתחרות במערכת הבנקאית. האפשרות הזאת "נשמרת בסוד" יחסי, ורוב הציבור לא לגמרי מודע לה.
הפרד ומשול
בניגוד לעבר, שבו ראינו משק בנקאי שסובל ממיעוט ניכר בתחרות, ב־2016 יש סיכוי למפנה. ועדת שטרום צפויה לסיים את פעילותה ולהגיש מסקנות, שלדברי ח"כ כהן "יתמקדו בעיקר בשוק האשראי הצרכני, בהפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים ובחוק נתוני האשראי. יישום המסקנות בפועל ייערך כשנתיים".
כהן מוסיף כי "בימים אלה יש גם עיסוק בהסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות, שם רוצים לקבוע את תקרת הריבית, מתוך מחשבה שנכון שתהיה תקרה. המימון החוץ־בנקאי עומד כיום על ריבית מקסימלית של 8.5%, ובהצעה שהוגשה רוצים תקרה של 20% לבנקים. אני אתנגד לכך - לא ייתכן שהריבית שיגבו הבנקים תהיה יותר מכפולה מהריביות החוץ־בנקאיות. לבנקים יש עלויות ריבית זולות יותר ונפעל לכך שהריבית של הבנקים לא תהיה כה גבוהה".
גם נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, דיברה לאחרונה על התחרות במערכת הבנקאית והודתה כי קיים מקטע בעייתי אחד בענף שבו התחרות לא מספקת, והוא כאמור מקטע האשראי למשקי הבית. פלוג אמרה כי היא תומכת בהגברת התחרות, "תוך שמירה על היציבות". עד אז, אם לא ייעשו מספיק צעדים להגברת התחרות, נסבול מענף יקר שבו הריבית גבוהה הרבה יותר מהריבית התיאורטית המפורסמת של 0.1% - הנראית כיום רק בצד הפיקדונות של הבנקים ולא בצד ההלוואות.
עם זאת, תחילת העלאות הריבית הצפויה בארה"ב, שתתפרס על פני כמה שנים ותוביל אותנו לעידן של ריבית גבוהה יותר על הדולר, עלולה לשנות את פני המציאות הכלכלית של כולנו הרבה יותר מהר, מה שיכול לדחוף דווקא להגברת הרפורמות בתחום האשראי. כל העלאה של הריבית מעתה ואילך תייצר לחצים לכניסת מתחרים חדשים לתחום.
נותר רק לראות עד כמה באמת יפשילו בנק ישראל והפיקוח על הבנקים את השרוולים ויאפשרו לשוק האשראי הישראלי לצעוד לעידן תחרותי יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו