נתניהו בוועדת הכלכלה: "בלי המתווה, נשאר בלי ביטחון ובלי גז"

הקרב על הגז מתקרב להכרעה: ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע הבוקר (שלישי) לדיון דרמטי בוועדת הכלכלה של הכנסת בנוגע למתווה הגז. זאת, כחלק מההתייעצות הפרלמנטרית שלה הוא מחויב כדי שיוכל להפעיל את סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים ולאשר את המתווה. 

את הדיון פתח יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) שפירט את טענותיו כלפי מתווה הגז הנוכחי: "לא קיבלנו תשובה על הצינור הנוסף שנדרש לדעת המכריע של המומחים, אין תשובה להיכן בדיוק הגז יתחבר לחוף, הובהר על ידי אנשיך שהופיעו פה בכבוד ובהגינות שאמרו שיציבות המשטרים באיזור לא תלויה בגז הטבעי, ואולי יש הזדמנות כלכלית, אבל בוודאי אין פה עניין אסטרטגי של חוץ וביטחון".

רה"מ פתח וענה לכבל על דבריו: "ההפך הוא הנכון, אנחנו הולכים להבטיח את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. כל מדינה זקוקה לאספקה סדירה של אנרגיה, חיונית לתפקוד המדינה ואבטחת קיומה. מערכות התפעול שלנו בנויות על אספקת גז". 

"בשורה התחתונה, אני רואה באספקת הגז יסוד לאבטחת הביטחון הלאומי. ב-2013 התכנס הקבינט והחליט החלטה גורלית לאבטחת המים הכלכליים במדינה, ייעדנו השקעה של 3 מיליארד שקלים לייצור התשתית ותקציב נוסף שנית של חצי מיליארד שקלים להגנה על המים הכלכליים. מדובר באסדות הגז. ברור מאליו שהקבינט, לפני כל הסיפור הזה, החליט למען הביטחון הלאומי להשקיע בהגנה אקטיבית מיליארדי שנים, למען אסדות הגז של המדינה. אנחנו לא עושים השקעה דומה נקודתית על מתקן מסוים בשום מקום במדינה", הסביר נתניהו והוסיף: "נניח שהייתה לנו תחנת כוח אחת, למרות שיש לנו בערך 15, היינו מגנים עליה מכל משמר, כי אם היו פוגעים בה, המדינה הייתה קורסת. אבל אך אחד לא היה חושב לשים את כל התחנות במקום אחד... דמיינו שהכל היה מתכווץ למקום אחד, זו איוולת, זו חוסר אחריות. אותו דבר לגבי אסדות הגז, אין יותר פגיע מהן. בלי המתווה, נשאר בלי ביטחון ובלי גז", הסביר רה"מ והציג מסמך ממשרד הביטחון שחיזק את טענתו זו. 

נתניהו הבהיר כי "בריתות ושלום עושים עם מדינה חזקה.. אנחנו לא רוצים להיות מדינה תחת חרמות ולחצים... הייצוא מקשה על חרמות".

נתניהו: "אנחנו מעוניינים לייצא גז לפלשתינים"

רה"מ ציין כי לישראל אינטרס לייצוב הכלכלות סביבה: "אנחנו חיים במציאות מאוד מטלטלת וקשה, מה שמבדיל בין יציבות לחוסר יציבות הם דברים קטנים מאוד. ייצוא גז מוסיף ליציבות ולחיזוק מעמדה של ישראל". 

"מדובר כאן על ייצוא גז אל ודרך כמה וכמה מדינות, אנחנו מעוניינים בייצוא גז לפלשתינים בעזה וביו"ש, לירדן, ליוון, לקפריסין למצרים. עם מצרים אנחנו מדברים באריכות על הנושא הזה, וסיכמתי עם ממשלת מצרים לקהיר על מנת להשיג הסכם משותף. אנחנו שואפים לייצא גז למרחב, היו לנו מגעים עם טורקיה, המגע היה של נציג אישי שלי בכיר מאוד, בדיון הזה עלתה האפשרות ליצוא גז ישראלי. לא ייצרנו את הדברים האלו למען הדיון הזה, כל האינטרסים האלו מתפוגגים אם אנחנו לא מייצאים. זהו מרכיב גדול בהבטחת האינטרסים של מדינת ישראל", הסביר נתניהו. 

למתנגדי המתווה ענה נתניהו, בכובעו כשר הכלכלה: "אני לוחם נגד המונופול ובעד התחרות, ולא מהיום. שבירת המונופולים והגברת התחרות זה משהו שחרטתי על דגלי... התחלתי עם זה ב-96 עם שבירת המונופול על המט"ח. אותו דבר קרה עם הפנסיות, הנמלים, בתעופה, במזון, בטלפוניה, ברכב ובתקשורת, כל אלו הם דברים שהובלתי. אם לא נקבל את המתווה נישאר בלי תחרות. אני הועמדתי בפני שלוש אפשרויות: מאבק משפטי - לא היינו יודעים בסופו מה היה קורה, שנייה, להשאיר את המונופול של נובל. שלישית, המתווה המוסכם, שהוא יכול להביא שחקנים נוספים, אלו עדיפים על אופציות האחרות".

הרצוג: "אין לזה קשר לביטחון"

יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג (המחנה הציוני) פנה לנתניהו וטען: "דיברת בנאומך על נושא הביטחון לשווא, אני לא מבין איך זה קשור לעניין הגז... אם כבר נקבע שיש פה מונופול בגלל שהממשלה התרשלה בחלוקת הרשיונות ונתנה הכל לספק אחד, מן הראוי היה לבוא ולהגיד הממשלה היא הריבון. אתה אמרת בתחילת גל הטרור הזה - הממשלה היא הריבון. היה צריך לבוא לספקים ולהגיד אנחנו נפקח על המחיר; לעולם לא הפעלתם את זה - לא בנפט ששם אתה פועל לפי שוק הספוט, לא בגרעינים ולא במזון, ולפתע פתאום כאן נשברים כל הכללים מפעילים סעיף מיושן ששומר על בטחון ישראל במצבי קיצון. איפה האינטרס של הצרכן אדוני ראש הממשלה? אנחנו עלולים לקבל חשמל או גז הביתה במחיר שעלול להיות מופקע".

"לסיום הדבר הראשון - אם אתה מאמין בשקיפות היה ראוי לחשוף הפרוטוקולים של מועצת הנפט. והאם אין פה עקיפה של הסמכות הנמצאת בחוק ההגבלים העסקיים שקובעת שכאשר יש מונופול - יש עליו פיקוח טבעי במחיר סביר? יש כאן עקיפה של הוראות החוק", הוסיף הרצוג. 

שטייניץ: "אין מתווה אחר ריאלי מלבד המתווה הזה"

שר האנרגיה יובל שטייניץ קיבל אישור לומר את טיעוניו בוועדה, ואמר: "עם כניסתי לתפקיד התברר לי שאני כשר האנרגיה לא יכול לדאוג לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, לא יכול להבטיח ביטחון אנרגטי ברמה סבירה כל עוד חמישים אחוז מהחשמל מיוצר ממקור גז אחד, שדה תמר. הדרך היחידה להבטיח שיהיה גז היא שיהיו לנו שניים-שלושה שדות נפרדים. במקרה של תקלה בעומק הים, לוקח חודשים לתקן תקלה כזו. הודעתי עם כניסתי לתפקיד שנושא הגז הוא הדבר הראשון בסדר העדיפויות שלי. אין מתווה אחר ריאלי מלבד המתווה הזה". 

בפנייתו לח"כ כבל אמר שטייניץ: "כינית את המתווה עקום. כמי שגיבש את המתווה, עם השינויים שהכנסנו. אני סבור שזה מתווה טוב ברמה בינלאומית. רוב גורמי הממשלה המקצועיים סבורים כך. בנק ישראל שהוא המוסד הכלכלי הבכיר ביותר מחוץ לממשלה. לאחר כחודש של עבודה הודיעו לי שהם תומכים כיוון שזה המתווה הטוב ביותר האפשרי... מחיר הגז יהיה נמוך ביותר שאפשר לקבל יחסית לכל מדינות המערב שמפיקות גז. יש 12 מדינות ערב שמפיקות גז, לאף מדינה אין הגבלת מחיר כמו אצלנו. יש הגבלת ייצוא רק פה ובארה"ב". 

משחיזים טיעונים

הצדדים היריבים הכינו את הקרקע לדיון המכריע כבר אתמול. בדיון סוער בנושא שהתקיים בוועידת גלובס בתל אביב, אמר שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ כי "אנו רואים חשיבות גדולה ליחסים עם מצרים, שיאפשרו לנו בתקופה הקרובה להמשיך להתקדם. למען הביטחון האנרגטי חייבים לפתח שדות גז בים התיכון. אנחנו בודקים ייצוא לטורקיה, ליוון ולירדן".

עוד ציין השר שטייניץ כי "הממשלה בוחנת להקים צינור שני מתמר. הגז מהשדות הבאים ייוצא ליוון ולמצרים. אנחנו חייבים לפתח את לוויתן כביטחון אנרגטי לישראל". השר שטייניץ הדגיש כי "בכל מקרה אני נחוש שהעיכוב בפיתוח שדות הגז לא יימשך. ניגש למלאכה מייד. החברות מחויבות לפיתוח מיידי. אנחנו חייבים לדאוג לאפשרויות ייצוא. לא אוותר על פסיק במתווה כמו גם על ההכנסות שמגיעות לישראל".

גם נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הסבירה בוועידה כי המתווה הנוכחי הוא האלטרנטיבה הטובה ביותר בנקודת הזמן הנוכחית: "אנו נשענים על צינור אחד, באר אחת ומאגר אחד", אמרה הנגידה, "הצורך במאגר נוסף ילך ויגדל והמתווה יעזור בכך. ועדת ששינסקי היא צעד חשוב שהגדיר את התקבולים למדינה ואת הביטחון האנרגטי. המתווה מגדיל את הסיכוי שנשמור על המהלכים הללו. זה המתווה, הוא סביר וצריך להתקדם הלאה. יש ציפיות לא סבירות בשיח הציבורי. אי אפשר לקבל את הכל בצורה מוחלטת וזה טיבו של מו"מ". 

מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, ציין כי "לוויתן יפותח, חד־משמעית. אנחנו מחויבים לפיתוח עם אישור המתווה. הירדנים מחכים לגז ישראלי. ממשלת מצרים פירסמה השבוע מכרז שלישי. יש לה מחסור בגז טבעי. ההסכמים הללו יביאו ליציבות הן להסכם השלום והן ליציבות האזורית. לויתן יפותח גם בלי הסכם עם מצרים. צריך לאשר את המתווה".

מנהל ארצי בנובל אנרג'י ישראל, ביני זומר, סיפר כי "השקענו מיליארד דולר בחיפושים בלוויתן. השקענו 25 מיליון דולר כל חודש כדי להביא את הגז כמה שיותר מהר. אנחנו ממתינים כבר שש שנים. אנחנו נתחיל לעבוד מייד כשראש הממשלה יחתום על המתווה. אנחנו מוכנים להשקיע 6-8 מיליארד דולר בפיתוח לוויתן בהתאם לחוזים שיהיו לנו. חייבים לסיים את הסכסוך כבר".

ד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר שגריר ישראל בירדן ובאיחוד האירופי, הוסיף כי "זה שאין מתווה גז זה מחדל אסטרטגי ומדיני. נזכיר שארדואן אחראי ל־40% מהאנרגיה שלנו מהצינור שעובר דרכו. גז הוא כלי מדיני וכלכלי. מסכת היחסים שלנו עם ירדן תלויה באספקת מים, גז ואספקת משאיות של סחורה. לישראל לא היה משבר אנרגטי עשרות שנים". 

מנגד, אור־לי ברלב, ממובילי מאבק הגז וממקימי "צדק חברתי חדר המצב", אמרה כי "הודעת המצרים אתמול (על השהיית המו"מ לרכישת גז מישראל, ח.ש) היא קריסת הקונספציה. מצרים לא זקוקה לגז שלנו. את הגז שלנו רוצים לייצא לאירופה".

לדבריה, "יש לנו מונופול שיושב על גרונה של המדינה. העיכוב בפיתוח לוויתן הוא של חברות הגז, שעשו את זה כדי לסחוט את המדינה. אין לחברות נובל ודלק התחייבות במתווה לפיתוח לוויתן בלי חוזה ייצוא. יש תפיסת עולם טייקוניסטית שהשתלטה על משרדי הממשלה. למה חייבים לייצא גז? אין הכרח בעסקאות ייצוא לפיתוח מאגרי הגז".

ממטה מאבק הגז נמסר בתגובה לעדות רה"מ בוועדת הכלכלה, כי "אזרחי ישראל לא קיבלו גם היום תשובות לעקיפתו התקדימית של הממונה על ההגבלים לצורך אישור מתווה מונופול הגז; נתניהו כשר הכלכלה התחמק ממתן תשובות. אזרחי ישראל נחשפו שוב לכך שאין צידוק רציני לאישור מתווה מונופול הגז. רה"מ ושר הכלכלה הזכיר את חשיבות הביטחון האנרגטי ויצוא הגז באותה נשימה, מה שמהווה סתירה. במדינת ישראל אין מספיק גז ליצוא מופקר, מה שיפגע בביטחון האנרגטי והעצמאות האנרגטית של ישראל. מעל לכל, לא קיבלו אזרחי ישראל תשובה להעדפת האינטרסים של טייקוני הגז על פני האינטרסים של אזרחי ישראל".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו