מזון - על שלל סוגיו, טעמיו, הרכביו וסגנונותיו - הוא ללא ספק אחד מהנאות החיים הגדולות שלנו. אלא שלצד העונג שהמזון מסב לנו, יותר ויותר אנשים בעולם המערבי מפתחים לא מעט בעיות סביבו: אלרגיות, רגישויות, אי סבילויות, וגם דלקות במערכת העיכול. כולן משבשות ברמות שונות את החיים, ובמקרה של האלרגיות - מסכנות אותם ממש.
בישראל עלה שיעור החולים במחלות מעי דלקתיות (IBD, ובהן קרוהן וקוליטיס) בשיעור של פי חמישה ביחס לשיעורם בשנות ה־90. נתונים אחרונים מצביעים על עלייה בשיעור של כ־40% בתחלואת קרוהן וקוליטיס במהלך העשור האחרון בקרב מבוגרים וילדים כאחד. גם גיל ההתפרצות של המחלות יורד, ולמרפאות בתי החולים מגיעים גם תינוקות בני חצי שנה שמאובחנים במחלות דלקתיות, כמו גם באלרגיות ובאי סבילויות למזון.
"אלרגיות למזון עשויות להתבטא בפריחה בעור, בקשיי נשימה דמויי אסטמה, או במערכת העיכול - לעיתים בדלקת בוושט ולעיתים בקיבה או בתריסריון", מסבירה ד"ר בתיה וייס, מנהלת היחידה לגסטרואנטרולוגיה ילדים בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים בתל השומר. "בעולם המערבי קיימת עלייה דרמטית במחלות אלרגיות בכלל - בעור, בדרכי הנשימה ובמערכת העיכול, וההערכות מדברות על עלייה של פי עשרות אחוזים ב־15 השנים האחרונות". כמו כן, לפי ד"ר וייס, "לאחרונה אנו רואים שכיחות הולכת וגדלה של 'אזופגיטיס אאוזינופילית' - דלקת של הוושט שאינה על רקע חומציות אלא על רקע אלרגיה למזון. כמעט בכל שבוע מגיע מטופל שמאובחן בה, והשכיחות עולה בקרב ילדים ומבוגרים גם יחד".
ד"ר וייס מבחינה בין אלרגיה למזון שהיא מיידית ומסכנת חיים, אשר מתבטאת בתגובה של שוק, חנק ועד מוות, לבין אלרגיה מושהית אשר מתבטאת במערכת העיכול בשלשולים, בדימומים ובהקאות.
"אלרגיה למזון מתגלה בדרך כלל בגיל מאד צעיר, עם החשיפה הראשונה לאותו מזון אלרגני", מרחיב פרופ' יצחק כץ, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה והמרכז למזון, במרכז הרפואי אסף הרופא. "כשקיימת אלרגיה למזון אז די בכמות מזערית של מזון לעורר תגובות כגון קשיי נשימה, הקאות, פריחה משמעותית על העור, שמתרחשים באופן מיידי ועד כשעתיים מאכילת המזון. מעט מזונות גורמים לאלרגיות ברמה הזו: השכיח שבהם הוא חלב, אחריו ביצים, בוטנים, שומשום, אגוזים, דגים למיניהם, ויש נוספים כמו כוסמת או קיווי בשכיחות נמוכה ביותר. ברוב המקרים האלרגיות למזון הן מסכנות חיים. גם אם האדם מגיב בהתקפים קלים, לא מן הנמנע שההתקף הבא לא יהיה קטלני".
מחקר הבמבה
פרופ' כץ מסביר כי "על פי מחקרים, מה שמוריד את הסיכוי להגיב באלרגיה למזון הוא דווקא חשיפה רצופה למזונות אלרגניים מגוונים מגיל צעיר ככל האפשר. ב'מחקר הבמבה' שעשיתי עם עמיתים מבריטניה, גילינו שהסיבה לכך שבישראל שכיחות האלרגיה לבוטנים היא רק עשירית משכיחותה בבריטניה, היא העובדה שילדי ישראל נחשפים לבוטנים מגיל צעיר מאוד דרך חטיף הבמבה. במחקר ה־LEAP המפורסם, כשהחלו לתת במבה לילדים בריטים שהיו בסיכון להגיב באלרגיה לבוטנים, רק בודדים מהם פיתחו אלרגיה לבוטנים. כך גם בחלב: ילדים שמקבלים מינקות פורמולה שמכילה חלב במקביל לחלב האם, כמעט לא מפתחים אלרגיה לחלב".
אבחון האלרגיה למזון נעשה באמצעות תבחין עור (טסט) שאפשר לבצע בכל גיל, או בבדיקת דם. מציאת נוגדנים מסוג IgE למזון מסוים (טסט חיובי) מעלה אפשרות שיש אלרגיה, ואם יש ספק לגבי המזון המסוים שגורם לאלרגיה, או אם מעוניינים לדעת אם חומרתה, תבוצע גם בדיקת תיגר אלרגי, שבה יתנו לנבדק תחת השגחה קפדנית מנות עולות של המזון החשוד ויעקבו אחר התגובה.
"מרבית האלרגיות לחלב ולביצים חולפות מעצמן עד גיל 5-4", מעודד פרופ' כץ, "אך בכל מקרה מוכרחים לוודא בעזרת רופא מומחה שהאלרגיות אכן חלפו. כל עוד הן פעילות, גם בגיל מבוגר, אפשר לטפל בהן באמצעות תרופות אנטי אלרגניות, ומומלץ לסובלים מהן לשאת מזרק אפיפן שהוא מציל חיים ממש".
"פתרון נוסף לסובלים מאלרגיה למזון גם לאחר גיל 5 הוא טיפול אימונותרפיה פומית, שנועד ללמד את הגוף לפתח בהדרגה ותחת בקרה צמודה עמידות לאותו סוג מזון", מסביר פרופ' כץ, "אנו בודקים את רמת האלרגיה למזון על ידי מתן מעט מאוד ממנו תחת השגחה צמודה, כדי לראות מתי מתחילה תגובה אלרגית. בהמשך מתחילה סידרת פגישות שבה אנו נותנים למטופל פחות מהרמה הזו, ולאט ובהדרגה מעלים את המינון, תוך מעקב והשגחה צמודה. ההצלחה היא בשיעור של 60% (חלב) עד 90% (בוטנים), וכרגע אנו מטפלים בעמידות לחלב, לבוטנים לביצים ולשומשום".
אי סבילות למזון
בשונה מאלרגיה למזון, אי סבילות למזון אינה מסכנת חיים, אך גורמת לכאבים קשים ובמקרים מסוימים גם לנזק של ממש במעי. גם כאן האבחון מתבצע בבדיקת דם. "מחלת הצליאק נגרמת מאי סבילות לגלוטן ומחוסר יכולת של הגוף לפרק אותו, והרקע הוא בדרך כלל גנטי", מסבירה ד"ר וייס, "יש ללא ספק עלייה בשכיחות החולים בצליאק, אך ייתכן שהיא נובעת משיפור יכולת האבחון, שמתבצע באמצעות בדיקת כמה סוגי נוגדנים שמופיעים כחיוביים בבדיקת דם. לפעמים מתברר שלמרות קיומם של נוגדנים, הסימפטומים הם קלים ובאים לידי ביטוי רק באנמיה או בכאבי בטן קלים. לעיתים מחלת הצליאק קיימת באופן סמוי ומתגלה בגיל מאוחר, לעיתים בעקבות לחץ מסוים או בעקבות זיהום".
אי סבילות נפוצה נוספת היא ללקטוז. "זהו קושי לפרק את הסוכר של החלב, שמתבטא בכאבי בטן, בשלשולים ובגזים כתגובה לאכילת מוצרי חלב", מתארת ד"ר וייס, "אי הסבילות עשויה להיות מאובחנת בגיל צעיר, אך היא נפוצה יותר ככל שמתבגרים מאחר שפעילות האנזים המפרק את הלקטוז הולכת ופוחתת עם השנים".
לדברי פרופ' כץ, "בדיקת דם לנוגדני IgE תתברר שלילית, מאחר שלא מדובר באלרגיה למזון. בדרך כלל יבוצעו בדיקות נוספות כדי לשלול דלקות במערכת העיכול, וכשהכל יימצא תקין התופעה תאובחן כמעי רגיש (או רגיז). קשה מאוד לאבחן מהם המזונות שגורמים לכך, והדרך הטובה ביותר היא ניסוי וטעייה ותשומת לב".
בשוק הפרטי מוצעות בדיקות דם לאבחון רגישות למזון על פי כמות נוגדני IgG (בשונה מ-IgE), שלפיהן במקרה של אי סבילות למזון מסוים תעלה בדם כמות נוגדי IgG נגד אותו מזון. "למיטב ידיעתי, הבדיקות הללו לא קיבלו אישור בשום מדינה בעולם, וגם התשובה שניתנת בהם היא מסויגת", טוען פרופ' כץ, "הימצאות נוגדני IgG בדם בסך הכל אומרת שהגוף פגש את אותו חומר, ואינה אומרת בהכרח שהוא רגיש אליו. אין דרך ממשית לדעת אם אדם רגיש לחצילים, למשל, לבד מהעובדה שהוא מרגיש לא טוב בכל פעם אחרי שהוא אוכל חצילים".
לפי פרופ' כץ, הצורה המוגדרת ביותר של "רגישות" למזון היא "רגישות יתר מושהית" שפוקדת בעיקר תינוקות ופעוטות עד גיל 3. "חצי שעה עד שעתיים לאחר אכילת מזון שהם רגישים אליו הם מגיבים בהקאות רצופות ובעייפות רבה או בתשישות. הסימפטומים דומים במקצת לדלקת קרום המוח ולכן הם בדרך כלל יגיעו למיון. בסוג זה של רגישות כל מזון עלול להפעיל את התגובה הזו, ולאו דווקא המזונות האלרגניים הקלאסיים. אם כי המזון השכיח ביותר הוא חלב. מזונות נוספים הם אורז, סויה, דגים, בננה, בטטה מיני קטניות ועוד. רגישות היתר המושהית בדרך כלל חולפת מעצמה עד גיל 3, אך עד אז יש להימנע ממתן אותו מזון".
מחלות מעי דלקתיות
לעיתים מאחורי כאבי בטן עזים המלווים בשלשולים, בהקאות, בבחילות, באנמיה, בירידה במשקל או בחלק מהסימפטומים הללו, עומדות מחלות מעי דלקתיות (IBD), ובהן קרוהן או קוליטיס כיבית. בבדיקות דם יתגלו נוגדנים המרמזים על כך, ואבחון סופי נעשה בבדיקת קולונוסקופיה של המעי הגס או בבליעת קפסולה אנדוסקופית אשר מצלמת את המעי הדק.
"על פי הערכות, 0.4% מהישראלים סובלים ממחלות מעי דלקתיות, ובכללן קרוהן וקוליטיס כיבית, ומדובר בעלייה של פי שלושה שהתרחשה בשלושת העשורים האחרונים", אומר פרופ' דן טרנר, מנהל המרכז לקרוהן וקוליטיס בילדים ומנהל מכון הגסטרו לילדים ותזונה בבית החולים שערי צדק בירושלים. "השכיחות הולכת ועולה, והגיל שבו המחלות הללו מאובחנות יורד. יש לדאבוננו חולים המאובחנים כבר מגיל חמישה חודשים. בגיל זה מוצאים לעיתים גן ספציפי שגורם לחוסר יכולת להתמודד עם חיידקי המעי ולכן לדלקת. לעיתים קרובות יש טריגרים שגורמים להתפרצות הדלקת - מחיידק מסוים ועד מזון שפוגע בתפקוד המעי התקין. הבעיה במחלות הללו שאי אפשר לדעת בוודאות מה גורם להן".
"אנו יודעים היום שיש קשר ישיר והדוק בין התזונה שלנו לבריאות ולחולי גם במערכת העיכול וגם מחוצה לה, לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. המחלות מזוהות יותר עם העולם המערבי וקיימת תיאוריה שהן קשורות דווקא להיגיינת יתר הנהוגה בעולם המערבי ביחס למדינות העולם השלישי. מחקרים אחרים קושרים את עליית שכיחות מחלות המעי הדלקתיות למזון המתועש של העולם המערבי, הכולל תוספות מלאכותיות, חומרים משמרים, מייצבים, חומרי טעם וריח מלאכותיים וצבעי מאכל. ידוע גם כי שומן הטראנס מזיק לבריאות, ולאחרונה שמענו גם על הנזק של הבשר המעובד. מחקרים מצאו לאחרונה שחומרים מתחלבים (emulsifers) שנמצאים במוצרי מזון רבים פוגעים ברירית ובדופן המעי ומאפשרים חדירת חיידקים לדופן רירית המעי".
פרופ' טרנר מסביר שמחקרים רבים חושפים בהדרגה את הקשר שבין החתימה החיידקית במעי (מיקרוביום) הקשורה לגנטיקה ו/או לתזונה וגורמים סביבתיים נוספים, לבין קיום המחלות, כך שאולי מחסור בחיידקים טובים מסוגים מסוימים והיעדר איזון בחיידקי המעי תורמים אף הם להתפתחות הדלקת.
"יש מגוון טיפולים תרופתיים לטיפול בדלקת ולשמירה על רגיעה לאורך זמן, ונראה היום כי תזונה מוקפדת מסייעת למניעת התקפים חוזרים ולשמירה ארוכה על רגיעה, אם כי עדיין אין מספיק עדויות כדי להחליט על התזונה האידיאלית. מחקרים שונים הדגימו קשר אפשרי בין המחלות לבין מזון מטוגן, בשר בקר ומזון מהיר ומתועש. אחת הדרכים היעילות והבטוחות להכנסת מחלת קרוהן לרגיעה בזמן התלקחות היא תזונה נוזלית באמצעות פורמולות מיוחדות למשך שישה שבועות".
"להיות קשובים לתגובות הגוף"
"בריאות וחולי הם חלק ממארג מורכב מאוד של גורמים, וצריכים להיות קשובים לתגובות הגוף, היות שכל אחד מגיב אחרת למזונות שונים", מסכם פרופ' טרנר. כך, למשל, חלק מהמאובחנים כבעלי מעי רגיש סובלים למעשה מרגישות לגלוטן שאינה צליאק ואינה גורמת נזק דלקתי למעי. בדיקותיהם יוצאות תקינות, אבל אם הם מוציאים מהתפריט גלוטן הם מגלים שכל הסימפטומים של הרגישויות במעי נעלמות. עם זאת, אין להוציא גלוטן מהתפריט מבלי לשלול צליאק, ואולי גם ביופסיה של המעי הדק אצל גסטרואנטרולוג. זאת מאחר שחולי צליאק מוכרחים להפסיק לחלוטין לצרוך גלוטן כי הוא גורם להם לדלקת ברורה במעי עם ירידה בספיגת מזון. לפי פרופ' טרנר, "הטיפול כולל איתור המזון שגורם לאלרגיה הזו והסרתו המוחלטת מהתפריט, בשיטת האלמינציה: נמנעים בכל פעם מאחד המזונות שנחשבים למחוללי אלרגיה, עד שהסרת אחד מהם מהתפריט מעלימה את הסימפטומים".
האם למצבי מתח ולחץ יש חלק בריבוי מחלות העיכול והאלרגיות? פרופ' טרנר טוען כי "אין עדות לכך שבעיות רגשיות או מצבי דחק וסטרס גורמים להתפרצות ראשונית של מחלות מעי דלקתיות, אף על פי שנעשו לא מעט מחקרים על כך. עם זאת, נמצא קשר ברור בין מצבי דחק רגשיים להתפרצות חוזרת של המחלה. אנו רואים חשיבות רבה להתייחס גם לצד הרגשי ומקיימים סדנאות תמיכה עם פסיכולוגים, גם להורים וגם לילדים ולבני הנוער, במטרה להקנות להם כלים עצמאיים להתמודדות רגשית".
לכל רגישות - מתכון
"גם טעים וגם בריא" / הוצאת מטר
שיתוף פעולה בין השף המוערך עומר מילר, חולה קרוהן, כוהנת הבישול אלינוער רבין, ופרופ' דן טרנר, מנהל המכון לגסטרו ילדים ותזונה בבית החולים שערי צדק, הוליד ספר בישול מעורר תאווה, המציע שלל מתכונים שמתאימים גם לחולי קרוהן וקוליטיס, צליאק, אי סבילות ללקטוז ומעי רגיש.
לטעמי, זהו ספר חובה בכל בית שבו סובלים ממחלות או מרגישויות אלה, כי הוא משלב להפליא בין הסבר רפואי ותזונתי ברור, קליל ומסודר, לבין מתכונים מצוינים ופשוטים יחסית להכנה, שהיו מכבדים כל ספר בישול רגיל שהיו מודפסים עליו. בפתחו של כל מתכון מצוי "מקרא" המסווג את רמת התאמתו לקטגוריות השונות: להורדת דלקת במחלקת קרוהן, לשמירה על המחלה בשליטה, להורדת תסמינים במחלה פעילה, למצבי הצרות במעי, לחולי צליאק ואי סבילות לגלוטן, לתסמונת המעי הרגיש ולאי סבילות ללקטוז. מחיר: 98 שקלים. כל התמלוגים ממכירת הספר מוקדשים לפעילויות תמיכה ולסדנאות לילדים ולבני נוער המתמודדים עם מחלות קרוהן וקוליטיס כיבית במרכז הרפואי שערי צדק.
אז מה אוכלים בכל זאת?
בעוד אנשים הסובלים מאלרגיות ומאי סבילויות למוצרי מזון מסוימים נדרשים להימנע מהם לחלוטין, במקרה של מחלות דלקתיות של מערכת העיכול רופאים מודעים לחשיבות הטיפול התזונתי, ולא רק תרופתי, כדי להגיע למצבים ארוכים של רגיעה בדלקת (רמיסיה) ולשמר אותה.
עדי זוסמן, דיאטנית קלינית ומאמנת לבריאות, המנהלת את מרכז "דרך הבטן" לבריאות מערכת העיכול, מציינת כי במחקר שהתבצע במשך שנתיים בקרב חולי קרוהן בביה"ח שיבא נמצא כי תזונה עשירה בפירות, בירקות ובדגנים, דלה בחלבונים מהחי ומוצרי חלב, ומבוססת על ארוחות מסודרות בבישול ביתי, הביאה לרמיסיה בקרב 100% מהחולים בשנה הראשונה שלאחר ההתפרצות, לעומת 67% בלבד בקבוצת הביקורת שאכלה כרגיל. לאחר שנתיים מאז ההתפרצות הנתונים ברורים עוד יותר: הרגיעה נשארה בקרב 92% מהחולים שהקפידו על התזונה הזו, לעומת 25% רגיעה בלבד בקרב החולים שאכלו כרגיל.
לדבריה, לסובלים מדלקות במערכת העיכול "מומלץ להעדיף דג, ביצה, טופו וקטניות. יש לבחור מזון עשיר בוויטמינים ובמינרלים וקל לעיכול, מיצים סחוטים וירקות - טריים מאודים או אפויים. חשוב להקפיד על לעיסה טובה. מומלץ לבצע פעילות גופנית ולתרגל הרפיה ונשימות".
חולי צליאק, הנדרשים להימנע מגלוטן, יכולים לצרוך מוצרים המבוססים על קמח תפוחי אדמה, קמח אורז, קמח תירס, עמילן תירס (קורנפלור), קמח סויה וקמח חומוס. לבעלי רגישות ללקטוז החלב מומלץ להחליף את חלב הפרה בחלב סויה, שקדים, אורז או קוקוס, ולצרוך מעדנים וגבינות המבוססים על סויה (שלא עברה הנדסה גנטית), שמן קוקוס או מוצרים טבעוניים אחרים.
לפי הגישה הנטורופתית, המזונות הנחשבים לנוגדי ולמנטרלי דלקת הם: שקדים, תפוחי עץ, עלים ירוקים וירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי, קולרבי), זאת בהנחה שאינכם רגישים או אלרגיים לאף אחד מהם.
* יצוין כי אין בהמלצות המובאות בכתבה זו הנחיה לטיפול פרטני, והן אינן מחליפות ייעוץ על ידי גורם רפואי מוסמך.
צילומים: Gettyimages
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
