לא פחות מ־6,284 איש בישראל מתו ב־2014 ממחלות לב - סיבת המוות השנייה בשכיחותה בישראל אחרי סרטן; ועוד כ־25 אלף בני אדם לוקים בהתקף לב בישראל בשנה. זו התמונה העולה מהדו"ח העדכני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
למחלות לב יש כמה גורמי סיכון עיקריים, ובהם רמת כולסטרול גבוהה בדם, יתר לחץ דם, עישון, סוכרת, היעדר פעילות גופנית מספקת, השמנת יתר, לחץ, דיכאון והיסטוריה משפחתית. אחת המחלות השכיחות יותר היא התקף לב, שבמהלכה נחסם עורק כלילי כלשהו, ובעקבותיו הרקמה שקיבלה דם מאותו עורק נמקה ומפסיקה לפעום. ככל שהעורק החסום מרכזי יותר - ההתקף חמור יותר, מכיוון שאזור רחב יותר נפגע. בניגוד למה שנהוג לחשוב, נשים סובלות יותר מהתקפי לב בהשוואה לגברים והן אף מתאשפזות יותר לאחר התקף לב. פעמים רבות המודעות לשכיחות התופעה אצלן גורמת לאיחור בפינוי, באבחון ובטיפול.
אז איך תדעו כיצד לשמור על בריאות הלב, אילו בדיקות צריך לבצע בכל גיל ומי נמצא בסיכון מוגבר? ד"ר אשרף חמדאן, קרדיולוג בכיר ואחראי תחום דימות הלב בבילינסון, מתאר את מדריך הבדיקות לכל גיל.
מתחת לגיל 40
מתחת לגיל 35 הסיכון ללקות בהתקף לב נמוך יחסית, ולכן אין צורך לבצע בדיקות שגרתיות אם אין תלונות כמו כאבים בחזה או קוצר נשימה. אם מופיעים תסמינים אלה, יש לגשת לרופא המטפל לצורך בירור רפואי. לספורטאים ולמי שמבצע ספורט באופן קבוע - מומלץ לבצע בדיקת מאמץ (ארגומטריה) פעם בשנה.
מגיל 18 מומלץ למדוד לחץ דם אחת לשנתיים. כמו כן, יש לבצע בדיקת שומנים בדם פעם בשלוש שנים (אלא אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות ואז מומלץ לבצע את הבדיקה פעם בחצי שנה). אם קרוב משפחה מדרגה ראשונה לקה בהתקף לב בגיל צעיר, מומלץ להיות במעקב של רופא קרדיולוג כבר בגיל זה כדי למנוע התקפי לב.
מומלץ לבצע פעילות גופנית של חצי שעה לפחות, שלוש פעמים בשבוע; וכצעד מניעתי, בכל גיל ובכל מצב מומלץ להיגמל מעישון. שימו לב כי גם שתי סיגריות ליום עלולות להזיק. עוד מומלץ להקפיד על משקל גוף תקין, ושמדד מסת הגוף (BMI) נמוך מ־25.
מעל גיל 40 ללא עבר הכולל התקף לב
מומלץ לבצע בדיקת מאמץ (ארגומטריה) פעם בשנתיים ובדיקת שומנים בדם פעם בשלוש שנים (אלא אם כן הבדיקה לא תקינה ואז מומלץ לבצעה פעם בחצי שנה). אם תוצאות בדיקת הארגומטריה אינן תקינות יש לפנות לקרדיולוג כדי לבצע אחת מהבדיקות הבאות: מיפוי לב - מטרתה לאבחן ליקוי באספקת הדם לשריר הלב; אקו לב במאמץ - גם בדיקה זו מאבחנת ליקוי באספקת הדם לשריר הלב; CT של הלב - "צנתור וירטואלי" - בדיקת עורקי הלב בעזרת חומר ניגוד כדי לאבחן חסימות עורקים אם יש כאלו; ו־MRI במאמץ תרופתי - בדיקה זו בודקת את פעילות הלב במאמץ ובמנוחה.
אם תוצאות הבדיקות אינן תקינות, הקרדיולוג המטפל ישקול הפניה לצנתור. מדובר בפעולה פולשנית שבה אפשר לאבחן ולטפל בהיצרויות בעורקים של הלב. אם קיימת היצרות כלשהי מטפלים בה בזמן הצנתור על ידי השתלת סטנט ("תומכן"). היצרויות קשות או היצרויות בעורק הראשי יטופלו במקרה הצורך בניתוח מעקפים.
כמו כן, מומלץ לבצע פעילות גופנית של 180 דקות בשבוע לפחות; וכצעד מניעתי, בכל גיל ובכל מצב מומלץ להיגמל מעישון. מומלץ גם להקפיד על משקל גוף תקין, בעוד מדד מסת הגוף (BMI) נמוך מ־25.
אל תקחו ללב // צילום: GettyImages
חולי סוכרת
חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה מהאוכלוסייה הכללית ללקות בהתקף לב, בעוד חולים שאינם מאוזנים נמצאים בסיכון גבוה פי חמישה להתקף לב ולטרשת עורקים. עם זאת, בשל מחלתם הם עשויים שלא להרגיש כאבים בחזה בעת התקף לב, שכן סוכרת עלולה למנוע את מעבר אותות הכאב מהעצבים אל המוח.
ככל שהסוכרת נמשכת יותר שנים, כך גוברים הסיכויים להופעת התקף לב. לכן אוכלוסייה זו צריכה לעבור בדיקות מקיפות לעיתים תכופות יותר מהאוכלוסייה הכללית ולהיות במעקב רפואי צמוד. מומלץ לבצע בדיקת ארגומטריה אחת לשנה ובדיקת שומנים בדם פעם בחצי שנה. אם אחת משתי הבדיקות לא תקינות, יש לגשת לבדיקה אצל רופא קרדיולוג שישקול הפניה לאחת מהבדיקות המתוארות לעיל.
מומלץ לבצע פעילות גופנית של 180 דקות בשבוע לפחות; וכצעד מניעתי, להיגמל מעישון. מומלץ גם להקפיד על משקל גוף תקין, בעוד מדד מסת הגוף (BMI) נמוך מ־25.
נשים לאחר גיל המעבר
גם נשים לאחר גיל המעבר נמצאות בקבוצת סיכון. נשים בעת התקף לב חוות פחות כאבי חזה "טיפוסיים" (כאב לוחץ במרכז החזה המקרין לזרוע שמאל), והן חוות מגוון תסמינים אחרים (קוצר נשימה, בחילה, כאב גב, סחרחורת, עייפות). בגיל המעבר עולה הסיכון ללקות בהתקף לב, הן בגלל השינויים ההורמונליים והן משום שהסיכון ללקות בהתקף לב עולה עם הגיל. בגילים אלה משתווה שיעור הנשים לשיעור הגברים הלוקים בהתקף לב.
בהמלצות: יש לבצע פעילות גופנית במשך 180 דקות בשבוע לפחות; יש לבצע בדיקת שומנים בדם פעם בשנה ובדיקת מאמץ פעם בשנתיים; יש להימנע מעישון; וכדאי להקפיד על משקל גוף תקין, בעוד מדד מסת הגוף (BMI) נמוך מ־25.
"סיפור משפחתי" של מחלת לב
אנשים שבמשפחתם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שבגיל צעיר לקה בהתקף לב (כגון: אבא, אח מתחת לגיל 55, אמא, ואחות מתחת לגיל 65) הם בעלי סיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב. נתון זה אמנם אינו בר שינוי, אך יש להיות במעקב צמוד של רופא קרדיולוג ולבצע בדיקות תקופתיות ובעיקר CT של הלב, "צנתור וירטואלי". כמו כן, יש לבצע בדיקת שומנים ובדיקת ארגומטריה פעם בשנה.
גם במקרה זה מדובר באותן המלצות: פעילות גופנית של 180 דקות בשבוע לפחות, הימנעות מעישון והקפדה על משקל גוף תקין, בעוד מדד מסת הגוף (BMI) נמוך מ־25.
אנשים שבעברם התקף לב
מי שכבר עבר התקף לב נמצא בסיכון מוגבר ללקות בהתקף לב נוסף. אם עברתם התקף לב, עליכם להיות במעקב צמוד של קרדיולוג פעם בחצי שנה עד שנה. יש לבצע בדיקת שומנים בדם פעם בחצי שנה, להקפיד על נטילת התרופות באופן קבוע ועל פי המינון שאותו רשם הקרדיולוג המטפל, ולבצע את הבדיקות השגרתיות בהתאם להמלצתו.
לאנשים אלה מומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה (למשל, הליכה במהירות ממוצעת במשך כחצי שעה, שלוש פעמים בשבוע), להקפיד על דיאטה דלת שומן ודלת מלח, להימנע ממאכלים עתירי כולסטרול דוגמת גבינה צהובה וביצים ולהוסיף לתפריט ירקות. כמו כן, מומלץ שלא לאכול שעה־שעתיים לפני השינה, להיגמל מעישון ולשמור על משקל גוף תקין, בעוד מדד מסת הגוף (BMI) נמוך מ־25.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו