מציון תצא בשורה

חדשנות הישראלית נתפסת בדרך כלל כנושא שקרוב יותר לפיתוחים טכנולוגיים בעולמות כמו תוכנה ותקשורת. אבל גם בתחום הרפואי גדלה בארץ תעשייה מרשימה, שמוציאה מתוכה פתרונות חדשניים, חלקם כבר לא רחוקים מהגשמה, ואחרים מיידיים וזמינים.

בכתבה זו נסקור שלוש חברות ציבוריות, שתיים מהן שהונפקו בבורסות לני"ע, אך חשוב להדגיש שאין באמור בכתבה משום המלצה לביצוע השקעה וכי על כל אדם לפעול לפי שיקול דעתו, לאחר שנועץ על פי חוק ביועץ השקעות מוסמך.

 

נוירוניקס: תקווה לחולי אלצהיימר

אחת המחלות המאיימות וחשוכות המרפא היא אלצהיימר - מחלה ניוונית שאינה כואבת מבחינה פיזית, אך גובה מחיר גבוה מנפשו של האדם, שמאבד, שלב אחר שלב, את יכולותיו השכליות. כעת מתברר שיש טיפול, שאמנם לא מרפא את המחלה, אבל מעכב את התפתחותה. "הטיפול שלנו מחזיק כשנה", מסביר מנכ"ל נוירוניקס, אייל בר־אור, בשיחה שניהלנו עימו בקליניקה של החברה ברמת גן. לדבריו, "בהינתן הפתרונות שקיימים כיום בשוק, זה כנראה הכי טוב שיש".  

נוירוניקס שילבה בין הטכנולוגיה החשמלית TMS, שמוכרת במשך שנים ומגרה את החלק החיצוני של המוח בתרגילי מחשבה מיוחדים שמותאמים לכל אזור ואזור במוח. לחברה, שביצעה ניסויים בארץ ובמרכזים רפואיים מובילים בעולם, כבר יש האישורים הנדרשים ממשרד הבריאות והיא מטפלת בחולים בארץ. 

לדברי בר־אור, עלות הטיפול היא כ־20 אלף שקלים והוא נמשך כשישה שבועות. "הסבל של חולי אלצהיימר הוא גדול, ולכן כל דבר שיכול לסייע הוא חשוב", הוא מוסיף, "הטיפול שלנו לא יחזיר את האנשים למה שהיו לפני עשר שנים, אבל הוא כן מצליח להחזיר אותם שנה־שנתיים אחורה - וזה לא מעט". 

מנכ"ל נוירודרם, ד"ר עודד ליברמן 

 

נוירודרם: שיפור חיי חולי פרקינסון

אחת ההנפקות המוצלחות בבורסת הנאסד"ק של 2014 בתחום מדעי החיים היתה חברת נוירודרם הישראלית, שממוקמת בפארק המדע ברחובות. לחברה יש לא מעט משקיעים מעניינים שהשקיעו בה לאורך הדרך, אחד המפורסמים שבהם הוא השחקן מייקל ג'יי פוקס, שבאמצעות קרן מיוחדת שהקים ונושאת את שמו השקיע בה מיליון דולר - הסכום המירבי שהקרן מקצה להשקעותיה. משקיע אחר, בהיקפים קטנים יותר, היה יורגן המברכט, מומחה בעל שם בהשקעות והיועץ של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.

הרעיון של נוירודרם נועד לסייע לחולי פרקינסון, שבה, אגב, לקה גם ג'יי פוקס בעצמו. מנכ"ל החברה, ד"ר עודד ליברמן, מסביר כי מדובר במחלה "הנוירו־דגנרטיבית מספר 2 בעולם, אחרי אלצהיימר. היא נוצרת בגלל מחסור של דופמין במוח. חולים בה בין 5 ל־6 מיליון איש בעולם, וזה לפני שגילינו במדויק מה קורה בסין". למחלה יש תרופה אחת מוכרת ששמה "לבודופה", הניתנת באמצעות כדורים לבליעה המעלים את רמת הדופמין במוח. הבעיה היא שרמה זו יורדת בחזרה כשהשפעת הכדור מסתיימת, ואז החולים סובלים מהתגברות הסימפטומים של המחלה, ובהם רעידות והתכווצויות שרירים. 

נוירודרם לקחה רעיון של הפיכת הכדור לנוזל שאפשר להזריק לתוך מחזור הדם. בדומה למשאבת האינסולין ששיפרה את חייהם של חולי סוכרת, מפתחת החברה מכשיר קטן מאוד שבאמצעות מחט זעירה מזריק את הנוזל לגוף, בלי התערבות פולשנית רבה. הרעיונות היו ישראליים נטו, אבל המשקיעים הזרים התלהבו לא פחות. נוירודרם פועלת להשיג רישוי למוצריה בארה"ב ובאירופה עד שנת 2018. 

"הניסיון להפוך את 'לבודופה' למשהו נוזלי שניתן להזרקה היה אתגר קשה. קראו למולקלה 'נאסטי' או 'מולקולת נאחס'", אומר ד"ר ליברמן. במידה רבה הצליחה נוירודרם להוציא את הנאחס מהתרופה.

 

גלמד: פיתוח תרופה לכבד שומני

אחת התופעות הרפואיות השכיחות, אך הפחות מוכרות לציבור הרחב, היא כבד שומני. חברת גלמד הישראלית מפתחת תרופה מיוחדת למצב זה. 

 

"רוב האנשים ימותו לא ישירות מכבד שומני, אלא מסיבוכים קרדיו־וסקולריים שנובעים מתופעה זו", מסביר אלן בהרב, מנכ"ל החברה, ומוסיף כי "מי שיודע שהיה לנו כבד שומני בדרך כלל הוא הפתולוג. יש נתונים ברורים שמראים שכשיש כבד שומני, הסיכון לאירוע לבבי, לשבץ, לניתוח מעקפים וכיוצ"ב עולה פי 4 כגורם סיכון. זאת, גם אם מפרידים גורמים כמו עישון והשמנה". 

כבד שומני נוצר בגלל הרגלים לא בריאים הנובעים מאורח החיים המערבי, כגון צריכת סוכר ושומן טראנס. לדברי בהרב, מחקרים עדכניים מראים כי ירידה של 7 אחוזים בשיעור השומן בגוף מביאה לנורמליזציה מוחלטת של הכבד. עם זאת, ידוע כי ירידה במשקל היא לא אחת יעד שרבים מתקשים לעמוד בו.

הרעיון לטיפול בכבד השומני באמצעות תרופה עלה במוחו של פרופ' טוביה גילת ז"ל - חוקר ישראלי מתחום הגסטרו־אנטרולוגיה, שעל שמו רשומים יותר מ־370 מאמרים אקדמיים. "הוא חשב לטפל באבנים בכיס המרה על ידי הרכבה של חומר חדש, שמורכב משני חומרים שהגוף מכיר: מלחי מרה עם חומצות שומן מבוטנים. המולקולה הסינתטית לא היתה קיימת בטבע והיה קשה לייצר אותה", מסביר בהרב. 

החברה מנהלת את אחד הניסויים הגדולים והמורכבים בעולם לבדיקת התרופה שפיתחה, וזאת ביותר מתשע מדינות, ובהן ארה"ב, גרמניה וישראל, ב־72 מרכזים רפואיים שונים. גלמד מעריכה שהתוצאות הסופיות יתפרסמו ב־2017.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו