מטעמים ברורים מפיקים אוהבים להצמיד את המילה "איכותי" לכל הצגת חנוכה. פונים ללב ההורים ולארנק שלהם בו בזמן. "האסופית" לא מתהדרת במערך יח"צ משומן, וייתכן שכלל לא נתקלתם בקריאה לבוא לחזות במחזמר בתיאטרון ר"ג. הסיבה: היא אינה משופעת כוכבי ילדים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
את הפנים של אן שרלי וגילברייט בלייט - הילדים שלכם לא יזהו. זו הבשורה הטובה הראשונה: מדובר באוסף שחקנים רעבים ומוכשרים מבית צבי, שטורפים את הבמה כאילו זו ההזדמנות האחרונה שלהם לזכות במחיאות כפיים (בואו נקווה שלא). את אן שרלי "ראש גזר" מגלמת מיכל פרדקין המצוינת, ואת הוריה המאמצים מגלמים רועי מלכה (מתיו) והדרה דדון (מרילה), שניהם עושים עבודה משכנעת מאוד (אציין כי הקאסט מתחלף).
הבשורה הטובה השנייה מצויה בעיבוד המעולה. "האסופית" הוא מחזמר אינטליגנטי, דובר עברית צחה ("פגעתי ברגשותייך", "ירח, האם אתה עדי?"). שום מבוגר לא יתכווץ במושבו במבוכה מרמת הטקסטים, להפך. חלק מההורים, לטעמי, נהנו לא פחות מהילדים.
לפני השקיעה בכיסאות הנוחים כדאי להכיר בכלליות את סיפורה של אן שרלי, היתומה בעלת הדמיון המפותח המתקשה להשתלב בעיירה השמרנית אבונלי, עד שהיא שובה את לב כולם, כולל את ליבו של התלמיד הצעיר, בלייט.
מה שהופך את "האסופית" לחוויה הנוגעת בשלמות הוא שילוב מנצח בין מרכיבים: תפאורה יפה ולא בומבסטית, תאורה פשוטה (אל תחפשו פה פירוטכניקה), תלבושות תקופתיות שובות לב, פסקול מענג, משחק מדויק עם מינונים נכונים של הומור ושל עומק (אזהרה: ההצגה אינה מיועדת ואינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 5. שתי סצנות עוסקות במחלות קשות ובמוות קרוב), ומעל לכל כריזמה טבעית, אותנטית, ואנרגיה של שחקנים צעירים, המקבלים הזדמנות בחנוכה לפגוש ילדים בגובה העיניים.
עשרה נאמברים, כולל סולואים יוצאים מן הכלל של פרדקין, זכו למחיאות כפיים סוערות, ואת הצחוק המשוחרר של הילדים בקהל לא היה אפשר לפספס. "האסופית" הוא ההוכחה שאפשר ליצור תיאטרון משובח לילדים בלי להתפשר על כלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו