המלחמה בטרור ברשת: מי נגד מי?

סימנים מעוררי תקווה מצד פייסבוק, גוגל וטוויטר. סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת היום (א') כי ענקיות האינטרנט מגבירות את המאמצים להילחם בתעמולה האיסלאמית הקיצונית המועברת דרכן. החברות מבצעות זאת בשקט ובחשאיות, בכדי להימנע ממראית עין ציבורית שהן עוזרות לממשלות, למשטרה או לרשויות האינטרנט.

כך, למשל, ביום שישי האחרון הודיעה פייסבוק כי מחקה פרופיל שבחברה האמינו ששייך לתספין מאליק, המחבלת מהפיגוע הרצחני בסן ברנרדינו בקליפורניה בשבוע שעבר, שהואשמה עם בעלה ברצח 14 בני אדם בפיגוע ירי המוני אותו חוקר ה-FBI כ"אירוע טרור". בפייסבוק אמרו כי הורידו את הפרופיל, שפעל תחת שם בדוי, בגין "הפרת הסטנדרטים בקהילה שלה", האוסרים על שבח או קידום "פעולות טרור". דובר פייסבוק הודה כי היה בדף תוכן פרו-איסלאמי שתמך בדאעש, אך סרב לפרט מעבר לכך.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק  

יום קודם לכן נפגשו ראש ממשלת צרפת ופקידי נציבויות אירופאיות נוספות בפגישות נפרדות עם נציגי פייסבוק, גוגל, טוויטר וחברות אחרות, ודרשו פעולה מהירה ונחרצת יותר על "הסתה לטרור ודברי שטנה ברשתות המקוונות".

חברות האינטרנט תיארו את המדיניות שלהם כפשוטה: הן אוסרות סוגים מסוימיים של תוכן, בהתאם לתנאי השירות שלהן, ודורשות צו בית משפט כדי להסיר או לחסום כל דבר מעבר לזה, כאשר כל אחד יכול לדווח על תוכן לבדיקה והסרה אפשרית.

אבל האמת הרבה יותר מורכבת ועדינה. לדברי עובדים לשעבר, פייסבוק, גוגל וטוויטר דואגות קודם כל לתדמיתן הציבורית, ומפחדות שאם יחשפו את הרמה האמיתית בה הן משתפות פעולה עם רשויות אכיפת החוק במערב, יעמדו בפני דרישות אינסופיות לפעולה דומה ממדינות ברחבי העולם.

דאגה משמעותית נוספת של החברות היא כמובן כיצד הן נתפסות על ידי הצרכנים ככלים של הממשלה. גרוע מכך, אם החברות ידווחו בדיוק איך עובדת ה"שיטה", הן מסתכנות כי בכך שניתן יהיה ללמוד על איך מערכות ההפעלה שלהן ועל דרכים לעקוף ו"לנצח" אותן.

בני הזוג מאליק. מבצעי הפיגוע הרצחני בקליפורניה ותמכו בטרור האיסלאמי בפייסבוק // צילום: אי.אף.פי

פייסבוק, גוגל וטוויטר טוענות כי הן לא מטפלות בתלונות המגיעות מממשלות באופן שונה מאלו המגיעות מאזרחים, אלא אם הממשלה מקבלת צו בית משפט, אולם לדברי עובדים ופקידי ממשלה, ישנן דרכים לזרז את הטיפול בתלונות. אחד המפתחות בהן משתמשות הממשלות הוא להתלונן כי איום, דברי שטנה או אלימות מפרים את תנאי השירות של החברה, ולא כל דין. תוכן כזה, כשהוא מדווח, יכול להילקח למטה החברה בתוך שעות או דקות, וללא עקבות ניירת כמו צו בית משפט. 

"הרשויות הפדרליות נוהגות לפנות ישירות לטוויטר ולבקש סיוע כדבר שבשגרה, במקום לפנות דרך ערוצים רשמיים", אמר פעיל שסייע להשבית חשבונות רבים. פעיל אחר, דובר צרפתית המשתמש בכינוי NageAnon בטוויטר, טען שעזר למדינות להיפטר מאלפי קטעי וידיאו על ידי הפצת קישורים של מקרים ברורים של הפרת מדיניות החברות וגיוס מתנדבים אחרים בכדי לדווח על אותם קטעים. לדבריו, "דיווחים כאלה מגיעים לחברה במהירות ומטופלים כמקרים דחופים". אדם נוסף, המכיר את פעילות יוטיוב, טוען כי גורמים רשמיים בחברה נוטים לסקור במהירות קטעי וידיאו שיוצרים מספר גבוה של תלונות ביחס למספר הצפיות.

אולם מה שגורמי אכיפת החוק והפוליטיקאים רוצים באמת, הוא לעצור את שיתוף תוכן בהתאם לבחירתן. דבר כזה הוא אתגר טכנולוגי עצום, המצריך גם שינוי גדול במדיניות. בכל זאת, לדברי גורם המעורה בפרטים, "היו כמה שינויי מדיניות רשמיים, כמו למשל בטוויטר, שתיקנה את מדיניותה כשאסרה איומים עקיפים של אלימות, בנוסף לאיומים ישירים, ושיפרה באופן דרמטי את מהירות הטיפול בבקשות לחסימת והסרת חשבונות".

ניקול וונג, ששימשה בעבר כמנהלת הטכנולוגיה הראשית בבית הלבן, אמרה כי חברות האינרנט מסרבות ליצור מסד נתונים של קטעי וידאו הקשורים לטרור או ג'יהאד, למרות שמסד כזה רלווונטי במיוחד בתקופה הנוכחית, מחשש שממשלות מדכאות ידרשו מהן להרחיב אותו, לספק להן אותו מראש ולהסיר כל תוכן הקשור בו שהן אינן אוהבות. "חברות הטכנולוגיה צודקות בכך שהן נוקטות זהירות מול ממשלות", אומרת וונג, "הלא הן שחקניות גלובליות ואינן רוצות לשחק או להיות מנוצלות על ידי אף אחד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו