מה קורה למחירי העגבניות?

עגבניה, למרות המחירים הגבוהים, נתפסת כירק הכי ישראלי. פרי הדר נתפס כפרי הישראלי ביותר. בהפרש קטן יחסית נמצא האבטיח. כך עולה מסקר שנעשה באמצעות מדגם מייצג של 500 נשאלים בגילאי 18 עד 65, עבור מכון וולקני לחקר החקלאות.

מן הסקר עולה עוד, כי אצל 54 אחוזים מהנשאלים העגבניה משמשת בעיקר כמרכיב בסלט. 80 אחוזים מהציבור הישראלי מדווח על אכילת פירות וירקות כמעט כל יום ומעל למחצית מהציבור, 56.8 אחוזים, מדווח כי הסלט שלו מורכב מארבעה סוגי ירקות לפחות. 46.6  אחוזים דיווחו כי הם אוכלים ירקות ופירות פעם ביום, ו-33.6 אחוזים אמרו שהם אוכלים פירות וירקות כמה פעמים ביום.

כבר יותר מחודש עבר מאז השרב הגדול שהביא לנו לא רק אבק, אלא גם חיסל יבולים ענקיים של עגבניות, ושלח את המחירים לסחרור, שעד היום לא נגמר. השרב חיסל יבול עצום, ובמקביל התפרץ וירוס, שכבר שנה וחצי גורם לנזקים עצומים לגידולי העגבניות. הווירוס (טומבו-וירוס נוגד עמידות סוג 2) פועל בעיקר בטמפרטורות גבוהות, ואז הוא פוגע בחנטה, שזה השלב שבו הפירות מתחילים להיות ראויים למאכל. לאחר הפגיעה, לצמחים יש פחות תוצרת ואורך החיים שלהם מתקצר. שתילי העגבניות הנגועים נחלשים ומתכווצים ויש לעקור אותם ולגדל הכול מחדש. חקלאים רבים נאלצו להשמיד חממות שלמות של עגבניות שהיו לקראת השיווק. בישראל התגלה הווירוס לפני שנה וחצי, ובירדן הוא אותר לפני מספר חודשים.

ההתקררות בשבוע האחרון מאיטה את הפעילות של הווירוס בחממות, ובמשרד החקלאות רואים עכשיו עלייה בייצור אצל המגדלים. בעוד שבוע-שבועיים צפויה להגיע לשווקים תוצרת בכמויות, שיאפשרו הוזלה וחזרה למחירים שפויים. כבר עכשיו יש הוזלות קלות, חלקן כמבצעים של רשתות המסבסדות את העגבניות, אבל הכמויות הגדולות יגיעו רק אחרי חנוכה. המחיר הריאלי למגדל צריך להיות 4 שקלים לקילוגרם, כדי לכסות את כל עלויות הגידול.

 

צילום: גדעון מרקוביץ'

 

לדברי ד"ר אביב דומברובסקי ממכון וולקני, התקופה שדואגים לגביה היא לקראת הקיץ הבא. "מנסים עכשיו כמה פתרונות כמו חיטוי של החממות הנגועות, בחומרים מבוססי כלור, כדי למנוע את הנזק גם ביבול של תחילת הקיץ. אם הקרקע לא תחוטא, גם השתילים החדשים יידבקו. מספיק שצמח אחד נגוע, וכל החלקה נדבקת. הווירוס עובר מצמח לצמח כשהחקלאי עובר ומתחכך בצמח הנגוע או נוגע בידיים. לדבריו, בכל העולם אין זנים עמידים בפני הווירוס, שכבר התפשט לכל הארץ. "זה התחיל במושב אחד, לאט לאט עבר מהבשור לרמת הנגב, ועכשיו גם לערבה ולצפון הארץ".

יצרני הזרעים הגדולים, כמו הזרע, זרעים גדרה, א.ב. זרעים ועוד יצרנים קטנים מנסים לטפל זנים עמידים, נגד הווירוס. לדברי ד"ר דומברובסקי, "זנים מסחריים עמידים יהיו זמינים רק עוד שלוש עד חמש שנים, במקרה הטו. בינתיים צריך התנהלות נכונה וחיטוי מוקפד במבנים הקיימים, כדי למנוע הדבקות".

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו