הנושא עומד מזה מספר שנים במוקד מחלוקת בין ארגוני נשים וגברים. עוד טרם קום המדינה, קבעה הרבנות הראשית לארץ ישראל בשנת 1944 להעלות את גיל חיוב המזונות מגיל שש שנים לחמש עשרה שנים. בשנת 1980 האריכה מועצת הרבנות הראשית לישראל את התקנה לגיל שמונה עשרה שנה.
מאז, המציאות השתנתה וכך גם השוויון בין המינים. מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, הציג את הסוגיה לפני מועצת הרבנות הראשית ישראל ואף ציין את השינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז תקופת המנדט: "קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון", הסביר הרב יעקבי.
הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, נשיא המועצה // צילום: דודי ועקנין
עוד הסביר הרב יעקב כי "הבהרה מפורשת של הסוגיה עשויה לסייע בפתרון סכסוכי גירושין", והוסיף כי "הטלת סכומי חיוב גבוהים על פי גישה הקיימת אצל חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים".
בסיומו של הדיון אימצה הרבנות הראשית הצעת החלטה של נשיא המועצה, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, וקבעה כי בעת פסיקת מזונות ילדים מכוח תקנת הרבנות הראשית צריכים "היושבים על מדין", כלומר: דיינים ושופטים – להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות הן ביכולת כלכלית של אימהות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו