"הלב שלי יכול להתמודד עם המכות, המוח שלי יכול לשאת את השחיקה, אבל הגוף שלי יודע שזה הזמן להגיד שלום" (קובי בראיינט נפרד מכדורסל)
הוא היה אמור לחתום על חוזה נמוך בהרבה; לאפשר ללייקרס לבנות קבוצה ראויה; לקבל על עצמו תפקיד משני; להיות "מבוגר אחראי"; לא לזרוק 20 זריקות בערב; להעפיל לפלייאוף; מי יודע, אולי להתחרות גם על תואר; ורק אז, ללכת.
אבל קובי בראיינט מעולם לא ידע להיות ב"אמצע", לטוב ולרע. או שהוא על גג העולם או שהוא מטיח 1 מ-14 ו-4 מ-20 מהשדה; או שהוא אלוף אן.בי.אי חמש פעמים או שהוא הבחור שהסתבך ב-2003 בחשד לאונס; או שהוא השחקן היחיד בליגה ששיחק 20 שנה באותו מועדון או שהוא זה שהחטיא יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה.
ההודעה האחרונה תסיט את תשומת הלב מהיכולת הנוכחית שלו על הפרקט לגילויי הפרידה באולמות השונים, כפי שנעשו בזמנו לאגדות כמו דוקטור ג'יי וקארים עבדול-ג'אבר. מחיר הכרטיס הזול ביותר למה שצפוי להיות משחקו האחרון – ב-13 באפריל נגד יוטה – עלה בתוך דקות מ-100 דולר ל-500. הניתוחים הטרחניים של אוהביו ושונאיו על מיקמו בהיסטוריה ימשיכו לעייף, אבל על ציטוט אחד של מג'יק ג'ונסון מאתמול כולם כנראה יסכימו – כל אחד והפרשנות שלו: "לעולם לא יהיה עוד קובי בראיינט".
ג'ורדן לבראיינט: "לא משנה מה, תזכור להנות מזה" // צילום: אי.אף.פי
מודל לחיקוי
"ברייאנט היה הג'ורדן שלי" (פול ג'ורג', אתמול)
מאי 1997, משחק 5 בחצי גמר המערב ביוטה. בראיינט, אז רוקי בן 18, משגר בזה אחר זה ארבעה אירבוליים קריטיים בדקות האחרונות בדרך להדחה כואבת מהפלייאוף. בתוך שנים ספורות יהפוך לשחקן שלם בהרבה, עם גרף התקדמות שיזכיר מאוד את מייקל ג'ורדן – ויגרום למיליונים עד היום להתרעם על עצם אזכור השניים באותו משפט.
אבל לפול ג'ורג מאינדיאנה ולעוד עשרות כוכבים, שבקושי צפו באליפויות של שיקגו, זה לא אכפת: "אני לא אומר שהוא היה טוב יותר מג'ורדן, אבל עבורי הוא היה מודל לחיקוי. אני זוכר את עצמי יושב בבית וצופה במשחק עם אמא ואבא שלי. אחרי זה הייתי יוצא לחצר ומנסה לחקות את מה שהוא עשה".
בליגה שבה דימוי ההיסטוריה שלה מעוצב לא מעט על ידי המכירות בחנויות המזכרות, בראיינט אכן היה "ג'ורדן הבא" במובן הזה. בימים שהאן.בי.אי חיפש פרצוף חדש, ה"ממבה" נכנס לתפקיד בצורה מושלמת – והיותו הכל חוץ מקונצנזוס רק תרמה לכך. ג'.יי ג'יי אנדנה מ-ESPN סיכם נפלא: "זה שקובי לא היה ג'ורדן לא אומר שהוא לא היה כמו ג'ורדן".
15 סוגי פציעות
"יש כל כך הרבה יופי בכאב" (בראיינט במסיבת העיתונאים לאחר המשחק, היום לפנות בוקר)
ואלה שמות: שבר מאמץ בעצם הירך, שבר בברך ימין, שבר בברך שמאל, דלקת בברך ימין, נפיחות בברך ימין, שוקה חבולה, נקע בקרסול ימין, נקע בקרסול שמאל, דלקת בגיד, קרע בעקב אכילס, נפיחות בכף הרגל, שבר באצבע (שני סוגים שונים), שבר בכף היד, נקע בכתף. 20 שנה, 15 סוגי פציעות, ולמרות זאת – 47,178 דקות (תשיעי בהיסטוריה, בינתיים).
בראיינט אמנם לא היה שחקן כדורסל טוב כמו ג'ורדן, אבל ספק אם היה מישהו שהתקרב ל"אלוהים" – או אפילו גבר עליו - אליבה ד'פיל ג'קסון – בכל מה שקשור למוסר עבודה. ג'ון קלסטנד, שנבחר על ידי הלייקרס בדראפט 1999, סיפר פעם איך שמח בסתר ליבו בקדם אותה עונה כאשר הכוכב נפצע ביד הקולעת, מה שהיה היה אמור לאפשר לו להגיע ראשון לאימונים: "גרתי רק עשר דקות מהאולם, ידעתי שאין סיכוי שהוא יהיה שם. כשנכנסתי למחרת שמעתי כדור קופץ ואמרתי לעצמי 'אין מצב', אבל קובי כבר היה שם לבדו, מזיע כולו, עם יד אחת מגובסת והשנייה מכדררת וזורקת".
ובחזרה לג'ורדן
שיחת טלפון, הקיץ. בצד אחד - בראיינט, שסיפר עליה לראשונה היום לפנות בוקר. בצד השני – ג'ורדן. הכל הרי מתחיל ונגמר איתו. "לא משנה מה, תזכור להנות מזה", אמר האחרון, "אל תיתן לאף אחד לקחת את זה ממך, לא משנה מה יקרה – טוב או רע. תהנה מזה, בן אדם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
