סיפור המדהים של הקניבל - שהפך צמחוני

בפברואר 1874, משלחת של חמישה גברים יצאה אל הרי הרוקי בקולורדו, בחיפוש אחר זהב. הם איבדו את דרכם ונאלצו להתמודד עם סופה ארוכה. כשהם נלחמים ברעב, אלפרד פקר וחבריו למסע החלו לאכול אחד את השני. למרות ניסיונותיו להימנע מקניבאליזם הוא הודה: "בשר של אדם, הוא הבשר המתוק ביותר שיצא לי לטעום". זה הוא הסיפור המדהים שנחשף בהרחבה בדיילי מייל הבריטי. 

בוידוי שכתב מאוחר יותר לעיתון דנבר הרי הרוקי הוסיף כי "זה היה כמו לנגוס בפרי אסור. אתה מתחלחל מכך לפני, אך ברגע שטעמת אתה לא יכול להפסיק. בהתחלה אתה מקרב את הנתח לשפתיים, וטעם מוזר של דם ובשר מתפשט בך, אחר כך אתה נוגס ופיך מתמלא תענוג מתוק. הבשר רך, נימוח ובעל ארומה נפלאה שלמען האמת, תמיד התגעגעתי אליה." 

פקר לפני כניסתו לכלא 

 

פקר לאחר שחרורו

 

כשחזר לקולורדו טען כי איבד את חבריו וניזון מפירות ופרחים שמצא בדרך, אך סכומי הכסף הגדולים שנמצאו עליו והעובדה שהוא עלה במשקל בזמן שטען כי היה מורעב, העלו חשדות. 

במאי הודה לראשונה בקניבליזם אך הכחיש רצח. "סוון המבוגר מת ראשון ונאכל על ידי חבריו. כעשרה ימים לאחר מכן  המפרי מת ונאכל גם כן. היו לו 133 דולרים שמצאתי בכיסו ולקחתי לעצמי. זמן מה אחר כך כאשר נשאתי עצים למחנה, הקצב נהרג והשניים הנותרים אמרו לי שמדובר בתאונה והוא נאכל. בל ירה בקליפורניה עם האקדח של סוון ואני הרגתי את בל. יריתי בו וכיסיתי את הגופה". 

במאי גופות חבריו נמצאו אך הממצאים לא תמכו בגרסתו. הוא נעצר ואז הודה כי הרג את חבריו, אחד אחרי השני וניזון מבשרם. "הטריגר היה רעב. רעב נוראי, אבל אחרי שאכלתי בפעם הראשונה מבשרו של אדם היה קשה להפסיק". הוא נידון למוות אך הצליח לברוח לאחר ששיחד את אחד השומרים. 

לאחר מספר חודשים הוא נתפס והפעם נשפט למוות, אך כעבור זמן מה החוקים שונו ואפשרו לו לעבור משפט חוזר משם נשלח ל-40 שנה בכלא. בסופו של דבר הוא זכה לחנינה ושוחרר ב-1901, אז עבד כשומר לעיתון בו סיפר את סיפורו המלא לראשונה.

בסוף ימיו הפך פקר לצמחוני, עד שמת בשנת 1907. "הבשר שאכלתי ובייחוד הנסיבות, הספיקו לי לכל חיי. אך בעיקר, הבשר מזכיר לי עבר שאני רוצה לשכוח", אמר. 

שרידי קורבונותיו של פקר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו