ב־15 בנובמבר 2014 קריירת האימון המגוונת של קלאודיו ראניירי הגיעה לתחתית הבור. "התוצאה המאכזבת מחייבת אותי לקבל אחריות על בחירת המאמן הגרועה שפגעה קשות בתדמית הנבחרת שלנו. אני מתנצל בפני כולם".
הדובר - נשיא ההתאחדות היוונית ג'יורג'וס סאריס, שכבר לא יכול היה לשאת את הבושות שעשה לו האיטלקי בן ה־63. הפסד ביתי 1:0 לאיי פארו, שחיסל ליוון את קמפיין מוקדמות יורו 2016, שלח את ראניירי הביתה אחרי חמישה חודשים עלובים שכללו שלושה הפסדים בארבעה משחקים ושער זכות אחד. "אין לי הסבר למה זה קרה", אמר המאמן המפוטר, בעוד הרזומה המפוקפק שלו הוכתם בעוד שליכטה של לוזריות.
לכן, חזרתו לכדורגל האנגלי 11 שנים אחרי שנזרק מצ'לסי לא התעכלה בצורה חלקה בבטן הנפוחה של הממלכה הבריטית. "ראניירי? באמת?" תהה שחקן העבר גארי ליניקר. "הוא בחור נחמד, אבל אני מופתע שאחרי הבושות ביוון הוא הגיע אלינו", הוסיף הארי רדנאפ. לסטר סיטי בדיוק סיימה מסע הישרדות הרואי בהדרכתו של נייג'ל פירסון ומינויו של "הטינקרמן", כינוי גנאי שבו זכה בעקבות הרוטציות הרבות שנהג לעשות, נראה בעיניי רבים כמו כישלון ידוע מראש. בדיחה שהפאנץ' שלה ממתין בסבלנות לרגע שלו.
"אני לא מתעסק בליניקר וברדנאפ, רק לסטר מעניינת אותי", השיב אז האיטלקי בנחרצות.
גיבוש בפיצרייה
היום, שנה אחרי הפדיחות באתונה, ראניירי הוא זה שצוחק על כולם. בתום 13 מחזורים לסטר ניצבת בראש הטבלה ובפער של 14 נקודות מהאלופה צ'לסי. סוכנויות ההימורים, שמיהרו להוריד אותה ליגה, נאלצו לקבוע לה יחסים חדשים בקטגוריה של המועמדות לתואר. "יש לנו הרבה מטרות, אבל אליפות היא לא אחת מהן", הרגיע האיטלקי לפני משחק העונה מחר - מפגש ביתי מול מנצ'סטר יונייטד של לואי ואן חאל. "ניצחתי אותו שלוש פעמים בעשרה ימים כשאימנתי את ולנסיה והוא את ברצלונה", הזכיר מאמן המוליכה, "כך שגם הפעם זה אפשרי".
האמת היא שאף אחד לא יופתע אם ראניירי יעשה זאת שוב. השועלים מציגים נכון להיום את הכדורגל ההתקפי ביותר בליגה והמשחקים שלהם תמיד מבטיחים שערים ודרמות.
כשמוסיפים לזה אופי חזק שבא לידי ביטוי בקאמבקים מרשימים ואת ג'יימי וארדי, שמנפץ את שיאי הכיבושים בפרמייר ליג, מקבלים קבוצה שזכתה בצדק בתואר "סיפור הסינדרלה הגדול ביבשת".
התרומה של ראניירי לעלילה המפתיעה היא עצומה. "אם זה לא שבור, אין צורך לתקן", אומר הפתגם, וכך עשה האיטלקי עם הקבוצה שירש מפירסון. שינויים מינוריים בחלק האחורי והצבתו של ג'ף שלופ באגף השמאלי הוכיחו את עצמם כמוצלחים. חופש הפעולה שקיבל מריאד מחרז התברר כבינגו, בדיוק כמו ההחלטה קודם כל לתקוף ורק אחר כך לחשוב על הגנה.
גם בצוות המקצועי ראניירי לא נגע - העוזרים האנגלים נשארו, אליהם צירף את אנשיו האיטלקים ולפני פתיחת העונה הזמין את כולם לארוחת גיבוש בפיצרייה. אולי מפאת גילו, המאמן הוותיק הפך לסוג של סבא חביב ומשפחתי. הוא מעניק לשחקנים שלו כינויים – "דרינקי" הוא דרינקווטר, ווארדי הפך ל"ג'ימי" ומחרז מכונה "רואד ראנר". לפני כחודש החבורה העליזה הזאת יצאה לאכול, פיצה כמובן, כדי לחגוג את ה־0:1 מול קריסטל פאלאס, המשחק הראשון העונה שבו שמרה על רשת נקייה. "אני שמח שהמלצתי ללסטר להחתים אותו", אמר השבוע בציניות ליניקר, שהודה כי מיהר לקבור את השועל האיטלקי.
קשה להאמין שהמסע המופלא של לסטר יסתיים עם צליחת האליפות, אבל כבר עכשיו אפשר לקבוע שראניירי הוא אחד המנצחים הגדולים של העונה. "נראה שאני לא גמור כמו שחשבתם", אמר השבוע לתקשורת האנגלית והסביר, "תראו איפה יוון בלעדי, ותראו איפה אני".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
