נכון לשנת 2014, ישראל היא מדינה משכילה - אחוז בעלי ההשכלה גבוה (48.5%) בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD, העומד על 33.4%. וגם מזה של כל אחת מארצות ההשוואה. במקביל, שיעור בעלי השכלה שלא סיימו תיכון הינו נמוך: 14.6% בישראל לעומת 24.7% בממוצע ה-OECD.
למרות הקושי להגדיל את שיעורי בעלי השכלה הגבוהה בקרב אוכלוסייה שמלכתחילה נחשבת משכילה מאד, עדיין מצליחה מערכת החינוך בישראל להשיג גידול בשיעור בעלי השכלה העל תיכונית וצמצום גדול יותר בקרב האוכלוסייה הפחות משכילה. שיעור האקדמאים מתוך כלל בוגרי תיכון בישראל גבוה במיוחד (57%) וקודמות לה רק קנדה וספרד. לצידה בקבוצה הזאת נמצאות מדינות צפון אמריקה ורוב מדינות סקנדינביה. הגידול משנת 2010 במספר האקדמאים גבוה יותר לעומת הגידול באוכלוסייה.
שכר המורים הישראליים – נמוך ב500 דולר ממורים המפותחות
נושא פחות נעים מתייחס לשכר המורים, נושא שעולה תכופות למוקד תשומת הלב הציבורי: המורים בישראל מרוויחים פחות מעמיתיהם - השכר הממוצע במדינות המפותחות נע בין 3,000 ל-4,000 דולר, בישראל ממוצע נע בין 2,000 ל-2,500 דולר. כך לדוגמה, מורה ביסודי מרוויח בממוצע 1,956 דולר כאשר ממוצע ה-OECD עומד על 2,677 דולר.
יחד עם זאת, בישראל יחס השכר בין מורים לחבריהם במשק נשמר. בישראל, גיל המורה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים נמוך יותר מאשר הממוצע ב-OECD. עוד נתון מתייחס ל"דם החדש" במערכת החינוך: בחינוך היסודי הישראלי, מורים עד גיל 39 מהווים כ-52% לעומת כ-41% בממוצע מדינות ה- OECD. בחטיבה העליונה, ממוצע גיל המורים בישראל ובממוצע ה-OECD דומים. בישראל, כ-35% מהמורים בחינוך העל יסודי הם מעל גיל 50 לעומת 21% בלבד בחינוך היסודי.
הכיתות בישראל – צפופות, אבל פחות
צפיפות התלמידים בכיתה גדולה יותר בישראל בכ- 26% בחינוך היסודי: 26.7 תלמידים בכיתה לעומת 21.2 תלמידים בממוצע ה-OECD. יחד עם זאת, ישראל מצמצמת את מספר התלמידים בכיתה: בחטיבות הביניים מספר התלמידים בכיתה ירד משמעותית בשנים האחרונות מ-32.2 תלמידים לכיתה בשנת 2009 ל-28.2 תלמידים בשנת 2013.
ממוצע ה-OECD עומד על 23.6 תלמידים בכיתה, פער של כ20%. בין השנים 2005-2012, ישראל דורגה במקום השני עם שיעור הגידול הגבוה ביותר על ההוצאה לחינוך, 54% לעומת 14% בממוצע ה-OECD, אחרי תורכיה ובמקום הראשון בגידול מספר התלמידים.
הגידול בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל מסתכמת בין השנים 2005-2012, ב-38% לעומת ממוצע ה-OECD, שהוא 21%. הסיבה העיקרית להוצאה פר תלמיד הנמוכה בישראל: שכר מורים נמוך ביחס לממוצע ה-OECD ומספר התלמידים הגבוה בישראל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
עוד ניתן ללמוד מהדו"ח כי נשים מרוויחות פחות מגברים גם כשמדובר באקדמאים - רק 62 אחוזים ממשכורתו של גבר עם השכלה זהה. הנתונים המתייחסים להשגי התלמידים מבוססים על מבחני פיז"ה שנערכו בשנת 2012 לנערים ונערות בגילאי 15 מצוטטים שוב בדו"ח מבט לחינוך לשנת 2015 שמפרסם נתונים של ארגון המדינות המפותחות.
התלמידים והתלמידות בישראל חלשים משמעותית במתמטיקה, קריאה ומדעים בהשוואה לחבריהם במדינות הארגון: 24% מבני ה15 השיגו תוצאות חלשות במתמטיקה, קריאה ומדענים וזאת לעומת 14% מהממוצע.
שגריר ישראל ל-OECD ולאונסק"ו, כרמל שאמה הכהן, התייחס לדוח ואמר כי "דו"ח החינוך של ה-OECD הוא התנ"ך של עולם החינוך במדינות המתקדמות. יש בדו"ח נקודות שמאפשרות גאווה וסיפוק לרגע, ויש שלא מאפשרות מנוחה לרגע. המשלחת בראשותי בהנחיית משרד החינוך פועלת להגברת שיתוף הפעולה עם ה-OECD בנושא החינוך וההחלטה לקיים את כנס החינוך של הארגון לשנת 2016 בירושלים היא גם הישג מדיני וגם אמירה לגבי סדר העדיפויות של ישראל מול ה-OECD".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
