3 בדצמבר 1993. השעה היתה שלוש בלילה בשדה התעופה של אטלנטה, והאדרנלין עדיין זרם היטב בדמם של שחקני יוסטון. רק לפני שעות בודדות נכנסו לספרי ההיסטוריה כשהשוו שיא אן.בי.אי בן 45 שנה לפתיחת העונה הטובה בהיסטוריה והפכו לקבוצה השנייה אי פעם שרושמת מאזן של 0:15. הקריאות העוקצניות "1:14! 1:14!" שהשמיע הקהל במדיסון סקוור גארדן, אז עוד בתקופות יפות יותר של האולם, הפכו במהרה לשקט רועם: 37 נק' ו־13 ריב' של האקים אולג'ואן לא הותירו הרבה סיכוי לניקס, שנוצחו 94:85, בדרך לציון הדרך המרשים של הקבוצה מטקסס.
נפילת המתח לבשה צורה של טרמינל מנומנם בשעת לילה מאוחרת; בעייפות טבעית בדרך למשחק שביעי ב־11 ימים; וחשוב מכל - בנהג אוטובוס שפשוט הבריז. שחקני הרוקטס התשושים נאלצו לכתת את רגליהם ברחבי השדה ולהתנייד במוניות אל המלון באטלנטה, שאליו הגיעו רק עם הזריחה. בערב הם כבר נפלו מהרגליים בתבוסה 133:111 להוקס, זאת שמנעה מהם לשבור את השיא.
בדומה ליוסטון של אז, גם אל ההתמודדות הלילה בדנבר תגיע גולדן סטייט לאחר לו"ז צפוף יחסית - ארבעה משחקים בשישה ימים. אבל מהי עייפות עבור קבוצה שבתוך 24 שעות בסופ"ש האחרון חזרה מפיגור 23 בחוץ נגד הקליפרס וגברה על יריבה קשה משיקגו, בדרך למאזן 0:14? אם לא יהיו הפתעות מיוחדות, הווריורס צפויים להשוות היום את השיא ואף לשבור אותו מחרתיים מול הלייקרס החלשים. תנחומים ליוסטון.
ועם כל הכבוד לרוקטס, שהמשיכו לאחר מכן לשתי אליפויות רצופות (94-95'), נדמה שהרף האמיתי שמוצב כרגע - ולמי באמת אכפת שאנחנו רק בנובמבר? - מישיר מבט לאלופה המפורסמת באמת שיצרו להן הניינטיז: האם מאזן ה־10:72 שהושג על ידי שיקגו ב־1995/6, הטוב ביותר בהיסטוריה לעונה סדירה, נמצא בסכנה?
ואז הגיע מייקל
16 באפריל 1996. השקופית של שידור הטלוויזיה הכינה את הצופים להישג העתיד לבוא: "מאזן ה־9:69 של שיקגו הוא שווה ערך ל־19:143 של קבוצת בייסבול". גם אוהדי הבולס, שעשו באופן לא שגרתי את הדרך למשחק חוץ במילווקי, הוסיפו לאווירה ההיסטורית, רגע לפני שמייקל ג'ורדן והחברים רשמו ניצחון מספר 70 בעונה והורידו את הלייקרס של 1971/2 (13:69) שורה אחת למטה. הספסל של שיקגו החל בחגיגות, 13 שניות לסיום, כאשר אל הקו ניגש לו קלע העונשין הטוב ביותר של הקבוצה כדי להבטיח את הניצחון. אחד, סטיב קר.
השניות האחרונות מאותו משחק היסטורי במילווקי:
"אף אחד לעולם לא יתקרב לשיא הזה", אמר בעונה שעברה אותו קר, שלימים הפך למאמן גולדן סטייט, "יש רק מייקל ג'ורדן אחד. הוא פשוט החליט שננצח משחקים - וניצחנו". לאיש יש הרבה זמן להרהר בימים האלה בקביעה הנחרצת הזאת, בעודו מתאושש מניתוח בגב שמונע ממנו לעמוד על הקווים.
בפרספקטיבה של 20 שנה, מבט קצר על הסגל של אותה שיקגו היסטורית מ־1995/96 רק מעצים את גודל ההישג, בהתחשב בכך שהוא כלל שמות בינוניים להחריד כמו ביל וונינגטון, דיקי סימפקינס, ג'ד בושלר, רנדי בראון וג'ייסון קאפי. רון הארפר, הרכז הפותח של אותה עונה, דאג לפני כמה ימים להבהיר שעם השיפוט של היום, ששומר הרבה יותר על כוכבים, הבולס של אז "היו מנצחים 78 משחקים" ו"מבצעים סוויפ מול גולדן סטייט של היום".
יש לא מעט אמת בחלק הראשון של הדברים, ועדיין - שיקגו, כקבוצה במזרח, פגשה במהלך רוב העונה ההיא יריבות חלשות יותר. רק שתי קבוצות באותו אזור הגיעו אז ל־50 ניצחונות (אורלנדו ואינדיאנה) לעומת שבע בשנתיים האחרונות במערב הקשה, שבו נאבקת גולדן סטייט.
כתלמיד של פיל ג'קסון, קר שילב במשחק של הווריורס אלמנטים מסוימים מהתקפת המשולש המפורסמת של שיקגו, אבל שתי הקבוצות רחוקות מלהיות דומות זו לזו: הבולס ההיא תיסכלה יריבות בעיקר באמצעות הגנה יעילה מאוד (ממוצע ספיגה של 92.9 נק'), בעוד גולדן סטייט היא קבוצת התקפה מובהקת (114.3 נק' למשחק עד כה העונה), שיוצרת אימה בשל יכולותיה הנדירות מ־3 (יותר מ־30 זריקות כרגע בכ־41 אחוזים). ובכל זאת, השתיים מתאפיינות בקאסט די דומה: כוכב־על (קרי/ג'ורדן), שחקן משנה יעיל (קליי תומפסון/סקוטי פיפן), "איש רע" (דריימונד גרין/דניס רודמן) וסנטר אוסטרלי (לוק לונגלי/אנדרו בוגאט).
ג'ורדן. 19 נקודות בשש דקות בוונקובר '' צילום: GettyImages
כלפי חוץ, לפחות, גולדן סטייט מתרחקת מהפטפוטים ההולכים ומתגברים בנושא, כפי שהסביר קרי: "אתה מפסיד משחק אחד ואז אתה אומר לעצמך, 'אוי, מותר לי להפסיד רק עוד תשע פעמים'. זאת לא דרך מחשבה טובה". שיקגו, שבכלל פתחה את אותה עונה ב־2:10 "בלבד", הציבה לעצמה את היעד רק במהלך ינואר, שאותו סיימה עם 3:39. "היו משחקים באותה עונה שג'ורדן פשוט ניצח לבד", נזכר קר. באחד מהם הבולס עמדו להפסיד דווקא לוונקובר, שהגיעה לעת ערב עם רצף של 12 הפסדים. 19 נק' רצופות של הוד אוויריותו בשש דקות בלבד מנעו זאת. ואיכשהו, ארבעה מעשרת ההפסדים של שיקגו היו לקבוצות שלא החזיקו אפילו במאזן חיובי. לתשומת ליבה של גולדן סטייט, שהולכת לפגוש שתיים כאלה בדרך לשיא הראשון העונה.
"מתישהו, אחרי שניתן לדברים לשקוע, להישג של 70 ניצחונות בעונה (72 בדיעבד; ש"ק) תהיה הרבה משמעות", אמר ג'ורדן בסיומו של אותו ערב היסטורי במילווקי. כמה משמעות תהיה ל־73?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
