משחק הידידות בין אנגליה לגרמניה אמור היה להיות עוד אחד בדרך הארוכה והמייגעת לאליפות אירופה בקיץ, אך אירועי סוף השבוע הטרגי בפאריס הפכו אותו לכזה שייכנס לדברי הימים של הכדורגל האירופי. באקט מרגש של סולידריות, האנגלים שמו בצד את היריבות הספורטיבית וההיסטורית עם צרפת ונתנו תקווה לימים טובים יותר, שקטים יותר ונורמליים הרבה יותר.
מאה אנשים בלבד מתוך 90,000 החזירו את הכרטיסים למשחק הידידות בוומבלי. ההתגייסות האנגלית למען הצרפתים, ארבעה ימים אחרי הפיגוע בפאריס, היתה מדהימה ונטולה כל ציניות. המשטרה האנגלית ביקשה מהאוהדים סבלנות, ואלה השיבו בחיוב וללא תנאי.
בשל הבדיקות הביטחוניות הקפדניות, התבקשו הצופים להגיע לאיצטדיון כשלוש שעות לפני שריקת הפתיחה, וכך היה. גם מחוץ לוומבלי היתה אחדות - אוהדי שתי הנבחרות צבעו את הלחיים בדגלי צרפת ואנגליה זה לצד זה. "הוכחנו לכולם שאנחנו יכולים להתאחד כשצריך", כתב העיתונאי הצרפתי פיליפ אוקלייר.
כמתוכנן, מילות ה"מארסייס", ההמנון הצרפתי, הוקרנו במסכי הענק והאיצטדיון כולו נצבע בצבעי הדגל הצרפתי. כל הנוכחים, ובהם הנסיך וויליאם וראש הממשלה דיוויד קמרון, ליוו את האורחים בשירה אדירה וסיפקו רגע מצמרר שייזכר לדורות; "זה יהיה מדהים אם דבר כזה יקרה", אמר לפני המשחק שחקן צרפת הוגו לוריס ולא התבדה. הפנים של שחקני הטריקולור, שחלקם איבדו בני משפחה וחברים ביום שישי האחרון, היתה עוד הוכחה לכך שהמשחק הזה הוא הרבה מעבר לכדורגל. "אנחנו משחקים למען המדינה שלנו ותושביה", אמר המאמן דידייה דשאן לפני הפתיחה.
המשחק עצמו הסתיים ב־0:2 לאנגליה, אבל הניצחון הגדול הוא עצם קיומו והדרך שבה התייחסו אליו שני הצדדים.
אנטולי גריזמן ולואיק פרין בטקס לפני המשחק // אי.אף.פי
בסוף השבוע הקרוב הליגות הגדולות חוזרות לפעילות ובשיא הכוח. בספרד, הקלאסיקו בין ריאל מדריד לברצלונה הוכרז ברמת סיכון גבוהה וגם בצרפת, בגרמניה, באנגליה ובבלגיה המונים יעשו את דרכם למגרשים. ובשבוע הבא חוזרת ליגת האלופות, הליגה היוקרתיות באירופה. "אני מבקש מכולם להיות רגועים, האנשים הכי טובים שלנו דואגים שהכל יהיה בסדר" הבטיח מיגל קרדנאל, שר הספורט הספרדי. בינתיים, הכדורגל מפסיד בקרב מול הטרור, השאלה היא האם הוא יכול לנצח במלחמה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
