1. אפשר להגדיר את ההפסד של הפועל ירושלים לנהריה כמתקבל על הדעת ומרגיז בו בזמן. נכון, זו סתירה, אבל כל העונה של ירושלים עד כה היא סתירה אחת גדולה, המתאפיינת בפוטנציאל עצום שמתקשה להתממש. ההפסד מתקבל על הדעת כי הליגה ארוכה ומוכרעת העונה בשיטה שבה הגדולות יכולות להרשות לעצמן להפסיד משחקים בשלב הזה. המשחק החשוב באמת של ירושלים השבוע הוא נגד ניז'ני מחר בארנה.
אבל ההפסד הזה מרגיז כי הכי קל לתרץ את היכולת בכך ש"אירופה יותר חשובה". הרי זה לא שהאלופה נותנת ביורוקאפ הצגות שמאפשרות להתייחס בסלחנות לחוסר המוטיבציה בליגה. וההפסד הזה מרגיז גם בגלל הדרך: זה היה המשחק המבולגן, הרשלני והמזלזל ביותר של ירושלים בשנתיים האחרונות. לא ככה משחקת אלופה שרוצה להגן על תוארה.
2. "ההרכב החסר, הפציעות והחוק הרוסי - הכל תירוצים", אמר אתמול גורם בירושלים בהתייחסו להפסד, "אנחנו לא משחקים כמו אלופים. כל קבוצה תגיע העונה עם הרבה יותר מוטיבציה נגדנו, וטוב מאוד שכך, ואין שום הצדקה לצורה שנראינו שלשום". בקבוצה התייחסו גם לשילובם הלא מוצלח של רפי מנקו ושל איגור מאיור, שקיבלו דקות משחק משמעותיות (18 למנקו, 8 למאיור) אך כמעט לא תרמו: "למרבה הצער, הם לא הצליחו להשתלב. בעונה שעברה היתה סיטואציה שבר טימור קיבל הזדמנויות וניצל אותן עד תום, השנה זה אחרת".
3. עם כל הכבוד להפסד לנהריה, מה שמטריד את ראשי ירושלים יותר מכל הוא השינוי המסתמן ביורוליג בעונה הבאה, שעלול להפוך את העמידה במטרה של הקבוצה לכמעט בלתי אפשרית. על פי גורם באחת מקבוצות הליגה, מתחילה להתגבש קואליציה בין כמה קבוצות, ובהן ירושלים, כדי לבחון כיצד להתמודד עם המצב החדש. הקיצוניים שבחבורה מדברים על צעדים דרסטיים כמו פרישה מיול"ב ועל פעולות נוספות שמטרתן להפעיל לחץ כבד על מכבי ת"א לוותר על השריון המובטח ביורוליג. בירושלים סירבו בתוקף להתייחס לנושא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
