"זוהי פעולה מלחמתית", הצהיר אתמול נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, אחרי שכינס את הקבינט הביטחוני שלו. הולנד הכריז כי ארגון דאעש עומד מאחורי סדרת הפיגועים המחרידים שאירעו שלשום בפאריס ובהם נהרגו לפחות 129 בני אדם, וכי הפיגועים תוכננו מחוץ לגבולות צרפת. "צרפת תנהג ללא רחמים מול הברברים של דאעש בכל שטחי המדינה אך גם מחוצה לה, יחד עם השותפות שלה המאוימות אף הן", הבטיח הולנד, ששוחח בארבע לפנות בוקר עם הנשיא ברק אובאמה.
צרפת במלחמה. מצב חירום הוכרז במדינה וגם שלושה ימי אבל לאומי. בימים הקרובים נראה גם בעיר האורות הרבה יותר חיילים. כל האתרים התיירותיים והמוסדות הציבוריים נותרו אתמול סגורים. לפחות שמונה מפגעים, מהם שבעה מתאבדים, נטלו חלק בסדרת הפיגועים. מצוד החל נגד המארגנים ונגד אלה שהעניקו להם תמיכה לוגיסטית. החשש הגדול הוא שזה לא נגמר. טרוריסטים לא חסרים בצרפת. הג'יהאדיסטים השבים מסוריה הפכו לפוטנציאל לפיגועים. הבעיה היא שלא מדובר יותר בפוטנציאל. הטרור כבר כאן. צרפת במלחמה, ולא סתם מלחמה אלא מלחמת דת: המסוכנת והפנאטית מכולן.
תיעוד מצמרר: הלהקה ניגנה, המחבלים ריססו
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"מלחמה בלב פאריס", היתה הכותרת הראשית אתמול של העיתון הצרפתי "לה פיגארו". "הפעם זו מלחמה", היתה הכותרת של ה"לה פאריזיין". והן ביטאו בדיוק את מה שכמעט כל אזרח צרפתי אומר או חושב. גם שאר כותרות העיתונים מזעזעות, המילה "טבח" חוזרת בהן שוב ושוב. ברשתות החברתיות נרשמה פעילות רבה, ובעמוד הפייסבוק שנפתח במיוחד תחת השם "פיגועים בפאריס" הציעו אנשים לשכן בבתיהם אזרחים המומים. נהגי מוניות החזירו ניצולים עם מונה כבוי. צרפת, מאז המלחמה הנוראית ההיא, לא זוכרת סולידריות שכזו.
העולם כולו המום. מדובר בפיגוע הקשה ביותר באירופה מאז פיגועי מדריד ב־2004. אז אל־קאעידה. היום דאעש. מבחינת האזרח המערבי, זו בדיוק אותה אידיאולוגיה. סדרת הפיגועים הסימולטנית שלשום כבר לא היתה נגד יעד סימבולי כמו מוסד יהודי, מערכת עיתון סאטירי שליגלגה על הנביא מוחמד או שוטר וחייל במדים, שמסמלים את הרפובליקה. הפעם הסמלים הם של כולם. בחירת יעדי התקיפה מסבירה בדיוק מדוע צרפת בלחץ: מדובר בעליית מדרגה של הזוועה, של הסיכון, של הטירוף, של הניהיליזם, של השנאה. הפיגועים כוונו נגד בני אדם. הפיגועים היו עיוורים. צרפת מבינה היום שמבחינת הג'יהאד האיסלאמיסטי כל הצרפתים, כל המערבים, כולם כופרים - ואף אחד לא מוגן.
שער ברנדנבורג, ברלין // צילום: אי.פי.איי
בצרפת מתקשים להבין כיצד קרה מה שקרה? מדוע אי אפשר היה לסיים את האירוע ב"בטקלאן" עם פחות נפגעים? בעיקר מפני שלקיחת בני ערובה הזכירה את הפיגוע בעיר הרוסית בסלאן שבצפון אוסטיה בספטמבר 2004. "תשאלו את הישראלים, הם יגידו לכם כמה קשה להתמודד עם מחבלים מתאבדים", הסביר לכלי התקשורת בצרפת אומרי דה הוטקלוק, מפקד ה־GIGN (הימ"מ) שפעל נגד המפגעים במועדון. בסרטון שצולם במקום שומעים היטב את רעש הפיצוצים. בעידן שלנו הכל מצולם, הכל מוקלט. ומבחינת הטרור ההצלחה כפולה: גם הורגים, וגם מתפרסמים.
הכתובת היתה על הקיר
"ראיתי את ההרוגים על הרצפה, ראיתי חתיכות של גופות", סיפר סבסטיאן, ניצול מהמועדון. "שמעתי את הזעקות שלהם, 'אללה הוא אכבר - אנחנו נוקמים את מות האחים שלנו בסוריה'", מוסיפה סלין שניצלה גם היא. לא הרחק משם עומדים מוכר עיתונים והקונים שלו, המומים. "זהו, הם כאן", אומר גבר צרפתי שרוכש את כל העיתונים. "אני קונה אותם לילדיי, שיזכרו באיזה יום הכל התחיל". ברו דה שארון, שם בוצע הירי המחריד במסעדה שבה נהרגו 18 בני אדם, עומד לוק, צעיר שחיפש מקום לסעוד בו עם חבריו. "אני לא מאמין שמתחת לבית שלי מתרחש פיגוע. קלצ'ניקוב מתחת לבית שלי. זה הגיוני?", הוא שואל בתדהמה. הפחד של האזרח הצרפתי אמיתי ומוחשי. הוא ראה את הצילומים של עיתונאי "לה מונד", שצילם מביתו את המנוסה מהמועדון. האופטימיים חוששים שזה לא נגמר, הפסימיים חוששים שזה רק מתחיל ואילו הריאליים הפכו ליותר ויותר פסימיים.
בדיוק כמו במאה השמינית, צרפת החילונית שוב חווה מלחמת דת, ואנחנו, רבותיי, כבר בשנת 2015. אי אפשר להגיד שהכתובת לא היתה על הקיר. אפשר כמובן לתרץ את זה בהצטרפות של צרפת להפצצות נגד דאעש בסוריה, אבל צרפת היתה על הכוונת כבר מזמן. אחרי יום שישי השחור צרפת לא יכולה יותר לטמון את ראשה בחול: הג'יהאד האיסלאמיסטי הכריז נגדה מלחמה והכוונה שלו היא להרוג, להרתיע, להפחיד, וגם לכבוש אם הוא רק יכול. ושוב להרוג, להרוג, להרוג. וגם להיהרג אם צריך. נאחל לצרפת בהצלחה גם הפעם, אף על פי שזה לא הולך להיות קל: הפולש הג'יהאדיסטי כבר נכנס לטריטוריה, ולרבים מחבריו יש אפילו דרכון צרפתי. גרוע יותר, הוא למד את המקצוע (טרור) בסוריה ועיראק.
"קשה להאמין שכל זה זה התרחש בפאריס, שטרוריסטים מתאבדים הפעילו חגורות נפץ, בדיוק כמו בביירות לפני יומיים, בדיוק כמו במזרח התיכון", אמר המגיש הצרפתי הוותיק, דוויד פוז'ידאס, במשדר המיוחד של הערוץ הצרפתי הממלכתי "פראנס 2". פוז'ידאס, שהגיש גם את המשדר המיוחד בעקבות פיגועי התאומים בניו יורק, לא האמין שכעבור 14 שנים הוא ינחה משדר דומה בפאריס. הייתי בצרפת בגל הפיגועים של שנות ה־90. הייתי גם בטולוז בזמן שהצעיר מוחמד מראח ביצע פיגוע נגד בית הספר היהודי, הייתי שוב בחודש ינואר השנה אחרי גל הפיגועים נגד הסופרמרקט היהודי "היפר כשר" והעיתון הסאטירי "שארלי הבדו". נדמה שצרפת תמיד חיפשה סיבה לכל אחד מהמקרים, למעשה כדי לא להתעמת עם האמת. פעם זו היתה המלחמה באלג'יריה, פעם המחלוקת עם איראן, פעם יעד יהודי ופעם לגלוג על מוחמד. צרפת לא רצתה להתמודד באמת עם האמת: צרפת, ארצם של וולטר, מולייר, בלזק ומופאסאן והערכים האוניברסליים שלה, נמצאים על הכוונת של הג'יהאד העולמי. די, אי אפשר יותר לחפש תירוצים.
המלכוד של צרפת
תזכורת: לפני פיגועי ינואר בוצעו בצרפת סידרת פיגועים שגם בהם צעקו המפגעים "אללה הוא אכבר". אמרו שמדובר במטורפים. ואז הגיע ינואר, ועימו הפיגועים המזוויעים. פיגועים וניסיונות לפיגועים היו לאחרונה גם בווילז'וויף, ברכבת טאליס וסמוך לעיר ליון. כמה השתדלו להמעיט מחומרת האירועים. צרפת במלכוד: מצד אחד היא מנהלת מאבק נגד אידיאולוגיה קיצונית של מדינות (ערב הסעודית, איראן), אך ברגע שאלה מפגינות ליברליזם כלכלי הן מייד הופכות לכשרות. בנוסף, מלחמה בג'יהאד היא הסתכנות במלחמה נגד המוסלמים, וכאן המלכוד שאל־קאעידה אתמול ודאעש היום עושים בו שימוש.
ומילה אחרונה למערב: עם כל הכבוד למילים ולרצון לשלום, מתי תבינו שאת הטרור מחסלים, לא מסבירים ולא מבינים. יום אחד ייאלצו כמה מנהיגים להסביר לנו כיצד איפשרו למפלצת שנקראת דאעש להגיע למקום שהיא נמצאת בו היום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו