התקבלה עמדת המדינה בסוגיית הריסת בתי המחבלים, מלבד ביתו של מחבל אחד מתוך תשעה. המדינה ביקשה מבג"ץ לדחות את העתירות שהגישו משפחות מחבלים ושכניהם נגד צווי הריסת בתיהם של תשעה מחבלים שרצחו את בני הזוג נעמה ואיתם הנקין ז"ל, מלאכי רוזנפלד ז"ל ודני גנון ז"ל. ביתו של אחד המחבלים, שרצח את רוזנפלד ז"ל - לא יהרס כיוון שעל פי השופטים, אין זיקה בינו לבין המשפחה המתגוררת בבית.
בתגובה לעתירות שהוגשו באמצעות המוקד להגנת הפרט, ציינו נציגי המדינה כי הריסת בתי המחבלים היא חיונית, הן לדעת הדרג המדיני והן לדעת גורמי הביטחון, כדי להרתיע מחבלים אפשריים מלבצע פיגועים.
באי כוח המדינה, עוה"ד יוכי גנסין, יובל רויטמן, אבינעם סגל-אלעד ויונתן ציון-מוזס ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, טענו בתשובתם לבג"ץ כי על פי נתוני משרד הביטחון, מערב ראש השנה ועד ל-25 באוקטובר 2015 נרשמו כ-778 פיגועים, במסגרתם נהרגו 11 אזרחים ונפצעו, בהערכה, כמאה אזרחים וחיילים, ומדי יום ביומו מתרחשים כמה וכמה פיגועים ברחבי מדינת ישראל ואיו"ש.
תגובת המדינה באה בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ באמצעות המוקד להגנת הפרט, בהן הוציא שופט בית המשפט המשפט העליון, עוזי פוגלמן, צו האוסר על הריסת בתי המחבלים, זאת עד לדיון בעתירה הצפוי להתקיים ביום חמישי.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המוקד להגנת הפרט, עותר החל מזה עשרות שנים, בניסיון למנוע הריסות בתי מחבלים שנטלו חלק בפיגועים שבהם נרצחו ישראלים. במרבית המקרים בחר בג"ץ שלא להתערב ומאפשר לצבא להרוס בתי מחבלים כאמצעי הרתעה. עם כי לעיתים צווי ההריסה צומצמו להריסת חלקים מהמבנה או לאטימתם.
במוקד להגנת הפרט טוענים כי "הריסת בתים הינה ענישה קולקטיבית, המנוגדת לדין הבינלאומי ולעקרון היסוד במשפט הישראלי, לפיו אין מענישים אדם בגין מעשים שלא הוא ביצע. הריסת הבתים אינה באה במקומה של ענישה פלילית אלא בנוסף לה, והנפגעים העיקריים ממנה הם דיירי הבית שנהרס, ולא האדם אשר לו מיוחסים המעשים, שעל פי רוב נכלא או נהרג."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו