"לא כתוב בחוק שאדם לא יכול להיות שר בשני משרדים", כך אמר הבוקר שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, במהלך הדיון המתקיים בבג"ץ בהרכב מורחב של חמישה שופטים, בראשות הנשיאה מרים נאור, בעתירת מפלגת יש עתיד בנושא ריבוי התיקים בהם מחזיק ראש הממשלה בנימין נתניהו – שהם כזכור תיק החוץ, התקשורת, הכלכלה ושיתוף הפעולה אזורי.
צפו: לוחמי מג"ב עונים לחמאס
מפלגת יש עתיד טוענת כי על פי הוראות חוק יסוד: הממשלה, נתניהו אינו יכול לכהן במקביל כשר בנוסף לתפקידו כראש הממשלה, זאת משום שההוראה הספציפית והמפורשת שהעניקה לו את האפשרות לכהן גם כשר הממונה על משרד נוסף, נמחקה מהוראות חוק יסוד: הממשלה ואינה קיימת עוד.
במהלך הדיון העיר השופט סלים ג'ובראן כי "מצב של ראש ממשלה שמכהן כשר קיים כבר שנים", ואילו השופט אליקים רובינשטיין הזכיר כי "כך גם היה אצל בן גוריון ורבין" והשופט ניל הנדל הדגיש כי "לא כתוב בחוק שאדם לא יכול להיות שר של שני משרדים".
מנגד, השופט חנן מלצר החולק על עמדה זו, אמר לנציגת המדינה כי "לפי העמדה שלכם, ראש הממשלה יכול להיות גם כל השרים. כתוב בחוק היסוד ששר יהיה אחראי כלפי ראש הממשלה, אז אם ראש הממשלה הוא גם שר, איך יהיה אחראי בפני עצמו? יש פה ניגוד עניינים מובנה בחוק".
לשאלת השופט מלצר, "האם לשיטתכם יכולה להיות ממשלה שבה ראש הממשלה הוא כל השרים"?, השיבה נציגת המדינה השיבה "כן, אין כללים למי יכול להיות שר, גם ילד יכול להיות שר".
המדינה מבקשת מנגד מבג"ץ לדחות את העתירה ולחייב את העותרת בהוצאות. לטענתה "אין לקבל את החלטת הפרשנות המוצעת על ידי העותרת לחוק יסוד: הממשלה, וכי ראש הממשלה יכול לכהן כשר הממונה על משרד. כך עולה מלשון החוק הברורה, ומסקנה זו אף נתמכת בכוונת המחוקק כפי שהיא עולה מתוך ההיסטוריה החקיקתית, בנוהג שימיו כימי המדינה".
על פי עמדת המדינה, "אין מקום, בדרך של פרשנות שיפוטית, לקבוע הסדר נורמטיבי חוקתי חדש ושונה אשר אינו עולה מלשון החוק, מגלגולי חקיקתו, או מאופן יישומו לאורך שנים רבות".
המדינה מדגישה כי "מצב הדברים שבו ראש הממשלה מקבל על עצמו תפקיד מיניסטריאלי, בנוסף על תפקידו כראש הממשלה, מתיישב עם הוראות חוק היסוד, ובוודאי שאינו סותר אותן, ותואם את המציאות החוקתית הנוהגת במדינת ישראל מיום הקמתה".
המדינה טוענת עוד כי "מנוסח חוק יסוד: הממשלה, בנוסחו הנוכחי, עולה בבירור כי ראש הממשלה הוא בבחינת 'שר' שכן הממשלה מורכבת ממנו ומשרים אחרים. משכך, בסמכותו להיות ממונה על משרד. אין בחוק היסוד כל קביעה פוזיטיבית שלפיה ראש הממשלה אינו יכול לכהן כשר הממונה על משרד".
זאת ועוד, "לשיטת המדינה, ההסדר המיוחד של מילוי מקום שר שחדל לכהן בידי ראש הממשלה אינו מלמד דבר על כוחו של ראש הממשלה לעמוד דרך קבע בראשות משרד. המדובר בהסדר נקודתי וספציפי, שנועד למנוע ריק שלטוני".
המדינה מוסיפה כי "בממשלה הנוכחית, מינוי של ראש ממשלה כשר הממונה על משרדים נוספים אינו על תקן של מילוי מקום שר לתקופה מוגבלת, אלא המדובר במינוי קבע אשר קיבל אשר אישורה של הכנסת. לאורך שנים, התבסס בישראל הנוהג (העולה בקנה אחד, לשיטת המדינה, עם הוראת חוק היסוד) כי ראש הממשלה יכול לכהן כשר במשרדים נוספים. בפועל, מאז קום המדינה ועד היום, החזיקו רובם המוחלט של ראשי הממשלה בישראל בתיק או בתיקים אחרים, נוסף על תפקידם כראשי ממשלה. ראשי ממשלת ישראל כיהנו כשרי חוץ, אוצר, חינוך, תקשורת, בריאות ועוד".
כך, למשל, מציינת המדינה כי ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, שכיהן במקביל כשר הביטחון. באופן דומה כיהנו גם לוי אשכול, מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק, שהיו שרי ביטחון במקביל לכהונתם כראשי ממשלה. משה שרת, יצחק שמיר ובנימין נתניהו כיהנו במקביל לכהונתם כשרי חוץ, שמיר כיהן גם כשר העבודה והרווחה ואריאל שרון כשר לקליטת עליה. בנוסף, אהוד אולמרט כיהן כשר הרווחה והשירותים החברתיים.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), מסרה לפני הדיון כי "אני מאמינה שבית המשפט יעשה צדק היסטורי עם הציבור ויבהיר כי ראש ממשלה שמחזיק בכל כך הרבה משרות הוא פגיעה ברורה בציבור ובשירותים הניתנים לנו. מגיע לנו ראש ממשלה חושב וממוקד, ושרים מקצועיים לטווח ארוך ולא במסגרת משחק החלפת כיסאות".
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, מסר בתום הדיון כי "שופטי בג"צ הביעו ספקות חמורים לגבי יכולתו של ראש הממשלה להמשיך ולהחזיק כל מיני תיקים רק בגלל הנוחות הפוליטית שלו. בחודש האחרון הייתי בפגישות עם שרי החוץ של אנגליה, צרפת, היועצת לביטחון לאומי הגרמני, ומנהיגים אחרים ואין שר חוץ. אין משרד חוץ, כל העסק לא מתפקד כי ראש הממשלה מתמרן כל מיני תמרונים פוליטיים, זה חסר אחריות, שרים צריכים לעבוד בשביל אזרחי ישראל תמורת המשכורת שלהם ואנחנו זקוקים לשרים במשרה מלאה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו