רעייתו של נבון: "הוא שנא אפליות וגזענות ושאף לשלום"

 יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל, הלך לעולמו והוא בן 94. ועדת שרים לסמלים וטקסים בראשות השרה מירי רגב הודיעה כי  לווייתו של נבון תיערך מחר בשעה 12:00 בהר הרצל בירושלים. ארונו יוצב בשעות הבוקר במשכן הנשיא, ובין השעות 9:00-11:00 יתאפשר מעבר של קהל על הארון בבית הנשיא. בשעה 11:30 יתקיים טקס אשכבה בבית הנשיא בהנחיית הזמר יהורם גאון, כך על פי בקשת המשפחה. ב-11:30 יחל מסע ההלוויה להר הרצל. 

מירי שפיר, רעייתו של יצחק נבון ז"ל, ספדה היום לבן זוגה וסיפרה על דמותו. בשיחה עם "ישראל היום" סיפרה כי "כל העם אהב אותו. זה נדיר שמנהיג אהוב על כל שכבות העם ובכלל זה כל בני הדתות והלאומים. בכל מקום שהייתי הולכת איתו אנשים הרגישו שהוא אוהב אותם. יצחק היה אוהב אדם. הוא שנא אפליות וגזענות. מצד אחד, הוא היה אדם אציל, ומצד שני הוא היה עממי. היו לנו 20 שנות חיים משותפים. הוא היה אדם יוצא דופן עם חוש הומור, השכלה, טוב לב ושאף לשלום. זה אובדן גדול למשפחה. הוא היה בן זוגי ואהובי ואב נפלא לילדים."

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לנבון ואמר: "אני מבקש להביע צער עמוק על לכתו של נשיא המדינה החמישי יצחק נבון ולשלוח תנחומיי לרעייתו, לילדיו ונכדיו. נבון, כמזכירו של דוד בן גוריון, כשר חינוך וכנשיא המדינה, היה שותף מלא לעיצובה של ישראל כמדינה חופשית, יהודית ודמוקרטית."

"תמיד התרשמתי מעומק השכלתו, מפתיחותו לבריות ומאהבתו העמוקה לעם ישראל ולמורשתו. כנשיא, סופר ומחזאי פעל לקירוב לבבות בין עדות ישראל, להנצחת יהדות ספרד ולהכרת תולדות ירושלים בה נולד והתגורר כל חייו. נבון ייזכר כאחד מאצילי האומה וכאחד מבכירי בניה. יהי זכרו ברוך", ספד נתניהו. 

הנשיא התשיעי שמעון פרס ספד לחברו הקרוב, נשיאה החמישי של מדינת ישראל יצחק נבון ז"ל. פרס שוחח עם בני משפחת נבון וניחם אותם. לאחר מכן, אמר בעצב רב: "אנחנו נפרדים היום מאחד מבניה הנפלאים ביותר של עמנו. הוא נשא בחובו את חוכמת הדורות ושר בליבו את שירתה הנהדרת של העיר ירושלים. הוא היה נשיאה החמישי של מדינת ישראל. יצחק נבון היה לא רק נשיא אהוב מאין כמוהו, שידע לעורר אהבה בעם והעם אהב אותו חזרה, אלא גם משורר שסיפר לנו את מכמניו של עמנו על כל פזורותיו כבוסתן ספרדי. עבורי, יצחק היה חבר בלב ובנפש למעלה מיובל שנים. ראיתיו משרת כמנחיל השפה העברית, כנשיא אהוב שידע גם לעמוד על דעתו, כמחבר ומקרב רחוקים, מעמיק בדברים ותמיד דואג לרומם את עם ישראל".

פרס התייחס לתקופה בה עבדו לצידו של בן גוריון ואמר: "שנינו שירתנו שנים רבות תחת בן גוריון. זכינו בתקופה של עשייה משמעותית יחדיו תחת גדול המנהיגים היהודים לדורותינו. תרומתו של יצחק נבון נדירה ונדיבה ולא תישכח. חברותך תלווה אותי ואת חבריך לכל אורך הדרך בה נלך". פרס ונבון היו חברים עוד מימי העבודה המשותפת בלשכתו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. השניים דאגו להיפגש לאורך השנים לעיתים קרובות. פגישתם האישית האחרונה הייתה לפני מספר שבועות.

יו״ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין, הביע צער על לכתו של נבון וספד לו: ״נבון היה מלח הארץ, איש אשכולות, איש ירושלים ואיש תרבות שתרם רבות להעלאת קרנה של מורשת יהדות ספרד. בשנותיו הרבות כנבחר ציבור וכנשיא ייזכר נבון בעיקר כמי שהשקיע את כל מרצו בחינוך ובגישור בין הדתות, העדות והמגזרים בחברה. הכנסת וחבריה לדורותיהם מרכינים ראש לזכרו״.

מהתיאטרון הלאומי "הבימה" בה הוצגה ההצגה "בוסתן ספרדי" נמסר: "משפחת התיאטרון הלאומי הבימה מרכינה את ראשה היום בצער רב וביגון קודר. יצחק נבון ז"ל, נשיאה החמישי של מדינת ישראל והמחזאי של ההצגה האל-מותית של הבימה, "בוסתן ספרדי", הלך לעולמו ואנו כואבים ודואבים על האובדן. המחזה שכתב ומציג על במות התיאטרון כבר קרוב ל-18 שנים ומעל ל-2000 הצגות, מתאר הווי של שכונה ספרדית בירושלים של הימים ההם. ממש כמו ההצגה שכתב, בה פזורים שירי אהבה וכאב, שמחה ויגון ורומנסות ספרדיות  אשר מושרות עד עצם היום הזה בפיהם של בני הקהילה הספרדית ברגש רב ובערגה, כך גם בני משפחת התיאטרון הלאומי הבימה לא יחדלו מלשיר את השירים על האיש ההוא בגעגוע. תיאטרון הבימה משתתף בצערם של בני משפחת נבון ואבל על מותו."

מתפקיד הנשיא ועד כתיבת "בוסתן ספרדי"

נבון נולד בירושלים ב-9 באפריל 1921 למשפחה ספרדית מכובדת. מצד אמו היה אחד מצאצאיו של המקובל חיים בן עטר וגם אחד מצאצאי משפחת ברוך מזרחי, המשפחה הוותיקה ביותר בירושלים. כסטודנט צעיר למד נבון ערבית ואת תרבות האסלאם וחינוך באוניברסיטה העברית וכשהיה בן 25 בלבד עמד בראש המחלקה הערבית של ההגנה בירושלים. בין השנים 1949-1951 כיהן נבון כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה ובסיום שליחותו התמנה למזכירו המדיני של שר החוץ, משה שרת. החל מ-1952 החל נבון לשמש מנהל לשכת ראשי הממשלה משה שרת ודוד בן גוריון, תפקיד אותו מילא עד שנת 1963. 

תמונה משפחתית מ-1978

נבון, שהיה בעל רגישות נושאים חברתיים ותרבותיים, היה ראש האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות במסגרתו עמד בראש מבצע 'ביעור הבערות' בו מאות חיילות שולבו בהוראת מבוגרים תושבי הפרברים ועיירות הפיתוח, לפני שנבחר לכנסת השישית מטעם סיעת רפ"י ב-1965.

לאחר האיחוד של רפ"י עם מפא"י ואחדות העבודה-פועלי ציון ב-1968 הפך נבון לחבר כנסת מטעם המפלגה החדשה, מפלגת העבודה.

 הנשיא יצחק נבון ז"ל// צילום: יואב ארי

נבון מילא שורה ארוכה של תפקידים ובכללם שימש כיו"ר הוועד הפועל הציוני העולמי בין השנים 1978-1972, היה סגן יו"ר הכנסת השישית והשביעית, יושב ראש זמני של הכנסת השביעית ויו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת השמינית. נבון כיהן כחבר כנסת מן המניין בכנסת התשיעית עד שנבחר לנשיא החמישי של מדינת ישראל ב-19 באפריל 1978. נבון כיהן כנשיא במשך חמש שנים (1983-1978) במהלכן הייתה לצדו רעייתו אופירה נבון, שבלטה בפעילותה למען הילד. 

צילום: דודי ועקנין

לאחר תום תקופת כהונתו כנשיא המדינה שב נבון אל החיים הפוליטיים והתמודד על ראשות מפלגת העבודה. הוא נבחר לכנסת האחת עשרה ולאחר הבחירות התמנה לסגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות. ב-1996 עמד בראש הוועדה לחקירת פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה. לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים כיהן נבון כיו"ר של גופים ציבוריים שונים ובכללם האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, הרשות הלאומית לתרבות הלדינו וחברת נאות קדומים, המשחזרת את הצמחייה המוזכרת בתנ"ך ובתלמוד. נבון שימש גם כנשיא כבוד של קרן אברהם, שתכליתה לעודד את דו-הקיום היהודי-ערבי בישראל.

לצד פעילותו הציבורית הענפה, עסק נבון במשך השנים גם בכתיבת יצירות, שעיקרן שימור תרבות יהודי ספרד בירושלים. המפורסמת שביצירותיו היא המחזה 'בוסתן ספרדי', המגולל את סיפורה של השכונה הספרדית אוהל משה בירושלים בשנות ה-30 של המאה ה-20.

נבון הדליק משואה ביום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל על תרומתו רבת השנים לירושלים במסגרת חגיגות לציון 40 שנה לאיחוד העיר.    

נבון הותיר אחריו את רעייתו השנייה מירי שפיר ואת שני ילדיו ארז ונעמה. ממשפחתו נמסר: "בראש מורכן ובצער עמוק אנו מודיעים בזאת על פטירתו של בעלי, אבינו, חמינו וסבנו היקר, הנשיא החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון. איש מעש ורוח, סופר ומחזאי, איש חינוך ומדינאי שוחר שלום, אוהב אדם באשר הוא אדם, נפטר אמש בביתו בירושלים".   

מכתב רשמי של המשפחה 

לפני כחודשיים התראיין ארז בנו, למוסף "שישיבת" של "ישראל היום" וסיפר על זיכרונותיו מאביו, נשיא המדינה לשעבר.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו