"לא רוצים מאות אלפי עובדים זרים"

אחרי חודשים ארוכים של דיונים החליטה הממשלה לאמץ את מסקנות הוועדה לבחינת מעמדם של ילדי העובדים הזרים הבלתי חוקיים. המשמעות: 800 ילדים והוריהם יוכלו להישאר בארץ ולקבל מעמד תושבי קבע, בעוד 400 ילדים יגורשו יחד עם הוריהם בחזרה למדינותיהם.

רק אחרי התערבות רה"מ הושג הרוב הדרוש, ובתום ההצבעה קרא השר בנימין בן-אליעזר לשרים: "זו לא מדינת היהודים שאני מכיר, שמגרשת מתוכה ילדים". גירוש המשפחות שאינן זכאיות למעמד יתבצע בתוך 30 ימים.

על פי ההחלטה יישארו בישראל ילדים הנמצאים בארץ לפחות חמש שנים, מדברים עברית, לומדים במערכת החינוך הממלכתית ושהוריהם נכנסו לארץ כחוק ולא הסתננו. ועדת חריגים בסמכות משרד הפנים תוכל לאשר במקרים יוצאי דופן הישארותם של ילדים שלא עומדים בקריטריונים באופן מלא.

בהצבעה הראשונה תמכו רק תשעה שרים ואילו עשרה התנגדו ושבעה נמנעו. נתניהו שיכנע חלק מהשרים שנמנעו לתמוך, וכך הושג הרוב הדרוש. בעד ההחלטה הצביעו נתניהו, סילבן שלום, אבישי ברוורמן, אביגדור ליברמן, יצחק אהרונוביץ, בני בגין, דניאל הרשקוביץ, משה כחלון, ישראל כץ, סופה לנדבר, סטס מיסז'ניקוב, יובל שטייניץ ויעקב נאמן. נגד ההחלטה הצביעו אלי ישי, בנימין בן-אליעזר, דן מרידור, מיכאל איתן, גדעון סער, אריאל אטיאס, יוסי פלד, משולם נהרי, יעקב מרגי ושלום שמחון. יצחק הרצוג, לימור לבנת, עוזי לנדאו וגלעד ארדן נמנעו.

"זו החלטה שקולה ומאוזנת לבעיה רגישה", אמר נתניהו. "שילבנו בין הצורך ההומני לבין הצורך להעביר מסר ברור שילדים לא יכולים לשמש כאשרת שהייה להוריהם. צריך לסיים עם ה'בייבי-ויזה' הזה. אנחנו לא רוצים שייווצר תמריץ, למרות שאנחנו משאירים את היכולת למצוא מתווים של השארת ילדים. רובם המכריע יישארו כאן, גם באמצעות ההחלטות וגם באמצעות מנגנון ההחרגה, אבל לא כולם יישארו. עלינו להפחית את מספר העובדים הזרים הבלתי חוקיים".

השר יוסי פלד התנגד להחלטה בנימוק ש"יש למנוע גירוש כל הילדים. מבחינה מוסרית, לא יכולתי להצביע בעד הגירוש, גם לא של חלק מהילדים. כל מדיניות צריכה להיות תקפה מכאן והלאה, ולא לכלול את הילדים הללו. במקביל, חייבים לקבוע מדיניות הגירה ברורה. מדינה יהודית זו לא סיסמה, זו מהות, מוסר ורגישות". השר בן-אליעזר: "זה לא הזמן המתאים שיראו את מדינת ישראל מגרשת מתוכה 400 ילדים".

ח"כ דניאל בן סימון תקף את שרי העבודה אבישי ברוורמן ויצחק (בוז'י) הרצוג שלא התנגדו להצעה ואמר כי השניים, שהצהירו על רצונם לעמוד בראשות מפלגת העבודה, "איבדו את זכותם בנושא".

"לא הצבעתי נגד כי אני לא מצביע עם אלי ישי, אשר כשר הפנים התנגד לאורך כל הדרך להסדרת מעמדם של הילדים", הסביר הרצוג, "לא הייתי מוכן לתת לו את התענוג להפיל את ההצעה - דבר שהוא למעשה חתר אליו מתחילת הדרך במדיניות חסרת כל רגש. אם ההחלטה, שמרביתה סבירה, היתה נופלת, המשמעות היתה גירוש מיידי". ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמר כי "לא היה צריך להפריד בין הילדים. כשם שנמצא מקום ל-800 ילדים ניתן היה למצוא מקום ל-1200".

* * *

א-ם לבן 5, יליד הארץ: "עכשיו נחפש היכן להתחבא"

שנה שלמה מחכה רמי, אמו של אנג'לו בן ה-5, להחלטת הממשלה בנוגע למעמדו של בנה. עתה, לאחר שנקבע כי הוא אינו עומד בקריטריונים, היא לא יודעת מה תעשה מחר וכבר חושבת היכן תתחבא. לפי ההחלטה, אנג'לו אשר בשל גילו הגבולי יעלה לגן חובה ולא לכיתה א', יגורש בתוך חודש מהארץ, אף שהוא עתיד ללמוד בחטיבה הצעירה של בית ספר רוגוזין - פער של שנה בלבד בין כיתה א' לגן חובה באותו מוסד ממש.

האבסורד הוא שלמעשה, לפי ההמלצות שהתקבלו, אם רמי - שהגיעה ארצה לפני שש שנים - היתה מתעקשת שיעלה לכיתה א', אנג'לו היה צפוי להישאר בישראל. שבוע אחרי שהתראיינו ל"ישראל היום" בציפייה להחלטת הממשלה, הם מספרים איך מרגישה משפחה שעומדת להיות מגורשת מהבית.

"אני לא יודעת מה לעשות ומה יהיה איתנו עכשיו", היא אומרת בייאוש, "נשב יחד, כל האמהות של הילדים שעולים לגן חובה, ונחשוב מה אנחנו יכולות לעשות. אין לי שום אפשרות לחזור לפיליפינים, אני לא רואה את זה קורה. אם זה מה שיהיה, אני פשוט איאלץ להתחבא אבל אני עדיין לא יודעת איפה. קשה לי עכשיו לדמיין שלא נוכל להסתובב חופשי".

אנג'לו עצמו עדיין לא מבין את משמעות ההחלטה ואמו מנסה להסתיר ממנו את הדברים כדי שלא ייכנס לחרדות. "היתה תקופה שהייתי מדברת איתו על זה, אבל הוא היה הולך ברחוב ומפחד מכל שוטר, אז הפסקתי", היא אומרת. אנג'לו עצמו מספר בגילוי לב עד כמה הוא אוהב את ישראל, את החגים ואת החברים. את פורים הוא הכי אוהב ובשנה הבאה הבטיח להתחפש בעצמו לשוטר. הוא עדיין לא יודע שבפורים הקרוב יהיה בארץ שמעולם לא היה בה.

"הוא שאל אותי מה קורה", מוסיפה רמי, "הוא הולך איתי לכל ההפגנות אז הוא יודע שקורה משהו. אלה כבר ילדים גדולים, הם מדברים ביניהם והם מבינים, אבל אני לא מסוגלת לספר לו, זה קשה לי מדי". אבל רמי שומרת על אופטימיות: "אני מקווה שברגע שבית הספר יתחיל והחופש ייגמר, הכל יסתדר איכשהו. זה לא יהיה קל אבל נמשיך במאבק. הם לא יודעים שפה אחרת, הם לא מכירים מקום אחר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו