מכבי ת"א עברה אתמול עוד מבחן לא פשוט בדרך לבעיה הגדולה יותר שלה השבוע - באמברג ביום חמישי. הצהובים, עם פרק של כדורסל מצוין ואחד נוסף של הסתבכות בסיום, ניצחו 73:81 בחולון.
המארחת סיפקה מחצית ראשונה טובה, בטח ביחס לציפיות. התחושה היא שהקבוצה משאירה את כל המגרש ומוציאה מעצמה את המקסימום. החבורה האתלטית של חולון היתה בעיה קשה מאוד להגנה של מכבי, שגם ככה לא ידועה בקשיחותה היתרה עד עתה. תוסיפו לזה שלוש עבירות מהירות (כולל טכנית) של דווין סמית' אחרי שמונה דקות, והבעיה עוד התגברה.
כל חדירה, ריחוף לטבעת או מאבק על ריבאונד ההתקפה היו בעיה אתמול למכבי. לחולון היו חסרים שני דברים: אחד שיש לה - משחק ריצה - ואחד שבו היא מוגבלת - הקליעה מחוץ לקשת.
על המגרש התנהל משחק אינטנסיבי וקשוח כפי שחולון רצתה. המחצית הראשונה היתה שקולה והיתרון עבר מצד לצד. אז הגיע לו הרבע השלישי ובו שוב הבינו שחקני מכבי שהמאמן שלהם יחלק דקות רק למי שיכופף את הרגליים בהגנה. ציוותים הגנתיים עם חזרתו של סמית', שבמרכזם כמובן בראיין רנדל, העניקו למכבי את המומנטום במשחק. חולון נעצרה על חמש נק' בלבד בשמונה הדקות הראשונות של הרבע השלישי. מכבי ברחה ל־45:57 ואחר כך ל־52:70.
ג'ורדן פרמאר החל את המשחק כאילו הוא עדיין ביום חמישי, וגם הוא שינה מצב צבירה במחצית השנייה. בראשונה הוא היה החילוף הראשון, שיחק רק עשר דקות, ובמחצית השניה לא פתח כמו מול האיטלקים. ההבדל הוא שהפעם הוא הוחזר אחרי כמה דקות והיה מלא מוטיבציה. נראה שסידרת החינוך של גיא גודס עבדה.
סילבן לנדסברג, שהוסיף העונה מימד הגנתי וקשיחות, נראה טוב בשבוע האחרון וגם אתמול המגמה נמשכה. את המשחק סיים עם מדד פלוס מינוס 19.
החבורה הקשוחה של חולון הראתה בחלק האחרון את האופי שלה, ובמקום להיות מובסת עם 20 הפרש וצפונה, חזרה לקראת הסיום והדליקה את האולם המלא בפעם הראשונה העונה, אבל זה היה המקסימום שהצליחה לעשות הערב.
ירושלים עדיין מושלמת
בהילוך ראשון הצליחה האלופה הפועל ירושלים לנצח את עירוני נס ציונה 86:72 הערב בארנה.
מאט ג'נינג הוא קלעי טהור. התקפית, אם הוא לא קולע הוא כמעט לא קיים. כדי שזה יקרה צריכים לקרות שני דברים: שהקבוצה תיצור עבורו מצבים, ושהידית תהיה מאופסת. ג'נינג פתח את המשחק עם 0 מ־3 מ־3 (ו־0 מ־5 בסך הכל), ממצבים נוחים יחסית, מה שאומר שהקבוצה עשתה את שלה אבל הידית עדיין לא הגיעה. ואם זה לא מספיק, כשג'נינג ירד לספסל, הוא היה צריך לראות אחד, יותם הלפרין, קובר שלשה אחרי שלשה.
נס ציונה הצליחה איכשהו לעמוד בקצב של האלופה, הרבה בזכות דיימון סימפסון הממצוין, אבל בעיקר בגלל רפיון התקפי של ירושלים שירדה למחצית ביתרון שש נק' בלבד. כשהיא החליטה ללחוץ קצת על הגז, ממש קצת, ההפרש צמח לדו־ספרתי. האורחים היו נחושים להוכיח שהם לא באו לשמש תפאורה, ובריצה משלהם מחקו את הפיגור 11 כשרק כושר קליעה מחריד מהקו (7 מ־16) מנע מהם לפתוח פער משלהם.
ומה נגיד על בר טימור? כשהיה נראה שירושלים תקועה התקפית, השחקן הישראלי של חודש אוקטובר (משחק רביעי רצוף בספרות כפולות) הרים אותה עם שמונה נק' רצופות. אליו הצטרף גם דונטה סמית'. היבול שלו: 19 נק' ב־8 מ־9 מהשדה. מרשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
