הועדה לביקורת המדינה דנה היום (שלישי) בדו"ח המבקר על משבר הדיור בארץ. שר האוצר משה כחלון, ביקש להגן היום (שלישי) בדיון בכנסת בוועדה לביקורת המדינה על תוכניותיו לטיפול במשבר הדיור. "הדירות בקרית מוצקין ימכרו בהנחה של 300-400 אלף שקל." אמר לחברי הועדה והוסיף כי מדובר לטעמו ב"הצלחה אדירה נוספת לשיטת מחיר למשתכן." לדברי השר כחלון הוסיף ואמר "תכנית מחיר למשתכן היא התכנית שלי. אני אחראי עליה. התכנית הזאת תצליח ותשנה את שוק הדיור. הכלכלה הישראלית יכולה לעמוד בפתרון משבר הדיור. גם בעלות של מיליארדי שקלים בשנה. זה מגיע לזוגות הצעירים."
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) "בעיית הדיור מכבידה על חלקים נרחבים באוכלוסייה, וחלום הדירה הולך ומתרחק. יש לוודא כי נלמדו הלקחים משגיאות העבר, ומסקנות מבקר המדינה חייבות להתבטא בתכניות משרדי האוצר והבינוי". היא קראה להמשיך בפינוי דירות מגורים היכולות לשמש משפחות - מעמותות וארגונים, ביקשה ממשרדי האוצר והשיכון את היעדים לשיווק יחידות דיור בשנים 2015, 2016 ו-2017, כולל מיקומם וטווח המחירים הצפוי שלהם, והבטיחה להיות כ"זבוב טורדני" שהמדינה תעמוד ביעדי מלאי הדירות לשנים הקרובות.
במהלך דיון בועדה לביקורת המדינה על דוח המבקר בנושא משבר הדיור חשף שר האוצר: "היום נפרסם את תוצאות המכרז בקרית מוצקין. נמכור שם דירות בהנחות של 400 אלף שקל. עד סוף השנה נשווק 25,000 יחידות דיור במתכונת מחיר למשתכן. 70,000 עד סוף השנה הבאה." שר האוצר הוסיף ואמר כי "אחת הבעיות היא ש-90% מהאנשים לא רוצים שמחירי הדירות ירדו כי יש להם דירות. יש פעילות של גורמים אינטרסנטים בתקשורת." שר האוצר הוסיף וציין "אני נכנסתי לתפקיד שר האוצר והפסקתי את הספסרות של המדינה בקרקעות שלה. אני אומר כאן - המדינה לא תספסר יותר בקרקעות. הקרקעות נועדו בשביל הזוגות הצעירים."
שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, הציג במסגרת הדיון בועדה לביקורת המדינה, פתרונות לאתגרי הדיור שהופיעו בדוח מבקר המדינה ואשר התפרסם ערב הבחירות בחודש מרץ האחרון. כמו כן, הוא הציג את חידושים בתחום הדיור הציבורי.
השר התייחס בפתח דבריו לתכנית מחיר למשתכן שיצאה לדרך בעפולה, ואמר כי בשעות הקרובות צפויות להתפרסם תוצאות המכרז שנערך בקרית מוצקין, לבניית 1,028 דירות, שעל פי המידע הראשוני מוצלחות לפחות כמו במכרז בעפולה, שבה נרשמה הוזלה של כ-300 אלף שקל לדירה.
"מדובר בבשורה גדולה לציבור בישראל. תכנית מחיר למשתכן תשפיע על היישובים שבהם מתקיים המכרז ועל הוזלה לזוגות הצעירים ולחיילים משוחררים בכל הארץ, ובנוסף, לאור השיווקים הצפויים של עשרות אלפי יחידות דיור בתקופה הקרובה, ההערכה היא שתהיה לה השפעה חיובית ומצננת על המחירים במשק. המכרזים הראשונים הם ניצנים של שינוי גדול שמשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון מתווים, שיסייע לשוק באופן מידי וישפיע גם על הדורות הבאים בארץ".
השר הציג את תכניתו לחיזוק הדיור הציבורי בישראל: "אחת הפעולות הראשונות שלקחתי על עצמי עם כניסתי לתפקיד היא אכלוס מאות יחידות דיור ציבורי שעמדו ריקות בכל רחבי הארץ. מתוך 680 דירות שעמדו ריקות במשך עשרות שנים, 300 דירות כבר שופצו ואוישו, ו- 180 נמצאות בשלבי אכלוס.
בקרן הדיור הציבורי נצברו בעבר מעל 3 מיליארד שקל. לצערנו, חלק ניכר מהכסף שמש שלא לייעודו ועם כניסתי לתפקיד נותרו בקרן כ-700 מיליון שקל בלבד. הנחיתי לממש את לשון החוק ולהשתמש בכסף לרכש דיור ציבורי. בימים אלה עלה קצב רכישת הדירות באופן משמעותי והגיע ללמעלה מ-20 יחידות בכל חודש. אנחנו פועלים להאיץ את זה מתוך כוונה לנצל את מלוא הסכום לרכישת דירות במהלך שנת 2016.
בנוסף, 280 מיליון שקל יוקדשו לרכש בדיור הציבורי, מתוכם 130 מיליון שקל לפרויקט משותף עם הסוכנות היהודית ועמיגור, במסגרתו אנו עומדים לבנות 2600 יחידות דיור קטנות לטובת דיור ציבורי לכלל האוכלוסיה, ו-150 מיליון יוקדשו לרכש דירות חדשות, במסגרת מחיר למשתכן.
בכל שנה נקדיש 138 מיליון שקל נוספים להתחדשות דירות – שיפוץ, טיפול בתשתיות, ושיקום השכונה, במסגרת חידושו של פרויקט "שיקום השכונות". בשלב הנוכחי מדובר במקבצי דיור ב-12 יישובים בארץ, כאשר בשנה הבאה הפרויקט יתרחב ליישובים נוספים".
דליה שוסטר מנכ"ל ובעלים קבוצת "נוה שוסטר" אמרה היום בתגובה לדיון בכנסת בנושא הדיור כי "משרדי הממשלה פועלים מתוך אינטרסים פוליטיים ואישיים. הם ממנים ,אנשים לוועדות ,בלי הכשרה או הבנה בתכנון אורבני , ומתמקדים במינוי אנשים פוליטיים, עסקנים אשר סייעו לבחירתם. יש לחדול מאמירות והפרחת סיסמאות פוליטיות. הייתי מצפה ,ששר השיכון, שיצא מהצבא, ידע להגיב מידית אחרת בדיוק כמו במלחמה, מי שאינו ערוך ומגיב בזמן , ימצא עצמו במתקפה חסרת סיכוי להיחלץ ממנה. כך גם כשמדובר בפתרון למצוקת הדיור.
"יש צורך לבדוק את כל הפרויקטים של פינוי בינוי, שנמצאים בערים בהן קיימות תשתיות וקל יותר בהן להגדיל ולהרחיב תשתית קיימת. לדעתי משרדי הממשלה האמונים על תחום הדיור, צריכים להכין תוכנית אורבנית, שתיתן מענה לכלל צרכי התושבים ולקדם אותה מידית מול הוועדות. תהליך כזה צריך לקחת לכל היותר שנה . קידום תוכנית כזו, תגדיל את היצע הדירות במקומות מרכזיים ותיתן מענה לבעלי דירות ישנות. שר השיכון, צריך להתחיל לפקח מידית על הוועדות ולדאוג, לקדם תוכניות שממתינות לאשור ולבנייה במקום שמאעכרים יהיו אלה שמפעילים לחצים על הוועדות כדי לקדם אישור תוכניות".
ניב רום סמנכ"ל שיווק ויזום קבוצת כנען ציין כי "חבל מאד ששר השיכון, לא מוצא לנכון להציג את דרכי ההתמודדות שלו עם הכשלים בנושא של התחדשות עירונית . אין כל התייחסות מעמיקה לתכנון ואישור מקיף של מתחמי התחדשות עירונית. יש כאן ועכשיו עשרות אלפי יח"ד זמינות לבנייה במתווה של התחדשות עירונית באזורי ביקוש. כל שצריך זה תכנון יעיל ומהיר, הירתמות של הרשויות ואישור תב"עות זריז. לדעתי ניתן תוך חמש שנים להוסיף אלפי יח"ד באזורי הביקוש. הנושא של התחדשות עירונית, צריך לעלות לראש סדר העדיפויות "
שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין סבורה כי "מכרז מחיר למשתכן שתוצאותיו פורסמו לאחרונה בעפולה, אמור להיות הסנונית הראשונה בפעולה להורדת מחירי הדיור בישראל. עם זאת, ולמרות ההצלחה בשיווקי הקרקעות, לא בטוח שתוצאות אלו מנבאים את העתיד לקרות.
"ראשית, לא בטוח שפרופיל הקבלנים שזכו במכרז בעפולה מתאים גם למכרזים במקומות אחרים ולא בטוח שהחברות הגדולות ירצו להתמודד עם מחירים נמוכים, כך שבסופו של דבר הבדלי המחיר לא יהיו שונים משמעותית ממחירי השוק. בנוסף, כבר בעת זאת כשמשרד השיכון מבשר על הצלחות שיווקיות במכרז בעפולה, ברקע נדחים מספר מכרזים ברחבי הארץ בעלי היקפי בנייה נרחבים יותר. ההתנהלות הבירוקרטית, שבאה לידי ביטוי בעיכובים, אם בשל מחלוקות בין משרדי ממשלה לרשויות ואם בשל כשלים טכניים, יכולה להפיח תקוות שווא שלא יתממשו, ולהביא להאטה בשוק שתביא לעליית מחירים עתידית."
"הבעיה בשוק הנדל"ן הייתה ונשארה פער גדול מדי בין הביקוש להיצע ותכנית פונה שוב לנתח זניח יחסית של מחפשי דירות. כאמור, עד שלא תשתחרר לשוק כמות מכובדת של קרקעות לבניית דירות שוק הנדל"ן ומחירי הדירות לא ישתנו".
יהודה כתב, מבעלי קבוצת כתב המקימה את פרויקט נאות צהלה בירוחם ויו"ר וועדת המיסוי בהתאחדות בוני הארץ אמר היום כי "מדיניות התכנון הממשלתית במסגרת תמ"א 35 יצרה פערים גדולים מאוד במחירי הדירות ויוקר המחייה בין מרכז הארץ לפריפריה התכנון הלאומי במסגרת תמ"א 35 הקדיש תשומת לב רבה מידי למרכז הארץ , תוך שהוא בועט בחזון ובציונות ומפקיר את הפריפריה , ובמקום להפנות תקציבי פיתוח גבוהים יותר ולקדם את תכניות הנדל"ן והתעסוקה לנגב ובפרט בערי הלווין של בירתו – באר שבע, במהלך 20 השנים האחרונות ,הושקעו רוב המשאבים בפיתוח נדל"ני מסיבי של המרכז וגם שם לא עמדה המדינה בייעדי התכנון שלה."
כתב מציין כי "מדיניות זו היא שגרמה ראשית לעלייה הקיצונית במחירי הנדל"ן למגורים- מעל 80% בעשר השנים האחרונות. בנוסף, מנעה המדיניות את מטרתה העיקרית של תמ"א 35 והיא פיזור האוכלוסייה , כלומר הבאתה לפריפריה. רק כעת, בשנים האחרונות אנו רואים כי בזכות חשיבותו הגיאופוליטית של הנגב הוציאה המדינה את התכניות לפיתוח הפריפריה מהמגירה- עשור מאוחר מידי ואני מקווה שהם עומדים בפני מימוש כדי שיביאו אליו בעיקר אוכלוסייה חזקה מהמרכז".
לדברי נדב בריח, סמנכ"ל חברת שיווק הנדל"ן "נווה העיר": "ברור לכל כי בכדי להביא לאפקטיביות של תוכנית משרד הבינוי להורדת מחירי לשים יעד ריאלי לשיווק קרקעות ולעמוד בו, שכן רק הגדלת היצע הדירות באופן ניכר תוכל להביא לשינוי אמיתי בשוק."
"הממשלה יוצאת בשלל הצהרות על הורדת מחירי הדירות ואף מנסה לקדם תכניות, דוגמת מכרזי מחיר למשתכן וכו', אך מנגד, ברשויות המקומית וועדות התכנון הסיפור שונה לגמרי. שם מנסים בכל דרך להעלות היטלי השבחה ולהציב חסמים נוספים בפני קבלנים ובפועל, מעכבים וכורמים להתייקרות מחירי הדיור ובשורה התחתונה, יד ימין לא יודעת את שמאל. כל עוד לא יעשה סנכרון מערכתי ותוצג חזית אחידה של כל הגורמים המשפיעים על הענף קשה לראות פתרון ממשי למחירי הדיור. ההחלטה על ריכוז תחום התכנון והבינוי באוצר לצד ריכוז תחום הביצוע במשרד הבינוי תחת מטה ממשלתי אחד שישלב בין שני המשרדים ויפקח על התחום, כפי שמציע השר, יכול, במידה ויתנהל נכון, לקצר הליכים בירוקרטיים ולקדם תכניות שיעשו את השינוי בשוק".
יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג:"קשה לראות כיצד יעמדו ביעדים כשאין תכנית רב שנתית שלוקחת בחשבון הן את הגידול הדמוגרפי והן את העלייה בביקושים לעומת ההיצע. אף אחד לא באמת בדק כמה יח"ד צריך לייצר והאם אפשרי לבצע? האם מעוניינים ליישב את הפריפריה כתכנית אסטרטגית ולאור זאת מה צריך לעשות? (תשתיות, תחבורה ותעסוקה). יש לבדוק בראש ובראשונה את מוכנותם של הרשויות המקומיות להתמודד עם היעדים שנקבעו וכשאינן עומדות בהם לסייע או לחייב אותן. כשאין תכנון אלא רק כיבוי שריפות, כשרים מתחלפים בתדירות כל שנתיים, כשאף אחד לא ממשיך את דרכו של האחר אז אי אפשר באמת לקבוע יעדים כאלו, כפי ששר השיכון קבע. שוק הנדל"ן מתנהל לטווח של שנים, מה שישווק היום –יאוכלס רק עוד 4-5 שנים ולכך צריך להתכונן מראש. כוחות השוק חזקים יותר מכל תכנית ממשלתית כזו או אחרת, ולכן בנייה של 12 אלף יח"ד בקריות ועוד 4,000 בנצרת לא יורידו את מחירי הדיור. צריכה להיות דרך ברורה, כדי שמחר לא יקום מישהו אחר ויחליט שהוא מבטל את המדיניות הקודמת. בדיוק כמו ההחלטה להגדלת מכסת העובדים הזרים: אם קבעו שיש חוסר והחליטו כבר להביא, מדוע רק 20 אלף ולא 40 אלף אם התכנית היא לבנות עוד עשרות אלפי יח"ד? הרי בקרוב שוב יהיו מחסור. שוב, חוסר מחשבה, חוסר תכנון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
