דווקא בימים שהעולם נחשף אלינו בנסיבות ביטחוניות ולא נעימות, ישראל מארחת השבוע את כנס הגיימינג "קז'ואל קונקט" בהיכל התרבות בת"א, שנחשב לאחד מכנסי המשחקים הגדולים והחשובים ביותר בתעשיות המשחקים למובייל. הכנס נעשה ביוזמת חברת פלייטיקה (Playtika) הישראלית, חלוצה עולמית בתחום המשחקים החברתיים ברשת (Social Gaming) וחברת האינטרנט הגדולה בישראל. הכנס נפתח אתמול ויימשך עד מחר.
גולת הכותרת שבכנס היא חדה וברורה: ישראל היא לא פחות ממעצמת גיימינג, בייחוד בתחום המובייל. חלק גדול מאוד מהמשחקים שתמצאו בגוגל פליי או באפסטור של אפל, קשורים בצורה כזו או אחרת לישראלים: או שהם מפתחים את המשחקים בעצמם, או שהם מפתחים את פלטפורמות השיווק למשחקים, או שהם מספקים שירותים חיצוניים אחרים למפתחות המשחקים. ההערכה היא שלא פחות מ־10,000 ישראלים מועסקים בצורה ישירה או עקיפה בתעשיית הגיימינג.
הדוכן של "פלייטיקה". 300 מיליון שחקני פוקר
לשחק "על הדרך"
"התערוכה הזאת מתקיימת כבר עשור במקומות שונים בעולם, והשנה ישראל הצטרפה לראשונה", הסביר אלעד קושניר, סמנכ"ל פיתוח עסקים בפלייטיקה, "זה כנס שמאגד את כל תעשיית המשחקים העולמית כדי לשוחח, להחליף מידע ולתת הרצאות מקצועיות, וזו גאווה גדולה שכולם הגיעו לישראל. מתוך 1,700 אורחים בכנס, כ־750 מגיעים מחו"ל, כך שזה מעצים את ישראל גם ברמת התעשייה וגם בכלל".
קושניר מסביר שאף על פי שבסיסי האם של חברות משחקים רבות נמצאות בישראל, קהל היעד הוא גלובלי. "ישראל היא שוק קטן, אבל זה לא שאנחנו מתעלמים מהשחקן הישראלי, פשוט השפה עצמה היא שפה גלובלית".
הטאץ' הישראלי בא לידי ביטוי בייחוד בפיתוח המשחקים עצמם. פלייטיקה, למשל, פיתחה את המשחק World Series Poker, משחק פוקר חינמי שסחף 300 מיליון שחקנים מרחבי העולם. משחק הפוקר הזה, כמו רבים אחרים, משתייך לקטגוריית משחקי הקז'ואל - שהם, בהגדרה חופשית, משחקים שנוהגים לשחק "על הדרך", בעלי עלילה מינימליסטית ותפעול שכל אחד יכול להבין ולשחק ברמה יומיומית בלי להתחייב יותר מדי. אין צורך בכישורים מיוחדים, פשוט לשלוף את הסמארטפון או את הטאבלט ולשחק. כמעט כל משחקי הקז'ואל הם חינמיים, אך יש מאפיינים בתוך המשחק שניתנים לרכישה, ואפשר להתקדם יותר במשחקים ככל שרוכשים יותר מוצרים.
הוויקינגים של "פלאריום" הישראלית
בנות, זה בשבילכן
חברת פלאריום (Plarium) הישראלית היא מפתחת בולטת נוספת שמתמחה במשחקי אסטרטגיה "כבדים" יותר, למשל, "וייקינגס" ו"סטורמפול" שמככבים במארקטים השונים. "החברה הוקמה ב־2009, המטה הראשי שלנו יושב כאן בהרצליה ויש לנו עוד חמישה סניפים באירופה ובארה"ב", אומרת דיאנה דואק, מנהלת התקשורת השיווקית של החברה, "מי שמשחק במשחקים שלנו הם גיימרים בני 15 ומעלה, הרוב גברים. במשחקים שלנו המטרה היא לבנות עיר או צבא ולהנהיג אסטרטגיה שתגרום לשגשוג הדבר שנבנה. כל שחקן מתחבר לסוג אחר של אסטרטגיה ויש תקשורת מאוד גדולה בין כל השחקנים דרך הרשתות החברתיות".
חברת טאבטייל (TabTale), ישראלית מבטיחה נוספת, מפתחת משחקים לזאטוטים בגילי 13-2. מתוך חשיבה שילדים בגילים הללו ממצים את המשחקים מהר מאוד, היא מייצרת בכל שבוע עד שני משחקים חדשים לגמרי. "יש לנו 40 מיליון ילדים שמשחקים במשחקים השונים שלנו בכל חודש", מספר ויק בוארון, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה, "רוב השחקנים הם למעשה שחקניות, בנות. המשחקים שלנו לרוב חינוכיים, ואחד מהם מסביר למשל מה החשיבות של מטלות הבית ומלמד איך לעשות אותן".
הדוכן של "טאבטייל". 40 מיליון שחקנים, ובעיקר שחקניות
ומה טומן העתיד לתעשיית המשחקים? גם גוגל לא ויתרה על ייצוג בכנס היוקרתי, וברנדון קראהאם, דירקטור בכיר בתחום האפליקציות בחברה, חוזה כי עד שנת 2019 ההכנסות ממובייל יזנקו לסכום של 200 מיליארד ד' בשנה. "כיום בעולם יש 1.4 מיליארד גיימרים של משחקים סלולריים. 57% מהאנשים שמשתמשים בסמארטפונים מורידים משחקים, זוהי ההורדה הכי נפוצה שיש, למרות שהרוב חושבים שהם מורידים אפליקציות להעברת מסרים והודעות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
